אבי, שנמצא בחזית, כותב למשפחתו על פעולות היחידה שלו ועל כך שלא חסר דבר
סיפור רקע
אבי פאר (פרהדיאן) לחם ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים. הוא כותב למשפחתו ברמת גן על דפים שמצא באחת המפקדות הנטושות של הצבא הסורי. הוא מספר להם על המחסור שהיה לו בדברים בסיסיים וכיצד חבילה ששלחה לו בתיה השלימה את החסר. הוא מסביר להוריו כי המחאות הדואר שאביו שלח לו הן חסרות ערך, משום שהוא נמצא "בקצה העולם". אבי מספר כיצד היחידה שלו נלחמת בגבורה בצבא הסורי ומפילה מטוסים. הוא מבקש לדעת מה שלום אחיו דוד "כל החברים, הדודים וכל השאר מי שאני מכיר כדי שיהיה לי פחות כאב ראש". מצב רוחו ירוד, אך הוא מבקש למסור לבתיה שהוא בסדר.
ארועי התקופה
כתב היד
[עמ' 1]
22/11/73
אמא, אבא, מלכה וכולם שלום!
אני לא מסוגל לכתוב אליכם הרבה כי אין לי כל כך
מצב רוח, אתם בטח יודעים למה.
אני מאוד שמחתי כשקיבלתי את המכתב מאבא. אבל
המחאות הדואר היו סתם מיותרות. כי אני נמצא פה
בקצה העולם ואני לא צריך כסף כי אין פה איפה לקנות
ואין פה בנק דואר, תודה רבה אבל אני לא צריך כסף.
בתחילת המלחמה היו חסרים לי הרבה דברים – אבל
לאט לאט השגתי את הכל, שלחו פה לנו הרבה
דברים מהארץ ויש לנו יותר מדי. בתייה שלחה לי
5 חבילות עם תחתונים, גופיות, גרביים ומגבות,
זה היה באמת חסר לי, היא שלחה לי גם עוגות
גדולות ודברים טובים שעושים לנו את החיים
פה יותר קלים, אני מקווה שאבוא הבייתה ואוכל
סוף סוף ארוחה טרייה ורצינית. ואתקלח!
היום שמעתי שיכול להיות שתהיה הפסקת
[עמוד 2]
אש ושמחתי מאוד כי אולי יהיו סיכויים שנצא
לכמה שעות הבייתה.
את הסורים אנחנו דופקים פה חזק, ואנחנו מפילים
כמעט כל יום מטוס סורי שיורד עלינו.
אני רוצה שתכתבו לי מה עם דוד וכל החברים, הדודים
וכל השאר מי שאני מכיר כדי שיהיה לי פחות כאב ראש.
אני מנסה כמה שיותר לשמור על עצמי ועל החבר'ה
החיילים שלי פה, אף על פי שאי אפשר לשמור על כולם, ויש
לנו פגיעות.
להתראות לכם,
בקרוב כשיהיה שלום,
סמל אבי,
תמסרו לבתייה שאני בסדר
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת