אוֹצָרוֹת
1966 25 באפריל

אביה של אסתר כותב על חגיגות יום העצמאות ה־18 למדינת ישראל בקיבוץ חפץ חיים

נפתלי יוסף אייגרמן קיבוץ חפץ חיים פורסם על ידי נוי לאופר ישראלי
נפתלי יוסף ולאה אייגרמן ושבעת ילדיהם

כתב היד

1 דפי המכתב

סיפור רקע

מוצאי יום העצמאות ה־18 למדינת ישראל בקיבוץ חפץ חיים. נפתלי יוסף אייגרמן מתאר את הטקס שהתקיים ביום הזיכרון ואת הסעודה החגיגית ביום העצמאות, הצגת הילדים ודרשת הרב. ביום עצמו נסעו חברי הקיבוץ לפיקניק, אבל בשל מזג האוויר החם נשארה משפחת אייגרמן בבית, פתחה ממטרות, וילדי המשפחה הצעירים השתעשעו על הדשא. נפתלי יוסף מספר במכתב לבתו אסתר על ההחלטה של הקיבוץ להקים מוסד חינוכי משותף עם היישובים בסביבה, אך הוא אינו שלם עם ההחלטה וחושב שצריך היה להקים בית ספר בקיבוץ עצמו. לאה לבית ראנד ונפתלי יוסף (יוסל) אייגרמן נולדו בגרמניה, הכירו בהכשרה והצליחו לברוח ולהסתתר מהנאצים. בשנת 1939 עלו לארץ, התיישבו בקיבוץ של "הנוער האגודתי" – קיבוץ חפץ חיים ושם נישאו. לנפתלי יוסף וללאה נולדו שבעה ילדים. לאה אייגרמן הייתה אישה רבת פעלים, חברותית וחרוצה, שנפטרה בטרם עת בגיל 35. זו

מוצאי יום העצמאות ה־18 למדינת ישראל בקיבוץ חפץ חיים. נפתלי יוסף אייגרמן מתאר את הטקס שהתקיים ביום הזיכרון ואת הסעודה החגיגית ביום העצמאות, הצגת הילדים ודרשת הרב. ביום עצמו נסעו חברי הקיבוץ לפיקניק, אבל בשל מזג האוויר החם נשארה משפחת אייגרמן בבית, פתחה ממטרות, וילדי המשפחה הצעירים השתעשעו על הדשא. נפתלי יוסף מספר במכתב לבתו אסתר על ההחלטה של הקיבוץ להקים מוסד חינוכי משותף עם היישובים בסביבה, אך הוא אינו שלם עם ההחלטה וחושב שצריך היה להקים בית ספר בקיבוץ עצמו. לאה לבית ראנד ונפתלי יוסף (יוסל) אייגרמן נולדו בגרמניה, הכירו בהכשרה והצליחו לברוח ולהסתתר מהנאצים. בשנת 1939 עלו לארץ, התיישבו בקיבוץ של "הנוער האגודתי" – קיבוץ חפץ חיים ושם נישאו. לנפתלי יוסף וללאה נולדו שבעה ילדים. לאה אייגרמן הייתה אישה רבת פעלים, חברותית וחרוצה, שנפטרה בטרם עת בגיל 35. זו הייתה טראומה גדולה למשפחתה ולקיבוץ בכלל. לימים נשא נפתלי יוסף את חברת המשפחה בובי רחל פרנקל לאישה, ונולדו להם עוד שני ילדים. לאורך השנים הרבו נפתלי ולאה לכתוב מכתבים לילדיהם, ובהם מכתבים רבים שנשלחו לבתם אסתר בשנים שהיא למדה באנגליה. אסתר, שנולדה בשנת 1945, נסעה בין השנים 1964-1966 ללמוד בסמינר לחרדי לבנות בעיר גייטסהד (Gateshead), שמנהלו היה הגיס של בובי רחל פרנקל. היא נהנתה בשנות הלימודים שם: למדה את השפה האנגלית, הכירה את קרובי המשפחה שגרו באירופה, ומשנה לשנה התחזקה בשמירת מצוות. ואולם, לצערה, מצבה הכלכלי היה קשה, והאחים בישראל שלחו לה כסף להוצאותיה. גם קרובי משפחה אחרים שלחו את בנותיהם לגייטסהד, ואסתר הידקה את הקשרים עם המשפחה, הוזמנה לארוחות משפחתיות, לחגים ולשבתות. לאחר לימודיה חזרה לארץ, החלה לעבוד כמזכירה ושודכה ליצחק קמפה, בחור ישיבה מבית חלקיה, מושב סמוך לחפץ חיים. משפחת קמפה עברה לגור בבני ברק ובהמשך בתפרח. למרבה הצער חלתה אסתר במחלת כבד, עברה השתלה שהעניקה לה עוד כמה שנים טובות אך נפטרה בטרם עת. את אסופת המכתבים תרמה לפרויקט אוצרות אחותה רחל שנרב.

כתב היד

עמוד 1/1

ב"ה
חפץ חיים מוצאי יום העצמאות הח"י למדינת ישראל
אסתר היקרה, שלם רב לך וכל טוב, ונזכה לראות בבנין ארצנו
ברוח התורה והמסורה. ואהבתנו את הארץ ואת היהודים יקרב את
ביאת גואלנו בב"א [במהרה בימינו אמן]. לפני חצי שנה חזרו לב"ב [?] ישראל רנד ורחל אשתו
הם באו אחה"צ. בדיוק קמנו מהשינה. אבדי ושושי שוב במטה ואמא
שוטפת כלים. זה היה יום כראוי למצעד בחיפה. מעל ל40 מעלות
אצלנו בצל! (חמור, מי אמר לך לעמוד בצל!) רוב המשק נסע אחה"צ
לחבל עדולם לפקניק, אבל אנו לא. נשארנו בבית וכדי לשמח ולנחם
את הקטנים קנינו גלידה בקיאוסק הלכנו הביתה פתחנו את הממטרה
על הדשא ואבּי במכנסי זלמן ושושי בבגד ים סטרלט (ירושה מיהודית
אייגרמן) השתעשו במים ובוץ עד שהתעיפו והלכו לשון וישנו 3 שעות.
אתמול בערב היה יפה מאוד. בין מנחה ומעריב ערכו אזכרה לחללי
צה"ל ואחרי מעריב על הדשא הגדול כרגיל הצגה של הילדים ואחר
כך סעודה חגיגית בחדר האוכל. הרב הלל דבר דברים של טעם וראינו
סרט טיול בארץ מהצפון עד לדרום עם תמונות נהדורות מתחת לים
בחוף האלמוגים באילת. עד 12 עבדנו היום וכאמור לא היה לנו קר.
רבקה בודאי הודיעה לך כבר שהיא החליטה לדחות את החתונה עד אחרי
שובך. שה' יתן שהכל יהיה לטובה. אל תהיי ברוגז שלא כתבנו לך הרבה
זמן. על ידי החגים הצטברה עבודה רבה במדגרה ועד היום לא הספקנו להכנס
שוב למסלול הרגוע. במוצאי חג הפסח נסענו עם גדלי' לדודה גיזה לרמות השבים
לקחת את מאוזני הביצים שלהם. נסענו שרה, חוה, יוכי ואני וישראל. אל
תשאלי מה שקרה לנו. כשרק הגענו הרגשנו כאבי בטן ומזל שלדוד דוד
יש להם 3 [?] בקושי הגענו הביתה אבל הכל עבר בשלם [בשלום]. דוד
דוד גם לקח אותי ואת אבּי ואת ישראל ויוכי למקום עבודתו באשדוד, בקיבוץ חושבים
להקים ב"ס נפרד לבנים מכתה ה עם יסודות בשותפות ביד בנימין
והב"ס יכין את הבנים לישיבה. אמנם הצבעתי בעד זה, אבל לבי לא
כל כך שלם עם ההחלטה. אמנם הכתות מצטמצמות משנה לשנה וההוצאות
גדלות, אבל לפי דעתי זה לא טוב בשביל המשק להשאר בלי מוסדות חנוך
ואנחנו הינו [היינו] צריכים למצוא דרך בבית לחנוך הבנים, יש להכניס הרבה
מחשבה אם אנו רוצים להמשיך להתקדם בע"ה, ומצד שני אנו מתי מעט
ועמוסים עבודה, האם קוצר רוח תוצאה של עבודה קשה?
אצל דוד דוד בבני ברק אין שום חדשות. המצב קשה מאוד. היו כבר 2
ישיבות של בית המשפט ובהתחלת מאי ההמשך. אי אפשר לנחש את התוצאות.
אני כמעט, ולא נוסע לתל אביב יותר ועל ידי זה כמעט ואין לי קשר לשם.
נקוה שיהי' [שיהיה] טוב. מה נשמע עם הבחינה האנגלית? עקשנית!! מתי את
גומרת? אנו תקוה לשמוע ממך בקרוב.
כל טוב אבא.
[המשך באנגלית]

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: נפתלי יוסף אייגרמן
מיקום: קיבוץ חפץ חיים
תאריך: 25.04.1966

מקבל/ת המכתב

שם: אסתר קמפה (אייגרמן)
מיקום: אנגליה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/1

ב"ה
חפץ חיים מוצאי יום העצמאות הח"י למדינת ישראל
אסתר היקרה, שלם רב לך וכל טוב, ונזכה לראות בבנין ארצנו
ברוח התורה והמסורה. ואהבתנו את הארץ ואת היהודים יקרב את
ביאת גואלנו בב"א [במהרה בימינו אמן]. לפני חצי שנה חזרו לב"ב [?] ישראל רנד ורחל אשתו
הם באו אחה"צ. בדיוק קמנו מהשינה. אבדי ושושי שוב במטה ואמא
שוטפת כלים. זה היה יום כראוי למצעד בחיפה. מעל ל40 מעלות
אצלנו בצל! (חמור, מי אמר לך לעמוד בצל!) רוב המשק נסע אחה"צ
לחבל עדולם לפקניק, אבל אנו לא. נשארנו בבית וכדי לשמח ולנחם
את הקטנים קנינו גלידה בקיאוסק הלכנו הביתה פתחנו את הממטרה
על הדשא ואבּי במכנסי זלמן ושושי בבגד ים סטרלט (ירושה מיהודית
אייגרמן) השתעשו במים ובוץ עד שהתעיפו והלכו לשון וישנו 3 שעות.
אתמול בערב היה יפה מאוד. בין מנחה ומעריב ערכו אזכרה לחללי
צה"ל ואחרי מעריב על הדשא הגדול כרגיל הצגה של הילדים ואחר
כך סעודה חגיגית בחדר האוכל. הרב הלל דבר דברים של טעם וראינו
סרט טיול בארץ מהצפון עד לדרום עם תמונות נהדורות מתחת לים
בחוף האלמוגים באילת. עד 12 עבדנו היום וכאמור לא היה לנו קר.
רבקה בודאי הודיעה לך כבר שהיא החליטה לדחות את החתונה עד אחרי
שובך. שה' יתן שהכל יהיה לטובה. אל תהיי ברוגז שלא כתבנו לך הרבה
זמן. על ידי החגים הצטברה עבודה רבה במדגרה ועד היום לא הספקנו להכנס
שוב למסלול הרגוע. במוצאי חג הפסח נסענו עם גדלי' לדודה גיזה לרמות השבים
לקחת את מאוזני הביצים שלהם. נסענו שרה, חוה, יוכי ואני וישראל. אל
תשאלי מה שקרה לנו. כשרק הגענו הרגשנו כאבי בטן ומזל שלדוד דוד
יש להם 3 [?] בקושי הגענו הביתה אבל הכל עבר בשלם [בשלום]. דוד
דוד גם לקח אותי ואת אבּי ואת ישראל ויוכי למקום עבודתו באשדוד, בקיבוץ חושבים
להקים ב"ס נפרד לבנים מכתה ה עם יסודות בשותפות ביד בנימין
והב"ס יכין את הבנים לישיבה. אמנם הצבעתי בעד זה, אבל לבי לא
כל כך שלם עם ההחלטה. אמנם הכתות מצטמצמות משנה לשנה וההוצאות
גדלות, אבל לפי דעתי זה לא טוב בשביל המשק להשאר בלי מוסדות חנוך
ואנחנו הינו [היינו] צריכים למצוא דרך בבית לחנוך הבנים, יש להכניס הרבה
מחשבה אם אנו רוצים להמשיך להתקדם בע"ה, ומצד שני אנו מתי מעט
ועמוסים עבודה, האם קוצר רוח תוצאה של עבודה קשה?
אצל דוד דוד בבני ברק אין שום חדשות. המצב קשה מאוד. היו כבר 2
ישיבות של בית המשפט ובהתחלת מאי ההמשך. אי אפשר לנחש את התוצאות.
אני כמעט, ולא נוסע לתל אביב יותר ועל ידי זה כמעט ואין לי קשר לשם.
נקוה שיהי' [שיהיה] טוב. מה נשמע עם הבחינה האנגלית? עקשנית!! מתי את
גומרת? אנו תקוה לשמוע ממך בקרוב.
כל טוב אבא.
[המשך באנגלית]

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: נפתלי יוסף אייגרמן
מיקום: איטליה
תאריך: 1945-11-07

מקבל/ת המכתב

שם: אסתר קמפה (אייגרמן)
מיקום: אנגליה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות