אביבה מתגוררת בשוויץ, ומשם כותבת בגעגוע לחברתה מלכה שבישראל על חייה

סיפור רקע
מלכה פרדקין עסקה תמיד בעולם הרפואה. היא החלה בשירות צבאי בבית החולים רמב"ם כלבורנטית, ולאחר מכן המשיכה ללימודים בבית הספר לאחיות בשנים 1975-1972 בירושלים. עוד במהלך שירותה הצבאי פגשה בחברתה אביבה ושדי, לימים אביבה נורדמן, ששירתה יחד עמה בבית החולים רמב"ם והמשיכה לאחר מכן לבית הספר לאחיות לשנה אחת של לימודים. בשנת 1973 נסעה אביבה לשוויץ עקב היכרות עם רייני, יהודי שוויצרי. לימים השניים נישאו.
בשנים בהן המשיכה מלכה את לימודיה בבית הספר לאחיות המשיכו אביבה והיא להיות בקשר דרך מכתבים, והן בקשר גם עד היום. מלכה פרדקין (לבית אשכנזי), בתיאום מול אביבה העבירה אלינו את הגלויות והמכתבים מההתכתבויות הרחוקות ביניהן.
במכתב זה מספרת אביבה למלכה על חייה בשוויץ, על הנופים והחוויות המשפחתיות שהיא עוברת יחד עם חברה רייני, ומביעה את געגועיה למלכה.
בשנים בהן המשיכה מלכה את לימודיה בבית הספר לאחיות המשיכו אביבה והיא להיות בקשר דרך מכתבים, והן בקשר גם עד היום. מלכה פרדקין (לבית אשכנזי), בתיאום מול אביבה העבירה אלינו את הגלויות והמכתבים מההתכתבויות הרחוקות ביניהן.
במכתב זה מספרת אביבה למלכה על חייה בשוויץ, על הנופים והחוויות המשפחתיות שהיא עוברת יחד עם חברה רייני, ומביעה את געגועיה למלכה.
ארועי התקופה
כתב היד
יפה שלי שלום.
הרי האלפים, גבעות, מישורים, כפרים עתיקים עם בתי אפר אפורים, אסמים אורוות, עירות קטנות משהו מופלא שבכל המקומות האלמונים הללו, חיים בני-אדם, ואולי אפילו היידי ופייר, וסבא, והם חיים את חייהם שלהם, נולדים, עמלים, אוהבים, סובלים, משתעממים, נחלים רבים מישתפכים לאגמים בהוד, ביופי, בגאוה, באדירות, סירות ומשוטים, אוהבים בין הסבכים של העצים, צוקים, עצים חשופים, ביקתות על אם הדרך, בתים עם רעפים יפים להפליא, תכלת, עננים, אפור, ירוק כל הצבעים שרק תבקש נפשך, טירות – את חולמת על אבירים, גבורים, דוכסים. מלכים מלכות, משרתים, דוכסים, עיר – רחובות שאף פעם לא טיילת בהם רק תמיד נשלחו מכתבים לרח' אלמוני, בינינים, חצר גדולה. אנשים שאוהבים לבלות יוצאים עם מכונות עמוסות ילדים ויש לציין מגלשות סקי, נעלים עבות, גדולות, מגפיים – דייג, טיולים, העפלה להרים, חורשות גשרים בתי-ספר, בתי כפר עתיקים – שמלות כפריות – מעילי גשם ציבעוניות פריחה צהבהבה, תחנות רכבת – רכבת באמצע הרחוב שקוראים לה טרם – TRAM ואוטובוס משונה שעובד על חשמל ושמו טרולי בוס, גדרות, יערות, אגמים, השמים אפורים, עמק, עשן מיתמר מהארובות כשיורד שלג בהרים – אני נוסעת בשלג באמצע הקיץ – את מתארת לך? שדות, שדות, איילות ואיילים וסנאים בית בודד ורועה צאן מחלל.
יפה שלי, אלו קצת, ואפילו על קצה השן של המזלג הכי הכי קטן שיש, מנפש מיתפעלת פה משקיעה ומזריחה, מכל המראות היפים והענוגים – שרק דוק הנשמה יכולה להיתפעל – קשה להנציח במצלמה את מה שהנפש רואה ומיתפעלת.
אני עם מקל עולה הר – במישור אני מלאה כח, ובעליות מכונית שלא סוחבת, מלכה מה דעתך חמניה יפיפיה על מרפסת בית נחמד? סנאי מקפץ לך בין הרגלים בחורש?
אוקי נעבור מכל ההיתפעלות השויצרית שלי. מלכה המכתב ששלחת לי היה מקסים – אני מתגעגעת לידידותך – אבל אני מתארת לעצמי שכרגע את עמוסה עד למעלה מראשך, ואת אוחזת בידך מספרים ומזרק מאיים ועוברת במיסדרונות המרפאה הצבאים ונותנת מרפא לכל כאב, אני מתארת לי אותך, מוציאה יבלות למפקד שלך – ומסמיקה לכל מקרא של סט שמופיע. ומי כמונו מומחיות בתחלואת החיילים במחלה זאת.
יפה שלי כמובן שהגלגל הותחלף הרגשתי כרגע לא דומה להרגשתי בימים הראשונים – ההרגשה הישתפרה, רק הבעיה שנישארה שיש עימי להחליט אם להישאר בשוויץ או לא להישאר, ואני עומדת ובוהה אם תירצי אפילו בוכה – קשה לי לפצוח בשירה ובקול – אני מיתנהגת פה בנימוסין רבים – אני מתארת לי כשאחזור אני אשתולל על ימין ועל שמאל – כל מה שעצור בי פה אפרוקו בחדרנו הקט והחמוד, כן מלכה כן הרמזור היתחלף לאור ירוק- רק הבעיה שאפילו עם האושר שלי יש לי עצבות, ואולי מטבע של האדם שהוא איננו יכול להיות מאושר (חוץ מיזה יש עוד סיבות עמוקות למדאי הגורמות מתח רב ופחד רב… זה עוד יסופר לך בניפרד, אך לא במיכתב).
חוץ מיזה אני מיתפעלת כמו שאני בצעקה – במבט בוהה בעניים, בתנועות ידים אם תירצי גם רגליים – הפכתי להיות מאופקת במעט אני צריכה להגיד לכל אחד שלום וכו וכו, את כל הנימוסין שלמדתי אני כבר אוכיח ברוח אבירות בבית..
את יודעת אני שמחה שאת מעינת בספרי השירה ומעיינת קצת בכור-מחצבתך ביאליק. ומאזינה למוסיקה, ואוחזת בידך ספר טוב, אני היספקתי לקרוא את הספר "נסיעה" של פנחס שדה, ספר מקסים, יפה להפליא, בכתיבתו הפשוטה. והמשמעות הענקית של המשפטים הפשוטים- לדוגמא אכתוב לך כמה משפטים שמצאו חן בעיניי "ופיתאום פרחים, פרחים, גם הפקעות והשורשים שדבוקים בהם רגבי האדמה נוגעים לליבי, אני עומד עכשיו ומיסתכל. למהר, אולי אני חש צורך להבין קצת יותר את האדמה, לבוא עימה לידי איזו התוודעות, אולי אני מבין כי אליה אגיע וכל השאר הוא זמני."
