א"א קבק מנסה לשדל את יעקב פיכמן לזרז את פרסום הרומן שלו, "דניאל שפרנוב"
סיפור רקע
באותן שנים פרסמה הוצאת תושיה, הוצאה לאור עברית מוכרת ופעילה מאוד בורשה, שפעלה בין השנים 1896-1921, סדרת ספרים בשם "הביבליותיקה (= הספרייה) הגדולה", שהייתה בית לספרות מופת. בן אביגדור (שם העט של מייסד ועורך ההוצאה, אברהם ליב שלקוביץ, 1866-1921) נהג לאתר סופרים עבריים צעירים ולתמוך בהוצאת כתביהם לאור. בקיץ 1910 מונה הסופר יעקב פיכמן (1881-1958) לעורך "הביבליותיקה הגדולה".
במכתב מספר הסופר אהרן אברהם (א"א) קַבָּק (1881-1944) לפיכמן על רומן חדש שלו, הנושא את השם "דָּנִיאֵל שַׁפְרָנוֹב", שהוא מסר לידיו של בן-אביגדור לעיון והוא מבקש מפיכמן שיזרז אותו.
הרומן פורסם לבסוף בהוצאת "ספרות", ורשה 1912.
תודה למכון גנזים על המכתב.
באותן שנים פרסמה הוצאת תושיה, הוצאה לאור עברית מוכרת ופעילה מאוד בורשה, שפעלה בין השנים 1896-1921, סדרת ספרים בשם "הביבליותיקה (= הספרייה) הגדולה", שהייתה בית לספרות מופת. בן אביגדור (שם העט של מייסד ועורך ההוצאה, אברהם ליב שלקוביץ, 1866-1921) נהג לאתר סופרים עבריים צעירים ולתמוך בהוצאת כתביהם לאור. בקיץ 1910 מונה הסופר יעקב פיכמן (1881-1958) לעורך "הביבליותיקה הגדולה".
במכתב מספר הסופר אהרן אברהם (א"א) קַבָּק (1881-1944) לפיכמן על רומן חדש שלו, הנושא את השם "דָּנִיאֵל שַׁפְרָנוֹב", שהוא מסר לידיו של בן-אביגדור לעיון והוא מבקש מפיכמן שיזרז אותו.
הרומן פורסם לבסוף בהוצאת "ספרות", ורשה 1912.
תודה למכון גנזים על המכתב.
ארועי התקופה
כתב היד
יפו, י"ח חשון, תרע"א
ידידי!
צר לי מאד שאני מכרח להטריחך במכתבי זה. על מכתבי הקודמים (לגרודנה) לא ענית לי. שלחתי לך את ספרי ולא מצאת גם לנחוץ להודיעני שקבלת אותו. אולם אין זה אלא מן הנמוסים השטותיים שבדו באירופה, וגדולי ישראל שיושבים באודיסא נוהגים בהם קלות ראש. אתה שלמדת בבית-המדרש האודיסאי, הנך תלמיד מובהק גם בנוגע להלכות דרך-ארץ. ומטעם זה סלחתי לך. ואף-על-פי-כן החלטתי – כמו שהשכל מחייב – שלא לפנות אליך יותר בשום מכתב. ולפיכך, באמת, צר לי שהמקרה מכריחני שוב לכתוב אליך, ודוקא בבקשת-חסד. הרי זה קצת לא נעים, כפי שאתה מבין מעצמך. אולם – הקדמה קטנה: אני איני כותב הפעם אלא כמו שהרוסי אומר: "На авось", תרצה – תענה, לא תרצה – לא תענה. ואני עוד למפרע השלמתי עם הרעיון שאף המכתב הזה לא יזכה להענות כמו חבריו שקדמו לו. ובטרוניא לא אבוא עליך, כמו שלא באתי קודם.
ועכשיו אל הענין:
שלחתי היום אל בן-אביגדור את רומני החדש: "דניאל שפרנוב", בשביל הביבליותיקה שלו. יודע אני את האדם הזה שהוא טרוד מאד, ובודאי ידחה את הקריאה וההחלטה בדבר הספר עד לעידן ועידנים. ואני יהודי מטופל בהוצאות שמרובות על ההכנסה שלי, ונצרך תמיד לכסף. לחכות זמן רב איני יכול. לכן אני מעיז לבקשך אולי אתה יכול להשפיע עליו שיזדרז בקריאת הספר. – חוץ מזה אני מבקשו שישלח לי דמי קדימה 100 רובל. ואם ישלח לי שור-חוב על 5 חדשים, יכתב אותו על 250 רו"כ מפני שהספר הזה יחזיק בלי שום ספק עשרה גליונות דפוס, (הוא חושב כ"ה רובל לגליון.) במכתבי שכחתי להציג לו עוד תנאי אחד חשוב. שההגהה תעבור גם תחת ידי. הדבר הזה יגרום לעכובים בהדפסת הספר, אולם טובת הספר דורשת את זאת.
ועוד מה שאני חפצתי לדעת מפיך: אולי אתה יכול להודיעני בהחלט (מובן עפ"י דברי בן-אביג') מתי יודפס הקובץ שלי? גם את ההגהה שלי הייתי רוצה לקרוא. או שישלחו לי לפני ההדפסה ספור ספור לבד לשם עִבוּד ותקון.
שוב אני חוזר: רצונך – ענה, אין אתה רוצה – עשה א"ע [= את עצמך] "כלא יודע"… בודאי יש לך אי-אלו עסקים, וטרוד אתה, כמו בגראדנה, ולא תענה, מילא…
בידידות
א.א. קבק
Jaffa (Pal.), Gymnasia Herzliya
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת