אביו של ישראל אייגרמן כותב על השבר ברגל, על מצב המשק וקיבוץ ועל שלום המשפחה
סיפור רקע
השנה היא 1967 וישראל אייגרמן נמצא בלונדון. אביו כותב לו מכתב ובו מספר על מחלתו, על חתונה שהתקיימה במשק, על מצב הלולים ונותן כמה עצות בנוגע לקרובי משפחה שחיים בלונדון. מלבד זאת הוא מוסיף רעיונות ומחשבות מתוך פרשת השבוע. על הצד השני של איגרת האוויר כותבת אימו (החורגת) של ישראל ומתארת את הגעגועים, את השמחה לקבל מכתב ומעט מחיי המשפחה.
מכתב זה הוא חלק מאוסף המכתבים של משפחת אייגרמן.
ישראל הוא בנם של נפתלי יוסף אייגרמן ולאה לבית ראנד, והוא נקרא על שם אבי אימו. משפחת אייגרמן חיה בקיבוץ חפץ חיים. שלוש שנים לאחר סיום שירותו הצבאי טס ישראל ללונדון כדי לשפר את האנגלית שלו לקראת יציאה לטיול של שנה בעולם, צעד שהיה יוצא דופן בין חברי הקיבוץ ובני המשפחה. הוא למד אנגלית ומצא עבודה בגננות אצל אדון מקסל, דוד של אחד מחברי הקיבוץ.
מכתב זה הוא חלק מאוסף המכתבים של משפחת אייגרמן.
ישראל הוא בנם של נפתלי יוסף אייגרמן ולאה לבית ראנד, והוא נקרא על שם אבי אימו. משפחת אייגרמן חיה בקיבוץ חפץ חיים. שלוש שנים לאחר סיום שירותו הצבאי טס ישראל ללונדון כדי לשפר את האנגלית שלו לקראת יציאה לטיול של שנה בעולם, צעד שהיה יוצא דופן בין חברי הקיבוץ ובני המשפחה. הוא למד אנגלית ומצא עבודה בגננות אצל אדון מקסל, דוד של אחד מחברי הקיבוץ. למרבה ההפתעה פגש שם ישראל את אסתר שטרן מחיפה, שדודה היה חבר חפץ חיים. עם פרוץ מלחמת ששת הימים חזר ישראל מלונדון והצטרף ללחימה. בשנת 1968 התחתנו ישראל ואסתר ועברו לגור בנהריה. אף שאורח חייהם היה חילוני ושונה מזה של בני המשפחה האחרים נשמר קשר טוב, קרוב ואוהב כל השנים. רחל, אחותו של ישראל, מספרת כי הוא המשיך לשרת במילואים בצנחנים עד שמלאו לו חמישים, וכי תמיד היה אדם מוסרי, ערכי ואוהב את הארץ.
לאה ונפתלי יוסף, הוריו של ישראל, נולדו בגרמניה, הכירו בהכשרה והצליחו לברוח מן הנאצים. בשנת 1939 עלו לארץ, התיישבו בקיבוץ של 'הנוער האגודתי' – קיבוץ חפץ חיים ושם נישאו. לנפתלי יוסף וללאה נולדו שבעה ילדים. לאה אייגרמן הייתה אישה רבת פעלים, חברותית וחרוצה, שנפטרה בטרם עת בגיל 35. זו הייתה טראומה גדולה למשפחתה ולקיבוץ. לימים נשא נפתלי יוסף את חברת המשפחה בובי רחל פרנקל לאישה, ונולדו להם שני ילדים. במשך השנים הרבו נפתלי יוסף ולאה, ובהמשך נפתלי יוסף ובובי רחל, לכתוב מכתבים לילדיהם. מלבד חשיבותם ההיסטורית יש למכתבים של משפחת אייגרמן משמעות רבה בעבור המשפחה, שכן רוב הילדים לא זכו להכיר לעומק את אופייה של אימם. את אסופת המכתבים תרמה לפרויקט אוצרות רחל שנרב.