יפה שלי יכולתי לכתוב לך עוד הרבה משפטים, כרגע אני אחרי ארוחת ערב שהארוחה היתה ארוחתית למדאי. אני משמינה מה יהיה? עכשיו יש פה תנועתיות בבית הגדול הזה והיפה, פשוט בעוד חצי שעה מוזמנים לכאן אורחים אז מכינים פה את כל מטעמי שווצריה- תשמעי מלכה זה עסק שלם פה להיתארח אצל מישהוא או לקבל אורחים, היינו מוזמנים לארוחה, לאחר מכן נישלח מכתב תודה למשפחה המארחת בתוספת עוגיות כתשורת תודה, תישמעי זה בלגן אחד גדול, הם ביכלל לא חיים בפשטות- יש להם כל דבר עד לפריט האחרון. אפילו לא ידעתי לאדון נורדמן רייני יש 2 מכונות כתיבה בחדרו עברית ולועזית וזה למה שמא יכאבו ידיו לכתוב בידו. והרי אסור שהוא יתעייף – אסור להם להבריש שיניים במברשת שיניים רגילה, אלה במברשת שיניים חשמלית, חן, חן.
לא מספיק עוזרת אחת, ברוך השם יש פה 2 עוזרות, אצלנו בבית רבים אחד עם השני ביגלל סידור הבית פה מהענין הזה די שקט.
מלכה היספקתי להיות באיטליה, הם אנשים פשוטים, וחמים, ואפילו יפים, הבחורות ויש להם צבע בפנים – פה לשווצרים חסר צבע בגופם – הם לבנים כמו לבניה.
כן שחכתי לספר לך שביקרתי בבית קברות עתיק ויפה להפליא בעיר לוגנו שבדרום שווצריה – היופי שבשקט, והפחד מהמוות עמדו בחללו של המקום, תמונות נישקפו מעל הקברים ראיתי אותם מחייכים חיים, ועתה הם מיתחת לאדמה מי יודע אולי מעלים חבצלות ושושנים – כי קיברם מוצף חבצלות ושושנים.
רגע רגע היגיעו אורחים, אני חייבת להיות איתם. אוקי מלכה השעה עכשיו 11:25 האורחים הלכו. עמי היו בחור שווצרי ובחורה ישראלית מכפר אוני שהיתחתנה עם השווצרי הזה, תישמעי היא מדברת גרמנית יוצא מהכלל, את יודעת למדתי להקשיב ואפילו לא להבין, אולי זאת גם תכונה טובה, עכשיו אני מיתכוננת לחפוף לרייני את הראש, הוא קנה לי היום מכונת יבוש לשיער, אוקי גמרתי לחפוף, אל תישאלי אבא שלו דיגדג אותו ולא נתן לו מנוח זה היה בידור חו"ל – נו סוף סוף אפשר לדבר על בידור חו"ל. מלכה אני חיבת לספר לך "מה שיגורתי בא לי".
את זוכרת בבסיס שהציצו לי באמבטיה – אז ובכן מלכה תקשיבי תקשיבי ותיפקחי את עינייך – אז שבוע שעבר אני פותחת את הברז להיתרחץ ואני מיסתכלת על החלון הגדול שבדרך לאמבטיה, ופיתאום ראיתי דמות. בהתחלה לא האמנתי היסתכלתי וראיתי שזה באמת נכון דמות לבנה והידים על החלון, שתקתי ניבהלתי ושוב מצאתי את עצמי אומרת קישת, מיד היתלבשתי ורצתי לחדר של רייני וקיטרתי עד לב השמיים, אבל הוא לקח את זה ביצחוק. מה שיותר מצחיק שאבא שלו שאל אותי אם היה לי אקדח? את רואה יפתי האנשים פה לוקחים את הדברים בקלות קצת, אבל תלוי איזה דברים הם לוקחים בקלות.
אבא של רייני ניכנס ואמר לי שהוא נוסע מחר לברן, ומוכן לקחת אותי. חן חן. וחוץ מיזה הוא נתן לי עכשיו תמונה ציבעונית של רייני חן חן. מצידו אני רוצה להגיד לך שיש לו זוג הורים ממש מקסימים- דוגמא למופת לדינמיקה מישפחתית, בכל הרצונות אני ממש אוהבת אותם ומיתפעלת מהם.
כשהאורחים היו פה הם עבדו עלי קשות שאשאר בארץ הזאת, יפתי עובדים עלי קשה כאילו הייתי גינה – אך ברור לך שעיניני הנפש הם עדינים למדי. והנפש היא סבוכה באלף ריבו – ועל כן אני באמת באמת רוצה ליגמור את ביה"ס לאחיות, ולהיות בארץ עם ההורים והאחים והאחיות. אני אביבה חטיבה אחת בלתי ניפרדת עם הנוף הירושלמי עם ההורים האחים, והחברות, גם עם רייני לזמנים קצובים וינשאלה לזמנים ארוכים.
בקשר למכתב של קריאל לא יכפת לי ביכלל אם תישלחי לי אותו בדואר אם זה כמובן אצלך בבית.
מלכה אני מסימת- להרבה הרבה אהבה במילואים, וליתפוס פרפר רציני לחופשה, תקראי הרבה שירה, הרבה דברים מענינים גם פיזיולוגיה ופתלוגיה בכדי לעזור לי במבחן.
אני מתגעגעת נורא,
להתראות יפתי אביבה.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
כתב היד
יפה שלי שלום.
הרי האלפים, גבעות, מישורים, כפרים עתיקים עם בתי אפר אפורים, אסמים אורוות, עירות קטנות משהו מופלא שבכל המקומות האלמונים הללו, חיים בני-אדם, ואולי אפילו היידי ופייר, וסבא, והם חיים את חייהם שלהם, נולדים, עמלים, אוהבים, סובלים, משתעממים, נחלים רבים מישתפכים לאגמים בהוד, ביופי, בגאוה, באדירות, סירות ומשוטים, אוהבים בין הסבכים של העצים, צוקים, עצים חשופים, ביקתות על אם הדרך, בתים עם רעפים יפים להפליא, תכלת, עננים, אפור, ירוק כל הצבעים שרק תבקש נפשך, טירות – את חולמת על אבירים, גבורים, דוכסים. מלכים מלכות, משרתים, דוכסים, עיר – רחובות שאף פעם לא טיילת בהם רק תמיד נשלחו מכתבים לרח' אלמוני, בינינים, חצר גדולה. אנשים שאוהבים לבלות יוצאים עם מכונות עמוסות ילדים ויש לציין מגלשות סקי, נעלים עבות, גדולות, מגפיים – דייג, טיולים, העפלה להרים, חורשות גשרים בתי-ספר, בתי כפר עתיקים – שמלות כפריות – מעילי גשם ציבעוניות פריחה צהבהבה, תחנות רכבת – רכבת באמצע הרחוב שקוראים לה טרם – TRAM ואוטובוס משונה שעובד על חשמל ושמו טרולי בוס, גדרות, יערות, אגמים, השמים אפורים, עמק, עשן מיתמר מהארובות כשיורד שלג בהרים – אני נוסעת בשלג באמצע הקיץ – את מתארת לך? שדות, שדות, איילות ואיילים וסנאים בית בודד ורועה צאן מחלל.
יפה שלי, אלו קצת, ואפילו על קצה השן של המזלג הכי הכי קטן שיש, מנפש מיתפעלת פה משקיעה ומזריחה, מכל המראות היפים והענוגים – שרק דוק הנשמה יכולה להיתפעל – קשה להנציח במצלמה את מה שהנפש רואה ומיתפעלת.
אני עם מקל עולה הר – במישור אני מלאה כח, ובעליות מכונית שלא סוחבת, מלכה מה דעתך חמניה יפיפיה על מרפסת בית נחמד? סנאי מקפץ לך בין הרגלים בחורש?
אוקי נעבור מכל ההיתפעלות השויצרית שלי. מלכה המכתב ששלחת לי היה מקסים – אני מתגעגעת לידידותך – אבל אני מתארת לעצמי שכרגע את עמוסה עד למעלה מראשך, ואת אוחזת בידך מספרים ומזרק מאיים ועוברת במיסדרונות המרפאה הצבאים ונותנת מרפא לכל כאב, אני מתארת לי אותך, מוציאה יבלות למפקד שלך – ומסמיקה לכל מקרא של סט שמופיע. ומי כמונו מומחיות בתחלואת החיילים במחלה זאת.
יפה שלי כמובן שהגלגל הותחלף הרגשתי כרגע לא דומה להרגשתי בימים הראשונים – ההרגשה הישתפרה, רק הבעיה שנישארה שיש עימי להחליט אם להישאר בשוויץ או לא להישאר, ואני עומדת ובוהה אם תירצי אפילו בוכה – קשה לי לפצוח בשירה ובקול – אני מיתנהגת פה בנימוסין רבים – אני מתארת לי כשאחזור אני אשתולל על ימין ועל שמאל – כל מה שעצור בי פה אפרוקו בחדרנו הקט והחמוד, כן מלכה כן הרמזור היתחלף לאור ירוק- רק הבעיה שאפילו עם האושר שלי יש לי עצבות, ואולי מטבע של האדם שהוא איננו יכול להיות מאושר (חוץ מיזה יש עוד סיבות עמוקות למדאי הגורמות מתח רב ופחד רב… זה עוד יסופר לך בניפרד, אך לא במיכתב).
חוץ מיזה אני מיתפעלת כמו שאני בצעקה – במבט בוהה בעניים, בתנועות ידים אם תירצי גם רגליים – הפכתי להיות מאופקת במעט אני צריכה להגיד לכל אחד שלום וכו וכו, את כל הנימוסין שלמדתי אני כבר אוכיח ברוח אבירות בבית..
את יודעת אני שמחה שאת מעינת בספרי השירה ומעיינת קצת בכור-מחצבתך ביאליק. ומאזינה למוסיקה, ואוחזת בידך ספר טוב, אני היספקתי לקרוא את הספר "נסיעה" של פנחס שדה, ספר מקסים, יפה להפליא, בכתיבתו הפשוטה. והמשמעות הענקית של המשפטים הפשוטים- לדוגמא אכתוב לך כמה משפטים שמצאו חן בעיניי "ופיתאום פרחים, פרחים, גם הפקעות והשורשים שדבוקים בהם רגבי האדמה נוגעים לליבי, אני עומד עכשיו ומיסתכל. למהר, אולי אני חש צורך להבין קצת יותר את האדמה, לבוא עימה לידי איזו התוודעות, אולי אני מבין כי אליה אגיע וכל השאר הוא זמני."
יפה שלי יכולתי לכתוב לך עוד הרבה משפטים, כרגע אני אחרי ארוחת ערב שהארוחה היתה ארוחתית למדאי. אני משמינה מה יהיה? עכשיו יש פה תנועתיות בבית הגדול הזה והיפה, פשוט בעוד חצי שעה מוזמנים לכאן אורחים אז מכינים פה את כל מטעמי שווצריה- תשמעי מלכה זה עסק שלם פה להיתארח אצל מישהוא או לקבל אורחים, היינו מוזמנים לארוחה, לאחר מכן נישלח מכתב תודה למשפחה המארחת בתוספת עוגיות כתשורת תודה, תישמעי זה בלגן אחד גדול, הם ביכלל לא חיים בפשטות- יש להם כל דבר עד לפריט האחרון. אפילו לא ידעתי לאדון נורדמן רייני יש 2 מכונות כתיבה בחדרו עברית ולועזית וזה למה שמא יכאבו ידיו לכתוב בידו. והרי אסור שהוא יתעייף – אסור להם להבריש שיניים במברשת שיניים רגילה, אלה במברשת שיניים חשמלית, חן, חן.
לא מספיק עוזרת אחת, ברוך השם יש פה 2 עוזרות, אצלנו בבית רבים אחד עם השני ביגלל סידור הבית פה מהענין הזה די שקט.
מלכה היספקתי להיות באיטליה, הם אנשים פשוטים, וחמים, ואפילו יפים, הבחורות ויש להם צבע בפנים – פה לשווצרים חסר צבע בגופם – הם לבנים כמו לבניה.
