אביב יצחקי עדיין בסיני, הוא מבין כי שנת הלימודים באוניברסיטה לא תהיה שנה רגילה

אביב יצחקי סיני פורסם על ידי Shira Mayerson

שיתוף הדפסה

תמונה שצילם אביב יצחקי במהלך המלחמה

כתב היד

לצפייה במכתב ובתמלול

1 דפי המכתב

סיפור רקע

נובמבר 1973, אביב יצחקי עדיין בסיני. שנת הלימודים הסטודנטיאלית לא התחילה כפי שצריך, וצופים להתחיל אותה בדצמבר. ואילו, אביב יצחקי מבין שהשנה הזו לא תהיה נורמלית עבורו, ועל אף הקלות שיכולים לתת לו בלימודים, השנה לא תיראה דומה לשנות לימודיו האחרות. ההעשרה היא בין שלושה לחמישה חודשים נוספים של הישארות במילואים, וקשה להישאר אופטימי עם בשורה כזו. אביב מצפה לחופשות וביקורים בבית, אבל נאחז בבשורה משמחת שהגיעו עבורו מכתבים חדשים מניר אחיו, מכתבים שחיכה להם חודשים.
אביב יצחקי היה לוחם וסמל בסיירת שריון. את רוב שירותו הצבאי העביר בסיני בזמן מלחמת ההתשה. גיוסו היה באוגוסט 1967, ושחרור ב1970. במילואים, צורף ליחידת פשיטה וצליחה שהוקמה בשיריון- גדוד 88 שכונתה "דב לבן"- אשר זה הוא גימטריה של 88. היחידה הייתה יחידה סודית, שאסור היה שהמצרים יידעו על קיומה.
עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, יצאה היחידה אל שארם א שייח, ומשם המשיך הכוח אל א-טור לחיפוש חיילי קומנדו מצריים. לאחר ההחלטה לחצות את תעלת סואץ, נקרא גדוד 88 לעלות לכיוון איזור הקרבות. הכלי של הצוות של אביב יצחקי היה תקול, ולכן נשלח אל מחנה אחורי והחיילים קיבלו כלי חלופי. את מעבר התעלה עשה אביב יצחקי תחת הפגזה, וחבר אל חבריו שחצו את התעלה לפניו והספיקו לנצח בקרב, זאת על אף אבידות קשות. במהלך המלחמה, לחם יצחקי בעיקר במשימות אבטחה באיזור בנקרא "החייץ החקלאי", עד להסכם הפרדת הכוחות בינואר 1974. אז חזר אל שטח סיני והמשיך בשירות המילואים חודש נוסף.
במהלך המלחמה הקפיד לכתוב רבות הביתה. הגלויות שכתב משקפות רק מעט, כיוון והמסר העיקרי שרצה להעביר אל ההורים היה שלא ידאגו ושהכל בסדר, זאת למרות המראות והימים שעבד. יצחקי דאג לתעד גם במצלמה את יחידתו וחבריו. יחידת דב לבן פורקה בהמשך 1974.

להמשך קריאה

פחות טקסט

נושאים:

חינוך ולימודים מלחמות ישראל מלחמת יום הכיפורים שירות צבאי מילואים

ארועי התקופה
כתב היד
פרטי המכתב
גלריה
מכתבים קשורים

ארועי התקופה

1970

1979

כתב היד

עמוד 1/1

29/11
שלום. קבלתי הערב את גלויתכם
מ-26/11- מהר. החבילה אני מקוה תגיע
מחר. אני משער ששמעתם את הענין
עם ה-3-4-5 חדשים [חודשים]. קשה להשאר
אופטימי עם בשורה כזו. מה שנודע ללמודים- אני
לא היחיד שלא יגיע ללמודים אם אמנם יתחילו
בדצמבר. מצד אחד, טוב שמי שיכול ילמד
והחיים יתנהלו נורמלי לפחות לחלק מעם ישראל.
ומה שנוגע לי- איכשהו ברור שלא תהיה שנה נורמלית
עכ"פ מבטיחים כל מיני הקלות. נחכה ונראה.
קבלתי היום גם מכתב מנירי. מסתבר ששלח
שנים לד.צ [דואר צבאי] לא נכון. חופשות- עדיין אין
אז עד שנתראה- לפחות שבועיים. אני רוצה
שתכינו לי לכשאבוא חבילת נרות.