אוֹצָרוֹת
1952 30 ביוני

אהוד מספר למלאכי, חברו מהכשרת הנח״ל, על המפקד הקשוח, על אימוני הניווט ועל התקווה לחופשה

אהוד נצר רמת יוחנן פורסם על ידי deganit goldblat

כתב היד

3 דפי המכתב

סיפור רקע

אהוד נמצא בהכשרה ומתאר למלאכי את הנעשה בחייו. כחלק ממערך ההכשרה יצאה הפלוגה של אהוד נצר לסדרת אימונים. הפלוגה קיבלה מ"פ חדש וקשוח, אדם שכולו אימונים. הימים הראשונים של האימון היו קשים מאוד, אך בהמשך המצב השתפר. אהוד מספר גם על עונש שקיבל עם שני חברים, על אימוני ניווט שלא הצליחו ועל קבלת פנים יפה בקיבוץ יגור. מן המכתב עולה כי הקיבוץ אמור להחליט החלטה הנוגעת להכשרה. בסוף המכתב מציין אהוד כי הוא יצא לחופשה ומקווה לפגוש גם את מלאכי. מלאכי אלמוגי ואהוד נצר הכירו בכיתה החמישית בתיכון בקריית חיים. שניהם היו חברי התנועה המאוחדת והתגייסו לצה"ל במסגרת הנח"ל. הם שירתו יחד בטירונות בבסיס 908 בירושלים, בהכשרה בקיבוץ רמת יוחנן ואח"כ בקיבוץ חמדיה. בתקופת ההכשרה נשלח מלאכי אלמוגי להדריך במשך שנה קומונה בתנועה בירושלים. בשנה זו התכתבו שני החברים זה עם זה.

אהוד נמצא בהכשרה ומתאר למלאכי את הנעשה בחייו. כחלק ממערך ההכשרה יצאה הפלוגה של אהוד נצר לסדרת אימונים. הפלוגה קיבלה מ"פ חדש וקשוח, אדם שכולו אימונים. הימים הראשונים של האימון היו קשים מאוד, אך בהמשך המצב השתפר. אהוד מספר גם על עונש שקיבל עם שני חברים, על אימוני ניווט שלא הצליחו ועל קבלת פנים יפה בקיבוץ יגור. מן המכתב עולה כי הקיבוץ אמור להחליט החלטה הנוגעת להכשרה. בסוף המכתב מציין אהוד כי הוא יצא לחופשה ומקווה לפגוש גם את מלאכי. מלאכי אלמוגי ואהוד נצר הכירו בכיתה החמישית בתיכון בקריית חיים. שניהם היו חברי התנועה המאוחדת והתגייסו לצה"ל במסגרת הנח"ל. הם שירתו יחד בטירונות בבסיס 908 בירושלים, בהכשרה בקיבוץ רמת יוחנן ואח"כ בקיבוץ חמדיה. בתקופת ההכשרה נשלח מלאכי אלמוגי להדריך במשך שנה קומונה בתנועה בירושלים. בשנה זו התכתבו שני החברים זה עם זה. מלאכי אלמוגי שמר את המכתבים ששלח לו אהוד, שהיה חברו כל חייו. אהוד נצר היה מהארכיאולוגים החשובים בארץ. הוא מצא את מותו באתר החפירות בהרודיון. לאחר מותו של אהוד קיבל מלאכי את אישורה של דבורה, אשתו של אהוד, להעלות את המכתבים לאתר, והוסיף אותם לאוסף מכתביו שבאתר אוצרות.
נושאים: שירות צבאי

כתב היד

עמוד 1/3

[עמוד 1]
רמת-יוחנן
יום ב 30.6.52
שלום מלאכי!
אינני יודע אם מכתב זה יגיע אליך בכלל, או כבר תהיה בחדרה או
בגבע. בכל אופן אני כותב, כי מכתב הגיע אלי בדיוק 10 ימים לאחר ששלחת
אותו, מיד כשחזרנו מהסדרה.
הסדרה היתה די רצינית- ביחוד מפני שקבלנו מ"פ חדש שנסה לרכב
עלינו. תימני בשם סעדיה אלקים שקוראים לו משוּם מה סַפַּפּוּ שהדריך קודם
בקורס קצינים והועבר לנחל במיוחד לפלוגה שלנו. אחד שלא אוכל ולא ישן ולא שותה
קבל 100% בסבילות בקורס קצינים. ואנחנו טוענים שמכיון שאין לו עדין בנים
רק בשטח זה הוא 100% בסבילות. הוא יוצא מחנות העולים וחבר בית-קשת
לשעבר. פרצוף גס שאני קראתי לו גנגסטר תימני. בינינו לו היה "האח-הגדול".
האמון: אמון המחלקה. שעות האמונים- 13 ביום מ5 בבוקר עד 11 בלילה.
ביומים הראשונים הרסו אותנו. אמון קשה- יחס רע מהמ"פ שהשרה מצב רוח על
החברה. בלילה הראשון לאחר האמונים היינו צריכים לחפור שוחות עד 1 בלילה.
ביום השני תנועה לקראת מגע – ועשינו סבוב גדול. לא היה בסדרה זו
לא שבת ולא ערב חופשי אחד- הכל מוקדש לאמונים.
בשאר הימים המורל קצת עלה – האמונים לא היינו מענינים ביותר, רק לפעמים
התקפות והסתערויות ביום ובלילה, ולפעמים סתם רונדלים משעממים בהרים הקרחים
של עין השופט- כופרין. מה שהיה יפה בהם הוא לפעמים רק הנוף.
המ"מ שלנו שמוליק בחור טוב אבל בתור מ"מ לא ביותר והיה חומר ביד
היוצר תחת המ"פ – אבל עלינו לא תמיד השתלט וכשהיינו רק אנו הסתדרנו די
טוב.
שיא האמון מה שבצענו טוב היתה נסיגה של כמה קילומטרים, שהחברה רצו ממש
במרץ ורצון. מבחינה חברתית היו החברה על הגובה. הוסיף לכך שבאמון
נמצאים כולם ביחד.
המ"פ נסה להנהיג משמעת מים והמעין של כופרין היה אסור חוץ משעות שלאחר
האמונים – אך למזלנו היה במקום עוד מעין קטן שכנראה לא ידעו עליו מתחילה
וממימיו נהננו באופן חופשי.
המעלה הגדולה של הסדרה היתה שאת כל האוכל והשרותים עשו הבנות
שלנו ואף אחד לא מפלוגת מפקדה וזה דבר עצום. האוכל טוב, החלוקה
צודקת וההרגשה טוב. מההכשרה היתה מלכל'ה שהשתתפה אתנו אח"כ
[עמוד 2]
גם במסע לרמת – יוחנן.
לנר טוביס ואני קבלנו עונש ערב אחד. והמ"פ לקח אותנו בטנדר לסבי
גוערה ורצה שנחזור (זה היה בערב) לבד למאהל אם כי לא לנו כך.
אנחנו הלכנו למשמר העמק ובעזרת שולי, התקלחנו – ישנו במטות טובות, אכלנו
ארוחת בוקר טובה וחזרנו לאמונים- ישר לידי המג"ד שלא נתן למ"פ לנקום בנו.
ביומים האחרונים יצאנו עם כל החגור לסביבות אגזים לפטרולים נגד המחלקה
השניה (גשר הזיו – עברון). שנכשלו מכל מיני סבות. ביום שבת בצהרים התחלנו
ללכת לכוון רמת יוחנן. לרוע מזלנו לא פגשנו את הסירים [הסיירים] אורי וגדעון,
ששלחנו להכין את הדרך.
[עמוד 3]
עלינו בדרך מאגזים לדלית אל-כרמל ומשם לעוספיה – שטח שאתה בודאי
מכיר אך בשבילי חדש לגמרי.
ב8 בערב התחלנו לרדת ממעין עוספיה ליגור דרך ואדי שומריה.
לא מצאנו את השביל הנכון, תעינו [טעינו] בחופש כך ש4 שעות הסתובבנו בואדי
עד שמצאנו את שביל הצבא הבריטי ובחצות הגענו ליגור. שם נתנו
לנו להכנס לחדר האוכל- קבלנו קפה לחם דגים ועוד ומנות הקרב שלנו
והכל ביחד הרבצנו ארוחה טובה. עד עכשיו אנו מתפעלים מהיחס
היפה ביגור.
בעזרת בני דודיו של חיימקה ארגנו אטו מסע ובאנו לרמה ב2 בלילה.
הרבצנו 3 מטחים באוויר, וזרקנו חזיזים. המשק כולו התעורר ועד
עכשיו לא פסק מלדבר על כך.
המ"כ היו בני המחזור שלנו. אחד שמן וטפש מכפר מכבי שהוא המ"כ
במשק- ושנים שהיו אתנו ב910 מהמחזור של חלוץ (אחד ממחנות עולים שפעם
הרביץ מכות לאיציק הרס"פ באשדוד ואחד מיסעור) שני חברה טובים –
משלנו.
היום ישיבת מזכירות עולמית שתדון בגורלנו- ואני משער שתהיה
בכך הרבה מההכרעה הסופית, בשבת ודאי יהיה הדיון של ההכשרה
בעקבות המזכירות- ואני משער שרצוי שתבוא.
אתמול הייתי שעה בבית. הבאתי דוכיפת שהצלחנו לתפוש [לתפוס] חיה
בדרך, והבאתי לאמי.
לחופש הרבע שנתי אני יוצא ביום ראשון או שני. חלק אהיה
בבית וחלק אטיל עם רבקה שמתגיסת בתחילת אוגוסט.
באם ועדת חברים תאשר לי אשתדל לצרך [ף] שתי שבתות באמצע
החודש ואבוא לבקרך בגבע!
אני מסים בתקוה שמכתב זה יגיע אליך
בקרוב!
חברך אהוד