כן שחכתי לספר לך שביקרתי בבית קברות עתיק ויפה להפליא בעיר לוגנו שבדרום שווצריה – היופי שבשקט, והפחד מהמוות עמדו בחללו של המקום, תמונות נישקפו מעל הקברים ראיתי אותם מחייכים חיים, ועתה הם מיתחת לאדמה מי יודע אולי מעלים חבצלות ושושנים – כי קיברם מוצף חבצלות ושושנים.
רגע רגע היגיעו אורחים, אני חייבת להיות איתם. אוקי מלכה השעה עכשיו 11:25 האורחים הלכו. עמי היו בחור שווצרי ובחורה ישראלית מכפר אוני שהיתחתנה עם השווצרי הזה, תישמעי היא מדברת גרמנית יוצא מהכלל, את יודעת למדתי להקשיב ואפילו לא להבין, אולי זאת גם תכונה טובה, עכשיו אני מיתכוננת לחפוף לרייני את הראש, הוא קנה לי היום מכונת יבוש לשיער, אוקי גמרתי לחפוף, אל תישאלי אבא שלו דיגדג אותו ולא נתן לו מנוח זה היה בידור חו"ל – נו סוף סוף אפשר לדבר על בידור חו"ל. מלכה אני חיבת לספר לך "מה שיגורתי בא לי".
את זוכרת בבסיס שהציצו לי באמבטיה – אז ובכן מלכה תקשיבי תקשיבי ותיפקחי את עינייך – אז שבוע שעבר אני פותחת את הברז להיתרחץ ואני מיסתכלת על החלון הגדול שבדרך לאמבטיה, ופיתאום ראיתי דמות. בהתחלה לא האמנתי היסתכלתי וראיתי שזה באמת נכון דמות לבנה והידים על החלון, שתקתי ניבהלתי ושוב מצאתי את עצמי אומרת קישת, מיד היתלבשתי ורצתי לחדר של רייני וקיטרתי עד לב השמיים, אבל הוא לקח את זה ביצחוק. מה שיותר מצחיק שאבא שלו שאל אותי אם היה לי אקדח? את רואה יפתי האנשים פה לוקחים את הדברים בקלות קצת, אבל תלוי איזה דברים הם לוקחים בקלות.
אבא של רייני ניכנס ואמר לי שהוא נוסע מחר לברן, ומוכן לקחת אותי. חן חן. וחוץ מיזה הוא נתן לי עכשיו תמונה ציבעונית של רייני חן חן. מצידו אני רוצה להגיד לך שיש לו זוג הורים ממש מקסימים- דוגמא למופת לדינמיקה מישפחתית, בכל הרצונות אני ממש אוהבת אותם ומיתפעלת מהם.
כשהאורחים היו פה הם עבדו עלי קשות שאשאר בארץ הזאת, יפתי עובדים עלי קשה כאילו הייתי גינה – אך ברור לך שעיניני הנפש הם עדינים למדי. והנפש היא סבוכה באלף ריבו – ועל כן אני באמת באמת רוצה ליגמור את ביה"ס לאחיות, ולהיות בארץ עם ההורים והאחים והאחיות. אני אביבה חטיבה אחת בלתי ניפרדת עם הנוף הירושלמי עם ההורים האחים, והחברות, גם עם רייני לזמנים קצובים וינשאלה לזמנים ארוכים.
בקשר למכתב של קריאל לא יכפת לי ביכלל אם תישלחי לי אותו בדואר אם זה כמובן אצלך בבית.
מלכה אני מסימת- להרבה הרבה אהבה במילואים, וליתפוס פרפר רציני לחופשה, תקראי הרבה שירה, הרבה דברים מענינים גם פיזיולוגיה ופתלוגיה בכדי לעזור לי במבחן.
אני מתגעגעת נורא,
להתראות יפתי אביבה.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

התנתקות
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?