יישוב והקמת המדינה 
חינוך ולימודים 
מסעות וטיולים 
אירועים בהיסטוריה 
מלחמות ישראל 
משפחה ויחסים 
חגים ומועדים 
תרבות 
מפורסמים 
ארצות ערב והאסלאם אבינעם טאוב משתף את אחותו אריאלה בחוויותיו ממחנה האומנות שבו בילה בקיץ, הוא מרחיב בייחוד בנוגע לתחום המוזיקה האלקטרונית
סיפור רקע
אבינועם טאוב היה צעיר מוכשר וסקרן. במכתב לאחותו אריאלה, אשר למדה בשוויץ ואח"כ באנגליה, הוא מתאר את חוויותיו במחנה שהשתתף בו בקיץ בירושלים. נראה שהמחנה נועד לנוער שוחר אומנות, ואבינועם משווה את הרמה השנה למחנה בשנה שעברה. הוא מספר על הפסלים שפיסל ועל תחום חדש שנחשף אליו – מוזיקה אלקטרונית. אבינועם משתף את אריאלה בתקליטים שהוא מתכנן לרכוש ועל רצונו להתקדם במתמטיקה ובאנגלית, והוא מקווה שיצליח לעמוד בכל המשימות שלקח על עצמו.
אבינועם טאוב נולד ב־8 במאי 1950 וגדל בעיר חיפה. הוא למד בבית הספר התיכון ליאו בק בעיר, וכבר כנער בגיל 13 התגלתה בו אהבה לפיסול. בשנת 1968התגייס אבינועם לצה"ל והוכשר למפקד טנק בדרגת סמל. במאי 1970, במלחמת ההתשה, נפל בסיני באזור תעלת סואץ, במהלך פעולת חילוץ של צה"ל.
קישור לדף היזכור שלו: https://leobaeck.gal-ed.co.il/Web/He/SearchResults/Page/Default.aspx?ID=711
המכתב הועלה במסגרת מיזם אוצרות - תיכון ליאו
אבינועם טאוב נולד ב־8 במאי 1950 וגדל בעיר חיפה. הוא למד בבית הספר התיכון ליאו בק בעיר, וכבר כנער בגיל 13 התגלתה בו אהבה לפיסול. בשנת 1968התגייס אבינועם לצה"ל והוכשר למפקד טנק בדרגת סמל. במאי 1970, במלחמת ההתשה, נפל בסיני באזור תעלת סואץ, במהלך פעולת חילוץ של צה"ל.
קישור לדף היזכור שלו: https://leobaeck.gal-ed.co.il/Web/He/SearchResults/Page/Default.aspx?ID=711
המכתב הועלה במסגרת מיזם אוצרות - תיכון ליאו באק, חיפה, תשפ"ב.
ארועי התקופה
כתב היד
7.8.65
[עמוד 1]
לאריאלה היקרה שלום
חזרתי אתמול הביתה מהמחנה בירושלים בריא ושלם.
אפשר להגיד שנהניתי שם מאד. צורת המחנה לא השתנתה
כמעט. סדר היום נשאר כפי שהיה בשנה שעברה (זוכרת?).
אלא שהשנה לא היתה לנו התעמלות בוקר. החברה היו
מבוגרים ממני בדרך כלל, והגיל הממוצע היה ½ 16 – 17.
מהחברה שהיו בשנה שעברה, היינו השנה רק שלושה. היו
איתנו השנה מספר בנות להורים די ידועים. היתה הבת של
מילוא, הבת של לביוש, הבת של גמזו והבת של עוד מבקר
אמנות (שאומרים עליו שהוא ידוע, אבל אני לא שמעתי עליו) –
בן עמי. היחס המספרי בין הבנות והבנים השנה
היה די משונה. מתוך 80 חברה, רק 20 היו בנים.
מהמדריכים שהיו בשנה שעברה, נשארו השנה רק שניים. המדריך
לפיסול היה דוקא בחור נורא נחמד ומעניין. למעשה הוא לא
פסל כי אם ארכיטקט. ולפעמים נורא נהניתי לשבת
ולשוחח איתו על כל מיני נושאים, וביחוד על פיסול וארכיטקטורה.
עשיתי השנה שלושה פסלים, שעמדו על רמה גבוהה בהרבה
מאלו שעשיתי בשנה שעברה. ובכלל, הרמה של החוג לפיסול, היתה גבוהה
בהרבה מזו של שנה שעברה. אם את זוכרת, אז בשנה שעברה
היה לנו נושא ראשי – "הלילה" – לפיו עבדנו בכל החוגים. השנה
היה לנו נושא חדש – "המאה ה-20". מכיוון שנושא זה קשור לאמנות
בכל שטחייה, היו לנו השנה שפע של הרצאות על הזרמים החדשים
בציור, פיסול, מוזיקה, דרמה, קולנוע ובאדריכלות. באופן כללי
[עמוד 2]
נהניתי מאד מהרצאות אלו, אך ביחוד נהניתי מהרצאה על מוזיקה
אלקטרונית, מפי מלחין שעוסק "בעשית" מוזיקה אלקטרונית.
לא לחנם כתבתי שעושים מוזיקה אלקטרונית. מסתבר שאותם מלחינים
עובדים במעבדות אלקטרוניות בעלות ציוד אלקטרוני יקר מאד, שעולה
לעיתים עשרות אלפי דולרים. אותו ציוד הינו למעשה מכונות אלקטרוניות
למיניהן, שהן מאד מסובכות, אך מסוגלות להשמיע קולות וצלילים רבים
ומגוונים. כשהמלחין רוצה ליצור יצירה, הוא מחפש את
הצליל לו הוא זקוק, מקליט אותו על טייפ, ואחר [כך] גוזר מהסרט, קטע
באורך מסויים, בעל אותו הצליל. אחר [כך] הוא מחפש את הצליל הבא, מקליט,
גוזר, ומחבר לצליל הקודם. וכך, צליל אחרי צליל, הוא ממש
בונה את היצירה בידיו. וזו באמת עבודת נמלים. לדוגמא הוא
השמיע לנו יצירה שלו, יצירה בת 6 דקות. המרצה סיפר לנו
שהוא עבד ארבעה חדשים, עד שהיתה בידו יצירה באורך של שעתיים.
ואחר [כך] הוא עשה בה סלקציה, עד שנשארה בידו אותה יצירה בת
6 דקות. מסתבר שמוזיקה אלקטרונית זה לא סתם קשקוש,
וכשמתרגלים לה, אפשר גם להבין אותה. לסיכום אפשר להגיד
שזה נורא מעניין, אם כי יתכן שאני אומר את זה, משום שזה
חדש בשבילי.
השנה לעומת שנה שעברה, יצאנו מעט נורא. ביקרנו
במאה שערים (דבר שעשינו גם בשנה שעברה), והיינו גם פעמיים במוזיאון
ישראל. התרשמתי מאד, ואפשר להגיד שזה "דבר גדול", ומכל הבחינות.
זה הכל מה שאני נזכר בו כרגע בקשר למחנה.
בקשר לבית, אין לי דברים מיוחדים לספר לך, משום שההורים
בטח כתבו לך הכל בזמן שלא הייתי. בקשר לרדיו,
]עמוד 3]
את לא יודעת עד כמה שאני נהנה. . סוף סוף יש לנו רדיו,
ולא סתם רדיו, כי אם רדיו-פטיפון-סטריאופוני. גם מהתקליטים
אני נהנה נורא, וביחוד מהתקליט שלך של מרינו מריני. אני
מתכונן לקנות מספר תקליטים במשך הזמן, ובראש הרשימה עומדים
סיפור הפרברים, פורג'י ובס, הקומפניון דה לה שנסון, הצבא האדום
ומרינו מריני.
הוחלט בבית שאני אקח שעורים פרטיים באלגברה אצל
גב' פרוקט. ולא משום שאני חלש בחשבון, כי אם כדי שאהיה
חזק יותר יחסית לכתה, ושהחומר שילמד בכתה, יהיה כבר תמיד ידוע
לי. וזה יהיה חשוב מאד בשבילי. אני אקח גם שעורים פרטיים
באנגלית. אבל לא דקדוק וכל היתר, כי אם שיחה, על מנת
שאוכל לשוחח באופן בטוח וחופשי יותר. נוסף לכל, אני
אתחיל כנראה ללמוד לנגן על גיטרה. כל זה יחד עם הפיסול
והגדנ"ע-קליעה, עושה רושם שאהיה עסוק מאד. נקוה שאוכל לעמוד
בכל זה.
אני חושב שכאן אפרד ממך, ועד למכתב הבא
הרבה הרבה נשיקות
מאבי.
נ.ב.
איזה ספרים של קלאוזנר הזמנת אצל "מדע"?
נשלח לך אותם עם יתר הספרים.
שלך
אבי.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
גלריה
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