עמוד 2/3
עמוד 3/3

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: אהוד נצר
מיקום: רמת יוחנן
תאריך: 30.06.1952

מקבל/ת המכתב

שם: מלאכי אלמוגי
מיקום: ירושלים

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/3

[עמוד 1]
רמת-יוחנן
יום ב 30.6.52
שלום מלאכי!
אינני יודע אם מכתב זה יגיע אליך בכלל, או כבר תהיה בחדרה או
בגבע. בכל אופן אני כותב, כי מכתב הגיע אלי בדיוק 10 ימים לאחר ששלחת
אותו, מיד כשחזרנו מהסדרה.
הסדרה היתה די רצינית- ביחוד מפני שקבלנו מ"פ חדש שנסה לרכב
עלינו. תימני בשם סעדיה אלקים שקוראים לו משוּם מה סַפַּפּוּ שהדריך קודם
בקורס קצינים והועבר לנחל במיוחד לפלוגה שלנו. אחד שלא אוכל ולא ישן ולא שותה
קבל 100% בסבילות בקורס קצינים. ואנחנו טוענים שמכיון שאין לו עדין בנים
רק בשטח זה הוא 100% בסבילות. הוא יוצא מחנות העולים וחבר בית-קשת
לשעבר. פרצוף גס שאני קראתי לו גנגסטר תימני. בינינו לו היה "האח-הגדול".
האמון: אמון המחלקה. שעות האמונים- 13 ביום מ5 בבוקר עד 11 בלילה.
ביומים הראשונים הרסו אותנו. אמון קשה- יחס רע מהמ"פ שהשרה מצב רוח על
החברה. בלילה הראשון לאחר האמונים היינו צריכים לחפור שוחות עד 1 בלילה.
ביום השני תנועה לקראת מגע – ועשינו סבוב גדול. לא היה בסדרה זו
לא שבת ולא ערב חופשי אחד- הכל מוקדש לאמונים.
בשאר הימים המורל קצת עלה – האמונים לא היינו מענינים ביותר, רק לפעמים
התקפות והסתערויות ביום ובלילה, ולפעמים סתם רונדלים משעממים בהרים הקרחים
של עין השופט- כופרין. מה שהיה יפה בהם הוא לפעמים רק הנוף.
המ"מ שלנו שמוליק בחור טוב אבל בתור מ"מ לא ביותר והיה חומר ביד
היוצר תחת המ"פ – אבל עלינו לא תמיד השתלט וכשהיינו רק אנו הסתדרנו די
טוב.
שיא האמון מה שבצענו טוב היתה נסיגה של כמה קילומטרים, שהחברה רצו ממש
במרץ ורצון. מבחינה חברתית היו החברה על הגובה. הוסיף לכך שבאמון
נמצאים כולם ביחד.
המ"פ נסה להנהיג משמעת מים והמעין של כופרין היה אסור חוץ משעות שלאחר
האמונים – אך למזלנו היה במקום עוד מעין קטן שכנראה לא ידעו עליו מתחילה
וממימיו נהננו באופן חופשי.
המעלה הגדולה של הסדרה היתה שאת כל האוכל והשרותים עשו הבנות
שלנו ואף אחד לא מפלוגת מפקדה וזה דבר עצום. האוכל טוב, החלוקה
צודקת וההרגשה טוב. מההכשרה היתה מלכל'ה שהשתתפה אתנו אח"כ
