אוֹצָרוֹת
1966 20 במאי

אביה של אסתר תוהה בנוגע לצורת החיים הקיבוצית ומבקש מבתו לשקול את האפשרות לעבוד כמורה בקיבוץ

נפתלי יוסף אייגרמן קיבוץ חפץ חיים פורסם על ידי נוי לאופר ישראלי
נפתלי יוסף אייגרמן

כתב היד

2 דפי המכתב

סיפור רקע

יש יותר מורים מאשר תלמידים בבתי הספר, ואביה של אסתר מציע לה ללמד בקיבוץ חפץ חיים שבו היא גדלה. גם לא תחסר לה עבודה וגם יש בכך צורך. אף על פי כן הוא ינסה להפעיל את קשריו ולמצוא לבתו מקום עבודה בסיום לימודיה. הוא מתעניין לדעת אם מבחינתה בא בחשבון ללמד גם בעיירת פיתוח ומזכיר שמות אישים נושאי תפקידים במשרד החינוך שאפשר לפנות אליהם בנושא. לצד הבירור הכלכלי נפתלי יוסף עורך חשבון נפש על צורת החיים הקיבוצית שבחר לגדל בה את משפחתו. הוא רואה קשר הדוק בין הקמת המשק וחיים של תורה ומנסה לשכנע אח בתו לבחור בהם.
לאה לבית ראנד ונפתלי יוסף (יוסל) אייגרמן נולדו בגרמניה, הכירו בהכשרה והצליחו לברוח ולהסתתר מהנאצים. בשנת 1939 עלו לארץ, התיישבו בקיבוץ של "הנוער האגודתי" – קיבוץ חפץ חיים ושם נישאו.
לנפתלי יוסף וללאה נולדו שבעה ילדים. לאה אייגרמן

יש יותר מורים מאשר תלמידים בבתי הספר, ואביה של אסתר מציע לה ללמד בקיבוץ חפץ חיים שבו היא גדלה. גם לא תחסר לה עבודה וגם יש בכך צורך. אף על פי כן הוא ינסה להפעיל את קשריו ולמצוא לבתו מקום עבודה בסיום לימודיה. הוא מתעניין לדעת אם מבחינתה בא בחשבון ללמד גם בעיירת פיתוח ומזכיר שמות אישים נושאי תפקידים במשרד החינוך שאפשר לפנות אליהם בנושא. לצד הבירור הכלכלי נפתלי יוסף עורך חשבון נפש על צורת החיים הקיבוצית שבחר לגדל בה את משפחתו. הוא רואה קשר הדוק בין הקמת המשק וחיים של תורה ומנסה לשכנע אח בתו לבחור בהם.
לאה לבית ראנד ונפתלי יוסף (יוסל) אייגרמן נולדו בגרמניה, הכירו בהכשרה והצליחו לברוח ולהסתתר מהנאצים. בשנת 1939 עלו לארץ, התיישבו בקיבוץ של "הנוער האגודתי" – קיבוץ חפץ חיים ושם נישאו.
לנפתלי יוסף וללאה נולדו שבעה ילדים. לאה אייגרמן הייתה אישה רבת פעלים, חברותית וחרוצה, שנפטרה בטרם עת בגיל 35. זו הייתה טראומה גדולה למשפחתה ולקיבוץ בכלל. לימים נשא נפתלי יוסף את חברת המשפחה בובי רחל פרנקל לאישה, ונולדו להם עוד שני ילדים.
לאורך השנים הרבו נפתלי ולאה לכתוב מכתבים לילדיהם, ובהם מכתבים רבים שנשלחו לבתם אסתר בשנים שהיא למדה באנגליה. אסתר, שנולדה בשנת 1945, נסעה בין השנים 1964-1966 ללמוד בסמינר לחרדי לבנות בעיר גייטסהד (Gateshead), שמנהלו היה הגיס של בובי רחל פרנקל. היא נהנתה בשנות הלימודים שם: למדה את השפה האנגלית, הכירה את קרובי המשפחה שגרו באירופה, ומשנה לשנה התחזקה בשמירת מצוות. ואולם, לצערה, מצבה הכלכלי היה קשה, והאחים בישראל שלחו לה כסף להוצאותיה. גם קרובי משפחה אחרים שלחו את בנותיהם לגייטסהד, ואסתר הידקה את הקשרים עם המשפחה, הוזמנה לארוחות משפחתיות, לחגים ולשבתות. לאחר לימודיה חזרה לארץ, החלה לעבוד כמזכירה ושודכה ליצחק קמפה, בחור ישיבה מבית חלקיה, מושב סמוך לחפץ חיים. משפחת קמפה עברה לגור בבני ברק ובהמשך בתפרח. למרבה הצער חלתה אסתר במחלת כבד, עברה השתלה שהעניקה לה עוד כמה שנים טובות אך נפטרה בטרם עת.
את אסופת המכתבים תרמה לפרויקט אוצרות אחותה רחל שנרב.

ארועי התקופה

1960
1969

כתב היד

עמוד 1/2

ב"ה ר"ח סיון תשכ"ו

[עמוד 1]
אסתר היקרה עמ"ש [עימך שלום]
חודש טוב ושבת שלם לך.
פשוט ברחתי למדגרה ביום
ששי אחה"צ השעה 4:30 ואפילו
בדרך פגשתי חבר מארה"ב
שכבר 30 שנה לא ראיתיהו.
לפני שבוע התחלתי מכתב
גם כן ביום ששי אחה"צ
בבית וחשבתי לגמור אותו
ביום א או ב שהיתי בת"א,
אבל לא כדאי לחפש
הסברים פסיכואנליטיים לאי
כתיבת המכתב. את המכתב
של אמא בודאי כבר קבלת.
היתי מרוגז קצת ולא הוספתי
ד"ש. זה יכול לקרות.
העיקר את מקבלת עכשיו
מכתב, והעיקר של העיקר
בקשר לעתידך בארץ.
בקשתי מארי גרדנביץ שהוא
כעת באנגליא [באנגליה] שיתקשר
אתי. אולי את יכולה
לטלפן לרב דינר בלונדון
]עמוד 2]
[דף קרוע] המצאו. ארי' [אריה] מתעסק
בחינוך ויתכן הוא יכול לעזור. אני ב"נ [בלי נדר] אתקשר
עם כמה מוסדות ואישים כדי לשמוע. משרות
למורות הן בעיה חמורה כעת. ישנן יותר מורות מילדים
נוספים בבתי ספר. אולי תחשבי על שנת שרות במשק
ואולי תוכלי להשפיע על עוד כמה בנות שיעשו זאת.
מובן שזה לא פשוט, אבל ללחום צריך בכל מקום וישנם
ב"ה גם במשק מספר לא מבוטל של חברים וחברות שהיו
שמחים אם הית חוזרת למשק. סוף סוף כאן נולדת
וכאן גדלת ואם לתקן למה לא לנסות לתקן במקום
שבאפן טבעי שיכים לו. בשנה החדשה בע"ה יפתחו ב"ס [בית ספר]
איזורי לבנים מכתה ה ובית הספר שלנו ממילא
יהי' [יהיה] ב"ס [בית ספר] לבנות בכתות גבוהות. ונדמה לי גם שישנן
בין הבוגרות שבהחלט רוצות בדרך שלך ואולי חסרה
להן רק יד מכונת [מכוונת]. מדברים גם על שנוי צורת החים [החיים]
כדי למשוך משפחות צעירות ואני תפילה שבע"ה נקלוט
עוד כמה משפחות יוצאי כוללים שיכולים פעם לבנות
ישיבה ומוסדות חנוך במשק. אם יש רצון ואנשים
צעירים שרוצים בזה, אין לי ספק שהיו יכולים לבצע
זאות. שמעתי על 17 משפחות יוצאי כוללים שהולכים
לאבן שמואל ללמד שם ובסביבה. כתבתי לך את זה
לשם מחשבה. יש גם סבות כלכליות שיש לקחת בחשבון.
מאוד קשה כעת בארץ. מפטרים פועלים ואת יודעת מה
הכל כרוך בזה. יש לך בודאי שם אנשים שאת יכולה
להתיעץ אתם. תמיד חשבתי שדוקא בן אדם דתי
שרוצה בכנות לבנות את חייו ברוח התורה יראה במשק
אתגר גדול להשגת המטרה הזאות. הרבה הרבה היה
[עמוד 3]
לי בזמן האחרון לחשוב
על צורת החים של הילדים
שלנו (של האייגרמנים) אין
להכחיש שהבית הפרטי
מוסיף משהו. אבל האם
זה לא היה יכול להיות
דבר גדול מאוד דרך ל
והשב לב אבות על בנים
ולב בנים אל אבותם
לו כולנו הינו חיים יחד
אחד בפה ואחד בלב
משפחה גדולה קשורה בקשרי
רעיון ודם חים שיש בהם,
יראת שמיים ועזרה הדדית?
בן אדם צעיר רוצה משהו
חדש משהו יותר טוב,
אבל תסתכלי פעם סביבך
מה נשאר אצל מתי מספר
מכל האידאלים היפים
עליהם חלמו בצעירותם.
לי זה נותן כל פעם
עדוד לא להתיאש. אלפיים
שנה הקב"ה כבר מנסה
לחנך אותנו. חנוך זה תפקיד לדורות ולא
עלינו המלאכה לגמור
[עמוד 4]
ולא אנחנו אחראיים לתוצאות
ולא ההצלחה קובעת. קובע
רק המעשה הטוב והלב הטהור
והכנה. ובכל מקום שהקב"ה
מעמיד אותך, את צריכה להש
תדל לדרוש מעט ולתת הרבה
ובכן למה לא במקום שבעצם
היה יכול להיות לשם לתהילה
ולתפארת. טוב, מספיק השתפכות
אנו בטוחים שמה שתחליטי בע"ה
יהי' [יהיה] לטובה. אני בכל אופן
אשתדל לעשות משהו. הי' [היה]
חשוב לדעת איזה מקצועות
את מתכוננת ללמד. האם
בא בחשבון גם עירת [עיירת] פתוח
או ישוב ספר? אולי תכתבו
פעם לדר. יוסף גולדשמיד
(האבא של לייזר) הוא מפקח
על החנוך הממ"ד במשרד
החנוך או לרב קלמן [כהנא], הוא
סגן שר החנוך, יתכן שהם
ימצאו בשביל כל הקבוצה
עבודה משותפת.
הבן דוד של החברה שלך
מלונדון (נכתוב להם ב"נ[בלי נדר])
[עמוד 5]
נמצא במשק. הוא בחור
טוב ואנו ביחסים מצויינים.
כשבועיים הוא כבר עובד
במדגרה וביום ד וה חלק
עם הילדים שלנו […]
טיול לגליל. עונת החמסינים
בתוקפה, מפעם לפעם
עובר אחד ומשאיר רושם
עמוק בעצבים.
ועכשיו עלי לרוץ. אמא
בודאי דואגת לי בבית.
בע"ה אשתדל לגמור
את המכתב שהתחלתי.
ד"ש לכולם והרבה
נשיקות. מועדים לשמחה.
ולהתראות בקרוב. אנו
ממשיכים לספור.
שלך באהבה.
אבא
[המשך המכתב באנגלית בכתיב מחובר]

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: נפתלי יוסף אייגרמן
מיקום: קיבוץ חפץ חיים
תאריך: 20.05.1966

מקבל/ת המכתב

שם: אסתר קמפה (אייגרמן)
מיקום: אנגליה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

ארועי התקופה