אוֹצָרוֹת
1973 19 באוקטובר

אברהם גרין, מורה לספרות וללשון, נקרא למילואים עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים

אברהם גרין שכם פורסם על ידי Eran Peretz
אברהם גרין מלמד ספרות בגימנסיה הריאלית בראשון לציון

כתב היד

3 דפי המכתב

סיפור רקע

בתקופה שקדמה למלחמת יום הכיפורים כיהן אברהם גרין כמורה לספרות וללשון וכמרכז החינוך החברתי בגימנסיה הריאלית בראשון לציון. את שירות המילואים (התכוף) עשה אז כאלחוטאי בשריון. מיד עם פרוץ המלחמה, במוצאי אותה שבת בלתי נשכחת (6.10.1973), נקרא לשירות והוצב במפקדה ששכנה בעיר שכם – משם נשלח המכתב המצורף. לימים היה למפקח בחינוך ההתיישבותי, למפקח מחוזי בירושלים, למורה-טיוטור בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים ובהמשך - למפמ""ר (מפקח מרכז) על לימודי הספרות והלשון בכל בתי הספר. במקביל, כתב ביקורות ספרותיות בכתבי עת, מאמרים בנושאי חינוך ופרסם ספרים.

בתקופה שקדמה למלחמת יום הכיפורים כיהן אברהם גרין כמורה לספרות וללשון וכמרכז החינוך החברתי בגימנסיה הריאלית בראשון לציון. את שירות המילואים (התכוף) עשה אז כאלחוטאי בשריון. מיד עם פרוץ המלחמה, במוצאי אותה שבת בלתי נשכחת (6.10.1973), נקרא לשירות והוצב במפקדה ששכנה בעיר שכם – משם נשלח המכתב המצורף. לימים היה למפקח בחינוך ההתיישבותי, למפקח מחוזי בירושלים, למורה-טיוטור בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים ובהמשך - למפמ""ר (מפקח מרכז) על לימודי הספרות והלשון בכל בתי הספר. במקביל, כתב ביקורות ספרותיות בכתבי עת, מאמרים בנושאי חינוך ופרסם ספרים.

כתב היד

עמוד 1/3

[…] היום ה-14 למלחמת יוה"כ [19.10.1973]

שוב לאחר חצות. ליל שפוך על
ההר והעיר שרויה באפילה. לפנה"צ ואחה"צ
ביום האתמול רננו החיילים והוליכו בכבוד רב
ספר תורה מבהכנ"ס [מבית הכנסת] לחדר. שנים מהם אפילו
היו עטופי טלית. הם שרו ורקדו בדבקות –
ואכן לא נס אחד נעשה לנו בימים אלה
גם מידי שמים. (אגב, בטלויזיה ראיתי את הרב
הכהן מלהיב את החיילים בטוריה, הוא משמש
בין השאר גם כרב של תנועת המושבים, ואם איני
טועה היה נוכח בפמליה עם אברהם זילברברג
– ח"כ, שהתקנא כנראה בעוזי פיינרמן (שהופיע
בישיבת הכנסת במדי סגן אלוף מיל')…
איני יודע כיצד עבר עליך המשכו של
היום שנפתח בצלצול של השכמה בעניני
חשמל. אני רוצה לקוות כי הספקת לנוח במשך
היום ולהחליף כח ואולי אף להתרענן
בתעלתו של קישון [הכוונה לסרטו של אפרים קישון "תעלת בלאומליך"]. לנו, כאן, שכנים
עליזים וקולניים מאד שבחרו את שעת
המנוחה לשמיעת שירים אהובים עליהם
(מרדיו קאסֵטות) והם אינם אגואיסטים
– שיתפו בחויה את כל המסדרון
והוסיפו במלוא הגרון סלסולי זמר.
גם הכלביה דכאן איננה שובתת
מנביחותיה – ואע"פ שדוּלִי כולו איננו אלא
כלב-של-ביס לעומת ממדיהם אני מבין כי
רב כוחו להטריד. התרופה לכלב מתפרע היא
מקל – וכבר אמרו חז"לינו: חושך שבטו שונא
בנו. יקבל פעם פעמיים וילמד לקח.
[…]
— ולעניינים שמחים יותר: אמצעי התקשורת
נוסכים יותר ויותר נימה של אופטימיות
בדבר קץ המלחמה. נדמה לי שלאחר
מחיר הדמים הכבד אין מקום לדבר
במונחים של נצחון, אף מבחינה טכנית
רק אקט כזה יכול להביא לסיום המלחמה.
למרבה האירוניה היתה זו מזימה שטנית
של הרוסים שעמדה מאחורי הסיוט. חיי אדם,
כבודו וחירותו אינם נחשבים בעיניהם. (וכל עמוד
בספר של סולזניצין "אגף הסרטן" חוזר ומאשר
את המנטאליות הזאת) ורק בשעה שהם
חשים באותם [?] על עצמם הריהם מזדרזים לשכנע את בני חסותם
להפסיק את האש. מכל מקום, אני כשלעצמי, מוכן
בזה הרגע להתקפל מהוייתי החיילית ולשוב
אליכם לעיסוקים מענגים ומועילים יותר.
ואת, בינתיים החזיקי נא מעמד בקרבות
ההתשה בהם עומדת את. לבי אתך, פלג
גופי, נווה-ביתי. מי יתנני לשוב אליך במהרה
שלך
אברהם.

עמוד 2/3
עמוד 3/3

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: אברהם גרין
מיקום: שכם
תאריך: 19.10.1973

מקבל/ת המכתב

שם: תרצה גרין
מיקום: ראשון לציון

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/3

[…] היום ה-14 למלחמת יוה"כ [19.10.1973]

שוב לאחר חצות. ליל שפוך על
ההר והעיר שרויה באפילה. לפנה"צ ואחה"צ
ביום האתמול רננו החיילים והוליכו בכבוד רב
ספר תורה מבהכנ"ס [מבית הכנסת] לחדר. שנים מהם אפילו
היו עטופי טלית. הם שרו ורקדו בדבקות –
ואכן לא נס אחד נעשה לנו בימים אלה
גם מידי שמים. (אגב, בטלויזיה ראיתי את הרב
הכהן מלהיב את החיילים בטוריה, הוא משמש
בין השאר גם כרב של תנועת המושבים, ואם איני
טועה היה נוכח בפמליה עם אברהם זילברברג
– ח"כ, שהתקנא כנראה בעוזי פיינרמן (שהופיע
בישיבת הכנסת במדי סגן אלוף מיל')…
איני יודע כיצד עבר עליך המשכו של
היום שנפתח בצלצול של השכמה בעניני
חשמל. אני רוצה לקוות כי הספקת לנוח במשך
היום ולהחליף כח ואולי אף להתרענן
בתעלתו של קישון [הכוונה לסרטו של אפרים קישון "תעלת בלאומליך"]. לנו, כאן, שכנים
עליזים וקולניים מאד שבחרו את שעת
המנוחה לשמיעת שירים אהובים עליהם
(מרדיו קאסֵטות) והם אינם אגואיסטים
– שיתפו בחויה את כל המסדרון
והוסיפו במלוא הגרון סלסולי זמר.
גם הכלביה דכאן איננה שובתת
מנביחותיה – ואע"פ שדוּלִי כולו איננו אלא
כלב-של-ביס לעומת ממדיהם אני מבין כי
רב כוחו להטריד. התרופה לכלב מתפרע היא
מקל – וכבר אמרו חז"לינו: חושך שבטו שונא
בנו. יקבל פעם פעמיים וילמד לקח.
[…]
— ולעניינים שמחים יותר: אמצעי התקשורת
נוסכים יותר ויותר נימה של אופטימיות
בדבר קץ המלחמה. נדמה לי שלאחר
מחיר הדמים הכבד אין מקום לדבר
במונחים של נצחון, אף מבחינה טכנית
רק אקט כזה יכול להביא לסיום המלחמה.
למרבה האירוניה היתה זו מזימה שטנית
של הרוסים שעמדה מאחורי הסיוט. חיי אדם,
כבודו וחירותו אינם נחשבים בעיניהם. (וכל עמוד
בספר של סולזניצין "אגף הסרטן" חוזר ומאשר
את המנטאליות הזאת) ורק בשעה שהם
חשים באותם [?] על עצמם הריהם מזדרזים לשכנע את בני חסותם
להפסיק את האש. מכל מקום, אני כשלעצמי, מוכן
בזה הרגע להתקפל מהוייתי החיילית ולשוב
אליכם לעיסוקים מענגים ומועילים יותר.
ואת, בינתיים החזיקי נא מעמד בקרבות
ההתשה בהם עומדת את. לבי אתך, פלג
גופי, נווה-ביתי. מי יתנני לשוב אליך במהרה
שלך
אברהם.

עמוד 2/3
עמוד 3/3

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: אברהם גרין
מיקום: סיני
תאריך: 1967-05-31

מקבל/ת המכתב

שם: תרצה גרין
מיקום: ראשון לציון

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות