יישוב והקמת המדינה 
חינוך ולימודים 
מסעות וטיולים 
אירועים בהיסטוריה 
מלחמות ישראל 
משפחה ויחסים 
חגים ומועדים 
תרבות 
מפורסמים 
ארצות ערב והאסלאם אברהם ואסתר כותבים לבתם, הם מאחלים לנכדם מזל טוב ומצטערים לשמוע על מות חמה של בתם
סיפור רקע
אברהם ואסתר רוזה חיו בלייפציג בגרמניה וגידלו חמישה ילדים - הרטה (1915), אליס (1918), זיגפריד (1921), גודרון (1924), ורה (1927). הרטה, הבת הבכורה, עזבה ב-1938 ללונדון ולימדה אנגלית את הפליטים שהגיעו ללונדון.
האחים הצעירים, זיגפריד, גודרון וורה, נשלחו ביולי 1939 בקינדר-טרנספורט ללונדון, שם קיבלה אותם הרטה. רק צעירים יכלו להיכלל במבצע של קינדר-טרנספורט. ההורים הבינו שחייבים למלט אותם מגרמניה, והרטה יכולה הייתה לעזור בקליטתם משום שכבר הייתה בלונדון.
אליס רוזה, הבת השנייה במשפחה, הייתה הציונית היחידה במשפחתה. היא התכוונה להגיע לארץ ישראל והשיגה סרטיפיקט לעלייה כמתעתדת ללמוד לימודי אחיות בבית החולים בהר הצופים. בעקבות כך עלתה לארץ בשנת 1939. לפני עלייתה לארץ למדה בבית הספר קרליבך, שם פגשה את שמחה פרידמן, שלימים נישאה לו. פרידמן היה המורה והמדריך שלה בבית הספר, והיא הושפעה ממנו בנושא הציוני. הוא היה אחת הסיבות העיקריות לעלייתה ארצה
האחים הצעירים, זיגפריד, גודרון וורה, נשלחו ביולי 1939 בקינדר-טרנספורט ללונדון, שם קיבלה אותם הרטה. רק צעירים יכלו להיכלל במבצע של קינדר-טרנספורט. ההורים הבינו שחייבים למלט אותם מגרמניה, והרטה יכולה הייתה לעזור בקליטתם משום שכבר הייתה בלונדון.
אליס רוזה, הבת השנייה במשפחה, הייתה הציונית היחידה במשפחתה. היא התכוונה להגיע לארץ ישראל והשיגה סרטיפיקט לעלייה כמתעתדת ללמוד לימודי אחיות בבית החולים בהר הצופים. בעקבות כך עלתה לארץ בשנת 1939. לפני עלייתה לארץ למדה בבית הספר קרליבך, שם פגשה את שמחה פרידמן, שלימים נישאה לו. פרידמן היה המורה והמדריך שלה בבית הספר, והיא הושפעה ממנו בנושא הציוני. הוא היה אחת הסיבות העיקריות לעלייתה ארצה כיוון שעלה לפניה, ותוכניתם הייתה להתחתן ולבנות בית בארץ ישראל. השניים נישאו בדצמבר 1940.
במהלך מלחמת העולם השנייה חיו הרטה, גודרון וורה בלונדון. זיגפריד, לימים פרד, נשלח לאוסטרליה (טסמניה). אליס, שעיברתה את שמה לעליזה פרידמן חיה בארץ ישראל יחד עם שמחה בעלה, בעוד שההורים נשארו בלייפציג בלי יכולת לצאת.
בספטמבר 1942 נשלחו ההורים לטרזינשטט. הצלב האדום ביקר במחנה מפעם לפעם לבדוק את תנאי המחנה ולהעביר מכתבים. אסור היה לכתוב יותר מ-25 מילים במכתב, ולכן הדברים קטועים ומקוצרים. זו הייתה הדרך של המשפחה ליצור קשר עם ההורים. בשלב מסוים המכתבים נעצרו. אסתר רוזה נספתה בפברואר 1944 בטרזינשטט ואברהם רוזה נשלח לאוושויץ במאי 1944.
את המכתבים שמרה עליזה פרידמן, ודאגה לתרגם אותם מגרמנית לעברית. המכתבים הועברו לפרויקט אוצרות על ידי בתה, אסתר ברוכי.
ארועי התקופה
כתב היד
תרגום המכתב:
ברכות לבביות ליום ההולדת של מיכאל. עצובים בגלל פטירתו של אביו של שמחה. משפחתו של קרל נשלחו ל [המשך צונזר ע"י הצנזורה הגרמנית].
נשיקות מכל לב.
אבא ואמא.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
גלריה
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