כתב היד
[עמוד 1]
ב"ה חפץ חיים יום ד פ' [פרשת] להעלות נר תמיד [פ' תצווה] תשכ"ז
שלם רב לך ישראל היקר, עמ'ש [עימך שלום]
שק מלא דשים מכל הצע[י]רים שהתאספו אתמול אצלנו במשק כדי ללוות את אסתר
נוישטד בדרכה האחרונה כרוקה. בינתיים הזמן עבר וכעת יום ה אחה"צ
קבלתי הוראה מהרופא לשכב עד שבת בגלל דלקת ברגל ועד שאשכב
לפחות אעשה משהו חיובי ואגמור מכתב אליך. אני מצטער מאוד שעכבת את
בקורך אצל דוד אברהם כל כך הרבה זמן, נו, אני מקוה שהפתעה הנעימה
היתה גדולה ביחס לזה. האם קבלת את העבודה אצל אייזנטל? אתה רואה
איך קטנה האדמה (והצרים עלי-ה עושים הכל כדי להקטין אותה יותר). אם זה
הטַגֶר שלי אצלנו קראנו לו Oscar וזוכרני עוד שהוא הלך אתנו פעם ראשונה
להצגה עלילה דרמטית לתיאטרון ומחאה כפיים אחרי הס[צ]נה הראשונה וכולם הפנו ראשים
כלפינו. (במקרה ואינך יודע בדרמה מוחים כפיים רק בסוף ההצגה.) בכל אופן הוא
יהודי נחמד ואני משוכנע שבליבו עוד כמה נייטרונים של חברהמַן. השאלה רק כמה
הוולטג' שצריכים כדי להגיע אליהם. בעצם חשבתי שצריך לכתוב לך כל שבוע איזה
רעיון של פרשת השבוע בעוד שבת, כדי שיהי בפיך מרגילת מבית אבא ולא
תבייש את הפורמה אצל המזמינים אותך לשבת. (אל תדאג, אני לא דואג.)
יש רע[י]ון יפה מאוד של הרב שלמה ברויר סבא של הרב מרדכי ברויר שלך. בשביל
המנורה לקחו שמן זית זך כתית למאור. כשאתה לוחץ את הזית הלחץ החזק יותר
מוציא יותר שמן, כך העם היהודי בזמן של צרות ורדיפות, מצאה תמיד דרכו
להקב"ה. העינים הדומעות, הגב המוכה, הצרות והרדיפות תמיד חזקו את הקשר
בין העם ובוראו, אבל אנו מחויבים להדליק עד שהשלהבת עולה מאליה, שגם
בימי שקט ואושר, ועושר אנו אל לנו לשכוח מי המשפיע עלינו כל זה ובזמנים כאלוּ
הנסיון הזה קשה תמיד הי-ה לעם היהודי. ומשהו דומה אפשר להגיד על מחצית
השקל. הקב"ה הראה למשה מחצית השקל באש ואמר זה יתנו. כזה יתנו
רק על ידי נתינה באש ההתלהבות של לב יהודי יוצאים ידי חובה וכל נתינה
צריכה להיות נתינה חמה וכל עשי-ה, עשי-ה לוהטת והחכמים אומרים רק כשנתנו
מחצית השקל בצורה כזאות כופר להם על מה שנתנו לעגל. אבל נחזור לחתונה.
מכתבך הגיע בדיוק באותו יום וכך יכולנו למסור להורים של אסתר שטרן גם ד"ש
ממך ובתם, כי גם רבקה שלנו הגיע עם מכתבך אלי-ה. החתונה עוררה כאן התרגשות
גדולה, כי החברים לא היו מוזמנים, היתי תורן ועשיתי מאמצים לעשות שמח. הרקדתי
אותם. כל דבר אפשר לראות משני צדדים, ב"ה שהמשק הגיע לידי זה שברחבות
אנו יכולים לחתן בנים ובנות. העיקר שיהיו מאושרים ויבנו בית בכוחנו. וסוף
סוף זו אחד המצוות הגדולות והיפות לעזור מתוך שמחה לחזוק העם. וגם
לחנך את עצמו לראות את הצד החיובי של אדם שלילי ח"ו מצוה גדולה היא.
מסרתי ד"ש לכולם בשמך ואפילו חיים שטרויס התחיל לזרוח כשמסרתי לו
ד"ש ממך במיוחד. במשק הכל הולך דרכו. השנה בע"ה שנה גשומה ומבורכת.
בענף שלי מתכוננים להגדיל את המדגרות ב100% להתחלת השנה הבאה
להפך את הענף לגדול ביותר בשלוחה רבי-ה קל באיזור. השבוע פעם הראשונה
מכרנו והכנסנו למדגרות כ40000 ביצי רבי'. 2 מדגרות מלאות אצלנו 2 ביסודות
ואחד אצל לוי ולא הי-ה נורא ואני תקוה להמשיך כמה חודשים בכמויות
כאלוּ והבה נראה מה יהי מחלומותנו. אני מבין אותך טוב מאוד שאתה מעונין
לשמוע על הכל. המרחק מקרב! (אולי בגלל זה צריך לפעמים להרחיק קרובים
ולקרב רחוקים) ומכיון שהקלתי על מצפוני בכתובתי המכתב, אבקש רק ממך שתמסור
לכולם ללא יוצא מן הכלל ד"ש לבבית מאתנו וכבר אני מסיים. ולבסוף עוד
עצה, אם תוכל את המלכה לראות אל תשכח שיש רק מעטים בעולם שעשו
ברכה על מלך. (ברכה אחרונה אמרו הרבה) שבת שלום וכל טוב ותכתוב
שלך אבא
[עמוד 2]
ב"ה
שלו'ם וברכה לך ישרא-ל היקר! לאי"ש [לאורך ימים ושנים] סוף סוף הגיע גם אצלנו מכתב
אני באמת כבר מאד דאגתי שלא קבלנו זה שבועים כלום. ביום
שישי אסתר באה הביתה וספרה שיוכי קבלה מכתב ובמוצאי שבת
אנחנו נסענו אם [עם] דוד הוגה ודודה סופי לבני ברק וקראנו
את מכתבך, בכל זאת חכנו ומאד שמחנו כשקבלנו ביום ג את המכתב.
לפני שבועים בקר אצלנו בחור מלונדון. הוא נמצא בשלעבים ועובד שמה,
אבא שלו הוא […]. ההורים שלו גרים בגולדרס גרין ויש להם בית חרושת
וגם שמה משק. אם אתה מועין [מעוניין] אתה יכול לבקר פעם אצלם או הית [היית]
אולאי [אולי] כבר אצלם. קורים להם ^ דוד כהן והם גרים GRESHAM GARD, 18 טל. SPE 3747
הבן הוא טרקטוריסט והוא אמר לנו שיתכן שהם צריכים גם אחד אצלם בבית
אבא כבר כתב הרבה. ביום שני צבי מתחתן ב'ה. הפעם יש גם נשף לחברה.
במוצאי שבת הינו בבני ברק אצל יוכי, וכל הבנות חוץ מחוה ושושי היו שמה. אסתר
חזרה אתנו וגם בקרנו אצל גרדנייץ הי-ה להם בר מצוה. הרבה ד"ש מדוד הוגו
ודודה סופי, שבת היתה מאד נחמד אתם, לכבוד החתונה של אסתר נ. היו כאן גם
דודים שטיינהאוס מגטסהד, והיא חברה טובה של דודה סופי ושלי, כלם מוסרים
ד'ש חם. תכתב בבקשה שוב מהר אנחנו מאד מחכים למכתבים ובעה
אנחנו כותבים לך גם מהר שוב. שבת שלום וכל כל טוב ד'ש
ונשיקות שלך אמא, הקטנים שושי ואבי כתבו אבל אני לא יכולה
להכניס כאן אשלח את זה מיוחד.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
כתב היד
[עמוד 1]
ב"ה חפץ חיים יום ד פ' [פרשת] להעלות נר תמיד [פ' תצווה] תשכ"ז
שלם רב לך ישראל היקר, עמ'ש [עימך שלום]
שק מלא דשים מכל הצע[י]רים שהתאספו אתמול אצלנו במשק כדי ללוות את אסתר
נוישטד בדרכה האחרונה כרוקה. בינתיים הזמן עבר וכעת יום ה אחה"צ
קבלתי הוראה מהרופא לשכב עד שבת בגלל דלקת ברגל ועד שאשכב
לפחות אעשה משהו חיובי ואגמור מכתב אליך. אני מצטער מאוד שעכבת את
בקורך אצל דוד אברהם כל כך הרבה זמן, נו, אני מקוה שהפתעה הנעימה
היתה גדולה ביחס לזה. האם קבלת את העבודה אצל אייזנטל? אתה רואה
איך קטנה האדמה (והצרים עלי-ה עושים הכל כדי להקטין אותה יותר). אם זה
הטַגֶר שלי אצלנו קראנו לו Oscar וזוכרני עוד שהוא הלך אתנו פעם ראשונה
להצגה עלילה דרמטית לתיאטרון ומחאה כפיים אחרי הס[צ]נה הראשונה וכולם הפנו ראשים
כלפינו. (במקרה ואינך יודע בדרמה מוחים כפיים רק בסוף ההצגה.) בכל אופן הוא
יהודי נחמד ואני משוכנע שבליבו עוד כמה נייטרונים של חברהמַן. השאלה רק כמה
הוולטג' שצריכים כדי להגיע אליהם. בעצם חשבתי שצריך לכתוב לך כל שבוע איזה
רעיון של פרשת השבוע בעוד שבת, כדי שיהי בפיך מרגילת מבית אבא ולא
תבייש את הפורמה אצל המזמינים אותך לשבת. (אל תדאג, אני לא דואג.)
יש רע[י]ון יפה מאוד של הרב שלמה ברויר סבא של הרב מרדכי ברויר שלך. בשביל
המנורה לקחו שמן זית זך כתית למאור. כשאתה לוחץ את הזית הלחץ החזק יותר
מוציא יותר שמן, כך העם היהודי בזמן של צרות ורדיפות, מצאה תמיד דרכו
להקב"ה. העינים הדומעות, הגב המוכה, הצרות והרדיפות תמיד חזקו את הקשר
בין העם ובוראו, אבל אנו מחויבים להדליק עד שהשלהבת עולה מאליה, שגם
בימי שקט ואושר, ועושר אנו אל לנו לשכוח מי המשפיע עלינו כל זה ובזמנים כאלוּ
הנסיון הזה קשה תמיד הי-ה לעם היהודי. ומשהו דומה אפשר להגיד על מחצית
השקל. הקב"ה הראה למשה מחצית השקל באש ואמר זה יתנו. כזה יתנו
רק על ידי נתינה באש ההתלהבות של לב יהודי יוצאים ידי חובה וכל נתינה
צריכה להיות נתינה חמה וכל עשי-ה, עשי-ה לוהטת והחכמים אומרים רק כשנתנו
מחצית השקל בצורה כזאות כופר להם על מה שנתנו לעגל. אבל נחזור לחתונה.
מכתבך הגיע בדיוק באותו יום וכך יכולנו למסור להורים של אסתר שטרן גם ד"ש
ממך ובתם, כי גם רבקה שלנו הגיע עם מכתבך אלי-ה. החתונה עוררה כאן התרגשות
גדולה, כי החברים לא היו מוזמנים, היתי תורן ועשיתי מאמצים לעשות שמח. הרקדתי
אותם. כל דבר אפשר לראות משני צדדים, ב"ה שהמשק הגיע לידי זה שברחבות
אנו יכולים לחתן בנים ובנות. העיקר שיהיו מאושרים ויבנו בית בכוחנו. וסוף
סוף זו אחד המצוות הגדולות והיפות לעזור מתוך שמחה לחזוק העם. וגם
לחנך את עצמו לראות את הצד החיובי של אדם שלילי ח"ו מצוה גדולה היא.
מסרתי ד"ש לכולם בשמך ואפילו חיים שטרויס התחיל לזרוח כשמסרתי לו
ד"ש ממך במיוחד. במשק הכל הולך דרכו. השנה בע"ה שנה גשומה ומבורכת.
בענף שלי מתכוננים להגדיל את המדגרות ב100% להתחלת השנה הבאה
להפך את הענף לגדול ביותר בשלוחה רבי-ה קל באיזור. השבוע פעם הראשונה
מכרנו והכנסנו למדגרות כ40000 ביצי רבי'. 2 מדגרות מלאות אצלנו 2 ביסודות
ואחד אצל לוי ולא הי-ה נורא ואני תקוה להמשיך כמה חודשים בכמויות
כאלוּ והבה נראה מה יהי מחלומותנו. אני מבין אותך טוב מאוד שאתה מעונין
לשמוע על הכל. המרחק מקרב! (אולי בגלל זה צריך לפעמים להרחיק קרובים
ולקרב רחוקים) ומכיון שהקלתי על מצפוני בכתובתי המכתב, אבקש רק ממך שתמסור
לכולם ללא יוצא מן הכלל ד"ש לבבית מאתנו וכבר אני מסיים. ולבסוף עוד
עצה, אם תוכל את המלכה לראות אל תשכח שיש רק מעטים בעולם שעשו
ברכה על מלך. (ברכה אחרונה אמרו הרבה) שבת שלום וכל טוב ותכתוב
שלך אבא
[עמוד 2]
ב"ה
שלו'ם וברכה לך ישרא-ל היקר! לאי"ש [לאורך ימים ושנים] סוף סוף הגיע גם אצלנו מכתב
אני באמת כבר מאד דאגתי שלא קבלנו זה שבועים כלום. ביום
שישי אסתר באה הביתה וספרה שיוכי קבלה מכתב ובמוצאי שבת
אנחנו נסענו אם [עם] דוד הוגה ודודה סופי לבני ברק וקראנו
את מכתבך, בכל זאת חכנו ומאד שמחנו כשקבלנו ביום ג את המכתב.
לפני שבועים בקר אצלנו בחור מלונדון. הוא נמצא בשלעבים ועובד שמה,
אבא שלו הוא […]. ההורים שלו גרים בגולדרס גרין ויש להם בית חרושת
וגם שמה משק. אם אתה מועין [מעוניין] אתה יכול לבקר פעם אצלם או הית [היית]
אולאי [אולי] כבר אצלם. קורים להם ^ דוד כהן והם גרים GRESHAM GARD, 18 טל. SPE 3747
הבן הוא טרקטוריסט והוא אמר לנו שיתכן שהם צריכים גם אחד אצלם בבית
אבא כבר כתב הרבה. ביום שני צבי מתחתן ב'ה. הפעם יש גם נשף לחברה.
במוצאי שבת הינו בבני ברק אצל יוכי, וכל הבנות חוץ מחוה ושושי היו שמה. אסתר
חזרה אתנו וגם בקרנו אצל גרדנייץ הי-ה להם בר מצוה. הרבה ד"ש מדוד הוגו
ודודה סופי, שבת היתה מאד נחמד אתם, לכבוד החתונה של אסתר נ. היו כאן גם
דודים שטיינהאוס מגטסהד, והיא חברה טובה של דודה סופי ושלי, כלם מוסרים
ד'ש חם. תכתב בבקשה שוב מהר אנחנו מאד מחכים למכתבים ובעה
אנחנו כותבים לך גם מהר שוב. שבת שלום וכל כל טוב ד'ש
ונשיקות שלך אמא, הקטנים שושי ואבי כתבו אבל אני לא יכולה
להכניס כאן אשלח את זה מיוחד.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
התנתקות
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
בטוח שאתם רוצים
להתנתק?