יישוב והקמת המדינה 
חינוך ולימודים 
מסעות וטיולים 
אירועים בהיסטוריה 
מלחמות ישראל 
משפחה ויחסים 
חגים ומועדים 
תרבות 
מפורסמים 
ארצות ערב והאסלאם אדולף רביץ כותב לקראת סוף מלחה"ע הראשונה לחברו וילי, שאותו לא פגש כבר כמה שנים, על ערך הידידות שממשיך ללוות אותו
סיפור רקע
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, מ-3 בספטמבר 1914 עד 22 ביוני 1915, נכבשה לבוב וסביבתה על ידי הצבא הרוסי ואזרחים רבים ברחו מערבה לכיוון אוסטריה. יהודי אוסטרו-הונגריה, שהיו ברובם פטריוטים משובעים, התגייסו לצבא האוסטרי וכמו רבים הניחו שהמלחמה תהיה קצרה וקלה. אדולף רביץ, שעם פרוץ המלחמה היה נלהב להתגייס אליה, עבר חוויות קשות במלחמה בחזית האיטלקית שעוררו בו תהיות רבות על טבע האדם ועתיד האנושות. המכתב, שנשלח לחברו הטוב וילי לקראת סוף המלחמה, מבטא את המתח בין מצוקות פרטיות לכלליות והשפעותיהן של זוועות המלחמה על בחור צעיר ורגיש.
מקור המכתב: כלתו של רביץ, תמר רימר, מסרה לארכיון מכון ליאו בק את יומנו של רביץ מתקופת המלחמה שבו נכללו העתקי המכתבים ששלח, וכן גרסה ערוכה ומתורגמת.
LBIJER 815: Adolf Rawitz Diary, ארכיון מכון ליאו בק, ירושלים.
מקור המכתב: כלתו של רביץ, תמר רימר, מסרה לארכיון מכון ליאו בק את יומנו של רביץ מתקופת המלחמה שבו נכללו העתקי המכתבים ששלח, וכן גרסה ערוכה ומתורגמת.
LBIJER 815: Adolf Rawitz Diary, ארכיון מכון ליאו בק, ירושלים.
כתב היד
3 ביולי 1918
וילי
ב-12 ביולי יהיה לך יום הולדת. שוב חלפה שנה בתוך התקופה הקשה הזאת, בה התבגרנו כולנו בטרם עת. לפני ארבע שנים היינו עדיין ילדים, היינו שנינו נערים מאושרים. בעולמנו שלטה רק השמש, בשבילים בהם פסענו מצאנו פרחים נפלאים. בבת אחת נתלשנו מעולם החלומות והגענו להכרת החיים האמיתיים. אני סירבתי להיכנע לבית הספר הקשוח הזה ובכל מאוד שאפתי לחזור לאחור, אל האושר של פעם. היום אני יודע שכך זה חייב להיות, שהחיים הם חוב וחטא שכולנו חייבים לשאת.
מהאידיאלים המעטים אותם הצלחתי להציל מהעבר, הידידות היא הערך בו אני מאמין ללא עוררין. ואתה, וילי היקר שלי, אתה ההתגשמות של הערך הזה. אתה יודע, ה-12 ביולי הוא גם יום הולדתה של הידידות בינינו, והנה סיבה כפולה לחגוג את היום הזה. ועל כן אני מאוד מאוד מצטער שגם השנה אני לא יכול להיות אתך ביום זה. אבל המרחק הפיזי בינינו אינו מצדיק שנהיה מדוכאים, כי ביום הזה אנו מאוחדים במחשבותינו ובזיכרונותינו.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
כתב היד
3 ביולי 1918
וילי
ב-12 ביולי יהיה לך יום הולדת. שוב חלפה שנה בתוך התקופה הקשה הזאת, בה התבגרנו כולנו בטרם עת. לפני ארבע שנים היינו עדיין ילדים, היינו שנינו נערים מאושרים. בעולמנו שלטה רק השמש, בשבילים בהם פסענו מצאנו פרחים נפלאים. בבת אחת נתלשנו מעולם החלומות והגענו להכרת החיים האמיתיים. אני סירבתי להיכנע לבית הספר הקשוח הזה ובכל מאוד שאפתי לחזור לאחור, אל האושר של פעם. היום אני יודע שכך זה חייב להיות, שהחיים הם חוב וחטא שכולנו חייבים לשאת.
מהאידיאלים המעטים אותם הצלחתי להציל מהעבר, הידידות היא הערך בו אני מאמין ללא עוררין. ואתה, וילי היקר שלי, אתה ההתגשמות של הערך הזה. אתה יודע, ה-12 ביולי הוא גם יום הולדתה של הידידות בינינו, והנה סיבה כפולה לחגוג את היום הזה. ועל כן אני מאוד מאוד מצטער שגם השנה אני לא יכול להיות אתך ביום זה. אבל המרחק הפיזי בינינו אינו מצדיק שנהיה מדוכאים, כי ביום הזה אנו מאוחדים במחשבותינו ובזיכרונותינו.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
אדולף רביץ מימין, לבוב 1917 
התנתקות
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
בטוח שאתם רוצים
להתנתק?
