[עמוד 1]
ב"ה
חפץ חיים
ט"ז ניסן תשל"ד
שלום רב לך וחג שמח לכם,
שרה ואהרון, עמ"ש [עמכם השלום]
כרגע 10:55 בערב יום ב הופיע
ישראל עם כל הציוד שלו. הוא השתחרר. מי
יתן וכל הבנים והחיילים יחזרו הביתה לחיים
ולשלם ולא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדון עוד
מלחמה. אני יושב במדגרה ומחכה שהפורמלון גז יתנדף
ומנצל הזמן לכתוב לכם. הערב שמענו הרצאה מנחמה
ליבוביץ על טולסטוי ועגנון. היא התארחה במשק בפסח ועבדה קשה,
הערב אמא הזמינה אותה לארוחת ערב אלינו והי' [והיה] נחמד מאוד.
נדב הסביר לה פעולת המחשב. רחל וידידי' [וידידיה] עם הילדים אצלנו במשך
החג, ובליל הסדר הסבו אתנו גם ישראל ואסתר דרור ואיתן והי' [והיה] מאוד יפה.
אמא עוד לא מרגישה טוב, אבל בע"ה גם זה יעבור. הערב גם דוד
דוד מרמת השבים ודודה גיזה באו עם עמיר ואחותו הילדים של יוסי.
ומחר אבא ואמא של אהרלה יבואו ובודאי עוד אורחים בשפע, כי
החול המועד ארוך מאוד. היום קבלנו מכתביך ויש לציין כי המכתבים
האחרונים בכל אופן מראים לפי הכתוב אדם שקט ורגוע. אבל לעצם
הענין של החתונה בבית הכנסת של האוניברסיטה, אני הי' [היה] לי
הכבוד להיות עד כתובה אצל הדובר של השר ספיר (אביו
ביחסים טובים מאוד אתי) ואמא ואני הינו בחתונה
שלו בבית הכנסת שם, ומה אגיד לכם
בכלל לא יפה הי' [היה], בלי טעם ובלי
תוכן (אני לא מתכון לנאומים)
בודאי ספרת לאהרלה,
שאנו אוהבים לעשות
שמח, ומאוד
עמוד 2]
אנו רוצים
גם לעשות חתונה
יפה, ולא נראה לנו המקום
כמתאים. ובכלל כשאתם רוצים
יותר צנוע, ולא סנובית וקצת יותר
אינטימית קשה להבין למה דוקא שם.
עוד הכותל ממילא לא בא בחשבון. זה הי' [היה]
פעם יפה מאוד, אבל כבר לא עושים שם הparting
במקום שחשבנו להציע לכם. את זוכרת אולי שגם
ישראל שלנו לא רצה שנעשה לו שבע ברכות במשק ורק השבוע
הם ספרו שזו והחתונה שלהם. היו שני הערבים היפים ביותר, שהם
נזכרים תמיד בחמימות. ואנו לא צריכים לשכנע אותך שרה, שאנו
שמחים אתכם ומקוים לעשות לכם חתונה, ולא ערב בדור [בידור]. נדמה לי שגם
אהרלה לא רק שלא יצטער אם הוא איתך יכיר בהזדמנות זאות [זאת] המשפחה
וילך לשבע ברכות בערבים. סוף סוף עד מאה ועשרים מתחתנים רק
פעם אחת, וטיולים אפשר לעשות גם אחרי שבועת החתונה.
בינתיים עברו
כמה ימים והיום יום
ששי, ואנו עוד נדהמים
ממה שקרה אתמול בקרית
שמנה. אבן מקיר תזעק, ואנו
לא פותחים עינים. מה מועילות כל
המחאות והצעקות ואחריהם אין שוב
אומץ לב לשנוי ערכים אצל הפרט, אין שום
הצעה כנה לתוכן חדש לחיינו המעוררים. שוכחים
שהפרט והמשפחה יסוד של כל חברה, ואנו רואים
פלוגים, שנאה אישית, שנאת חינם, אהבת הכסא
שאיפה חולנית לשלטון, רדיפה אחרי חיים קלים, בכל החוגים.
רק בודדים ספורים מוכנים לקבל על עצמם הרבה קרבנות ולחיות
חיים ישרים ועקביים. אנחנו מוכרחים להתחיל קודם כל אצל
[עמוד 3]
3. עצמנו, אם להגיע שוב למדינה מסודרת
שכדאי לחיות בה, אבל אין לנו מה
להתיאש. אני מאמין באמונה שלמה בכוחות
הגנוזים בעם ישראל, ואני מאמין שהצעירים
שלנו ימצאו את דרכם ואם לא אנחנו
נתן דוגמה, ריוח והצלה יעמוד לעמנו
בע"ה ממקום אחר.
טוב, בינתיים ההורים של אהרלה היו
אצלנו ביום ג בערב וכמו תמיד הרגשנו
משפחה. יוכי באה גם עם הילדים וגם עם
הבובה שלה לאה נחמה, יצחק ואסתר אכלו
אתנו וכל היתר אכלו בחדר האוכל, כן
גם רבקה היתה עם כל הילדים ומובן גם
ישראל ואסתר והילדים והשמחה היתה גדולה.
חבל שלא הסרטנו הילדים בעת ששרו כולם
יחד ושכחתי שגם יעקב וחוה והילדים היו, ואני
הבנתי שהמחותנים שלנו החדשים מחכים
כבר לזה שגם ביתם יהי [יהיה] מלא צהלת
נכדים ונכדות שוחחנו בקשר אליכם
ואנחנו תמימי דעה בכל מה שנוגע
לחתונה והשבע ברכות. שרה,
4. את יודעת שאני לא אוהב להתערב
בענינים ששייכים לילדים שלנו, אבל את
צריכה להבין ובודאי גם אהרלה מבין
שלהורים יש התחייבויות ואף אחד
מאתנו לא רוצה להיות כפוי טובה, והבנתי
גם מההורים של אהרלה, אין אנו רוצים
לעשות דברים שה"חברה" דורשת, אלא
רק דברים שבשבילנו הם צורך נפשי,
ואנו רוצים לתת ולהיות שמח בכל
הלב. ונוסף לכל זה, את תוכלי
לתאר לך, שלא נלך לאף מקום שלא
נוכל לסמוך עליו במאה אחוז. וסוף
כל סוף גם מהקבוץ חושבני קבלת הרבה,
וכולם מעריכים אותך, ולמה לא
להזמין לשבע ברכות כמה חברים טובים
שברכותיהם ילוו אותכם בכל דרככם.
דברתי גם עם הרב הלל ומובן שהוא
יהי' [יהיה] מוכן לסדר חופה וקדושין, אבל יש
לנו עוד פנאי לחשוב על זה, ואת יודעת למה. אני שולח לך
[סוף חסר]