[עמוד 2]
גם במסע לרמת – יוחנן.
לנר טוביס ואני קבלנו עונש ערב אחד. והמ"פ לקח אותנו בטנדר לסבי
גוערה ורצה שנחזור (זה היה בערב) לבד למאהל אם כי לא לנו כך.
אנחנו הלכנו למשמר העמק ובעזרת שולי, התקלחנו – ישנו במטות טובות, אכלנו
ארוחת בוקר טובה וחזרנו לאמונים- ישר לידי המג"ד שלא נתן למ"פ לנקום בנו.
ביומים האחרונים יצאנו עם כל החגור לסביבות אגזים לפטרולים נגד המחלקה
השניה (גשר הזיו – עברון). שנכשלו מכל מיני סבות. ביום שבת בצהרים התחלנו
ללכת לכוון רמת יוחנן. לרוע מזלנו לא פגשנו את הסירים [הסיירים] אורי וגדעון,
ששלחנו להכין את הדרך.
[עמוד 3]
עלינו בדרך מאגזים לדלית אל-כרמל ומשם לעוספיה – שטח שאתה בודאי
מכיר אך בשבילי חדש לגמרי.
ב8 בערב התחלנו לרדת ממעין עוספיה ליגור דרך ואדי שומריה.
לא מצאנו את השביל הנכון, תעינו [טעינו] בחופש כך ש4 שעות הסתובבנו בואדי
עד שמצאנו את שביל הצבא הבריטי ובחצות הגענו ליגור. שם נתנו
לנו להכנס לחדר האוכל- קבלנו קפה לחם דגים ועוד ומנות הקרב שלנו
והכל ביחד הרבצנו ארוחה טובה. עד עכשיו אנו מתפעלים מהיחס
היפה ביגור.
בעזרת בני דודיו של חיימקה ארגנו אטו מסע ובאנו לרמה ב2 בלילה.
הרבצנו 3 מטחים באוויר, וזרקנו חזיזים. המשק כולו התעורר ועד
עכשיו לא פסק מלדבר על כך.
המ"כ היו בני המחזור שלנו. אחד שמן וטפש מכפר מכבי שהוא המ"כ
במשק- ושנים שהיו אתנו ב910 מהמחזור של חלוץ (אחד ממחנות עולים שפעם
הרביץ מכות לאיציק הרס"פ באשדוד ואחד מיסעור) שני חברה טובים –
משלנו.
היום ישיבת מזכירות עולמית שתדון בגורלנו- ואני משער שתהיה
בכך הרבה מההכרעה הסופית, בשבת ודאי יהיה הדיון של ההכשרה
בעקבות המזכירות- ואני משער שרצוי שתבוא.
אתמול הייתי שעה בבית. הבאתי דוכיפת שהצלחנו לתפוש [לתפוס] חיה
בדרך, והבאתי לאמי.
לחופש הרבע שנתי אני יוצא ביום ראשון או שני. חלק אהיה
בבית וחלק אטיל עם רבקה שמתגיסת בתחילת אוגוסט.
באם ועדת חברים תאשר לי אשתדל לצרך [ף] שתי שבתות באמצע
החודש ואבוא לבקרך בגבע!
אני מסים בתקוה שמכתב זה יגיע אליך
בקרוב!
חברך אהוד

עמוד 2/3
עמוד 3/3

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: אהוד נצר
מיקום: הוותיקן, רומא

מקבל/ת המכתב

שם: מלאכי אלמוגי
מיקום: ירושלים

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות