אוֹצָרוֹת
1913 18 בנובמבר

אביעזר כותב בהתרגשות לידידתו שלומית על החלטת התלמידים לשבות בשל הלימוד בשפה הגרמנית

אביעזר ילין ירושלים

כתב היד

3 עמודי מכתב

סיפור רקע

אביעזר ילין שמח לבשר לידידתו שולמית לוין שהתפטרותו השפיעה על הסמינריסטים, והם החליטו לשבות נגד הנהלת המוסד אם הלימודים יהיו בשפה הגרמנית. המכתב הוא מקור ראשוני לאירועי מלחמת השפות וממחיש את המחלוקת שעוררה החלטת חברת "עזרה". המכתב המקורי שמור בארכיון ההיסטורי - מוזיאון ראשון לציון. אביעזר ילין (1890–1971) היה השלישי מילדיו של דוד ילין, מראשי היישוב וועד הלשון העברית. גם אביעזר פעל להפצת הלשון העברית ולחם את מלחמתה. בתקופת לימודיו בבית המדרש למורים היה חבר באגודת "מוריה", שחבריה הורו עברית בהתנדבות בשיעורי ערב. עם סיום לימודיו היה למורה בבית הספר למל, שבו למד בילדותו, וכן היה חבר פעיל במפלגת "הפועל הצעיר". בשנת 1912 היה מייסדי אגודת הספורט "מכבי" ואף נבחר בהמשך לנשיאה וערך את ירחונה. בזמן מלחמת השפות, בחודשים אוקטובר 1913–פברואר 1914), כשחברת "עזרה" ביקשה שהשפה העיקרית במוסדות החינוך שייסדה תהיה גרמנית, היה אביעזר המורה

אביעזר ילין שמח לבשר לידידתו שולמית לוין שהתפטרותו השפיעה על הסמינריסטים, והם החליטו לשבות נגד הנהלת המוסד אם הלימודים יהיו בשפה הגרמנית. המכתב הוא מקור ראשוני לאירועי מלחמת השפות וממחיש את המחלוקת שעוררה החלטת חברת "עזרה". המכתב המקורי שמור בארכיון ההיסטורי - מוזיאון ראשון לציון. אביעזר ילין (1890–1971) היה השלישי מילדיו של דוד ילין, מראשי היישוב וועד הלשון העברית. גם אביעזר פעל להפצת הלשון העברית ולחם את מלחמתה. בתקופת לימודיו בבית המדרש למורים היה חבר באגודת "מוריה", שחבריה הורו עברית בהתנדבות בשיעורי ערב. עם סיום לימודיו היה למורה בבית הספר למל, שבו למד בילדותו, וכן היה חבר פעיל במפלגת "הפועל הצעיר". בשנת 1912 היה מייסדי אגודת הספורט "מכבי" ואף נבחר בהמשך לנשיאה וערך את ירחונה. בזמן מלחמת השפות, בחודשים אוקטובר 1913–פברואר 1914), כשחברת "עזרה" ביקשה שהשפה העיקרית במוסדות החינוך שייסדה תהיה גרמנית, היה אביעזר המורה הראשון שהגיש את התפטרותו. בשנות מלחמת העולם הראשונה הוגלה עם אביו לדמשק, ושם היה ממייסדי בית ספר לבנות. אחרי המלחמה חזר לירושלים ולימד בבית הספר לבנות שבבניין ביה"ס למל. אביעזר נבחר לאספת הנבחרים ובהמשך היה מזכ"ל הסתדרות המורים וגם נשיאה.

עמודי המכתב ותמלול

עמוד 1/3

ירושלם י"ח חשון תרע"ד

ידידתי!
נמצא הנני עכשיו תחת השפעת הרגע, וע"כ תסלחי לי 
אם לא אדיק כל כך בסגנון.                                                                                                                                         מז"ט! מז"ט! הסמינרסטים ותלמידי 
ביה"ס למסחר שבתו! אנכי ידעתי עוד אמש שעומדים היו לשבת [לשבות], 
אלא שחששתי פן באספת הסמינרסטים יהיה רב [רוב] מכריע, 
שיתנגד לשביתה. וכמה שמח אני שחששי זה היה חשש 
שוא. זה רגע נודע לי כי כלם פה אחד החליטו לשבת. 
התלמידים העמידו דרישות קיצוניות להנהלה, שלפיהן נלמדת 
השפה הגרמנית רק בתור שפה, וכל יתר הלמודים, כגון 
מדעי הטבע, הסטוריה וגאוגרפיה וכך' ילמדו אך ורק 
בשפה העברית. הם שובתים עד שיקבלו תשובה. ואם היא 
תהיה בהתאם לדרישתם הם שבים, ולא הם עוזבים את 
ביה"ס. כך נאה וכך יאה!
ע"ד התפטרותי אני הודעתיך כבר, וצריכה את לדעת 
שהרבה, הרבה השפיעה יציאתי זו, שתקבל ההחלטה אצל 
הסמינרסטים בדבר השביתה. גם המורים הצעירים מרגישים 
עכשיו את שגיאתם, ומשתדלים לתקנה. אתמול היתה 
גם להם אספה, ונתקבלו החלטות משביעות רצון. לדאבוני 
[עמוד 2]
איני יכל [יכול] לגלותן. אלא חושב אני שתסתפקי בזה באמרי לך, 
שהן משביעות אותי רצון. סוף סוף יראו המורים הצעירים 
שגם הם יכולים להגן על שפת עמם.
לצערי הגדול עלי לעזב [לעזוב] בשעה כזו את ירושלם [ירושלים], כי הזמינוני 
בתור מנהל ביה"ס שבחודירה. כמה רציתי להיות עכשיו, בשעת 
התעוררות זו, כאן בירושלם. אולם מה לעשות. אתנחם 
בזה, שאלה שירגישו בנחיצות הגנה על קנינם = קנין-עמם, 
ודי [ודאי] לא יתנו לדרסו ברגלים טמאות.
נוסע הנני לחודירה. יש לי הרבה, הרבה לכתב [לכתוב] על זאת. 
אולם איני יכל [יכול] עתה. לבי מלא הרגשות יותר מדי, אניח זאת 
לכשאבוא לחודירה. אקוה שגם שם לא תפסק חליפת המכתבים.
הערב עורך ה"מכבי" לכבודי נשף, ושמח הנני שנשפי זה 
חל ברגע כל כך חשוב. בודי [בוודאי]  יהפך הנשף הזה לנשף לכבוד 
השובתים. ושמח אני על זה.
                         שלום לכלכם.                   
                               מידידך מכבדך ומוקירך
                                                        אביעזר.
[עמוד 3]
שאלתיני ע"ד רחל. קשה להביע איזו דעה בנידון זה, אחרי שבסך הכל היא נמצאת כאן שנים, שלשה שבועות. חושב אני שהיא לא תתחרט על שעזבה את בית נתנזון. במשך הזמן הספיקה לקרא קריאה בהפה"צ [ב"הפועל הצעיר"], השלח [השילוח] ובכתבי פרישמן. בודי [בוודאי] תמשיך להבא קריאה זו.   
  

עמוד 2/3
עמוד 3/3

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: אביעזר ילין
מיקום: ירושלים
תאריך: 18.11.1913

מקבל/ת המכתב

שם: שולמית לוין
מיקום: ראשון לציון

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראתם

עמודי המכתב ותמלול

עמוד 1/3

ירושלם י"ח חשון תרע"ד

ידידתי!
נמצא הנני עכשיו תחת השפעת הרגע, וע"כ תסלחי לי 
אם לא אדיק כל כך בסגנון.                                                                                                                                         מז"ט! מז"ט! הסמינרסטים ותלמידי 
ביה"ס למסחר שבתו! אנכי ידעתי עוד אמש שעומדים היו לשבת [לשבות], 
אלא שחששתי פן באספת הסמינרסטים יהיה רב [רוב] מכריע, 
שיתנגד לשביתה. וכמה שמח אני שחששי זה היה חשש 
שוא. זה רגע נודע לי כי כלם פה אחד החליטו לשבת. 
התלמידים העמידו דרישות קיצוניות להנהלה, שלפיהן נלמדת 
השפה הגרמנית רק בתור שפה, וכל יתר הלמודים, כגון 
מדעי הטבע, הסטוריה וגאוגרפיה וכך' ילמדו אך ורק 
בשפה העברית. הם שובתים עד שיקבלו תשובה. ואם היא 
תהיה בהתאם לדרישתם הם שבים, ולא הם עוזבים את 
ביה"ס. כך נאה וכך יאה!
ע"ד התפטרותי אני הודעתיך כבר, וצריכה את לדעת 
שהרבה, הרבה השפיעה יציאתי זו, שתקבל ההחלטה אצל 
הסמינרסטים בדבר השביתה. גם המורים הצעירים מרגישים 
עכשיו את שגיאתם, ומשתדלים לתקנה. אתמול היתה 
גם להם אספה, ונתקבלו החלטות משביעות רצון. לדאבוני 
[עמוד 2]
איני יכל [יכול] לגלותן. אלא חושב אני שתסתפקי בזה באמרי לך, 
שהן משביעות אותי רצון. סוף סוף יראו המורים הצעירים 
שגם הם יכולים להגן על שפת עמם.
לצערי הגדול עלי לעזב [לעזוב] בשעה כזו את ירושלם [ירושלים], כי הזמינוני 
בתור מנהל ביה"ס שבחודירה. כמה רציתי להיות עכשיו, בשעת 
התעוררות זו, כאן בירושלם. אולם מה לעשות. אתנחם 
בזה, שאלה שירגישו בנחיצות הגנה על קנינם = קנין-עמם, 
ודי [ודאי] לא יתנו לדרסו ברגלים טמאות.
נוסע הנני לחודירה. יש לי הרבה, הרבה לכתב [לכתוב] על זאת. 
אולם איני יכל [יכול] עתה. לבי מלא הרגשות יותר מדי, אניח זאת 
לכשאבוא לחודירה. אקוה שגם שם לא תפסק חליפת המכתבים.
הערב עורך ה"מכבי" לכבודי נשף, ושמח הנני שנשפי זה 
חל ברגע כל כך חשוב. בודי [בוודאי]  יהפך הנשף הזה לנשף לכבוד 
השובתים. ושמח אני על זה.
                         שלום לכלכם.                   
                               מידידך מכבדך ומוקירך
                                                        אביעזר.
[עמוד 3]
שאלתיני ע"ד רחל. קשה להביע איזו דעה בנידון זה, אחרי שבסך הכל היא נמצאת כאן שנים, שלשה שבועות. חושב אני שהיא לא תתחרט על שעזבה את בית נתנזון. במשך הזמן הספיקה לקרא קריאה בהפה"צ [ב"הפועל הצעיר"], השלח [השילוח] ובכתבי פרישמן. בודי [בוודאי] תמשיך להבא קריאה זו.   
  

עמוד 1/3
עמוד 1/3

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: נעמי רובין
מיקום: גבעתיים
תאריך: 1973-11-04

מקבל/ת המכתב

שם: שולמית לוין
מיקום: ראשון לציון

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראתם

Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

eye

תפריט נגישות