אוֹצָרוֹת
1952 03 במאי

אהוד נצר כותב לחבר ילדותו מלאכי אלמוגי על הכשרת הנח"ל, על החברים ועל הקשרים הרומנטיים

אהוד נצר רמת יוחנן פורסם על ידי deganit goldblat

כתב היד

6 דפי המכתב

סיפור רקע

אהוד נצר כותב לחברו מלאכי אלמוגי מכתב מפורט על הנעשה בהכשרה ברמת יוחנן. הוא מספר על פעילות מוצלחת במעברה, על ערבי הווי ועל הופעות וכן על תחילתם של קשרים רומנטיים בין חברי הגרעין. הוא מתאר את ההכנות למצעד יום העצמאות ואת אכזבתו מכך שלא היה אפשר להבחין בין היחידות השונות. עם זאת, הוא שמח על החוויה ועל האפשרות להכיר חברי הכשרות אחרות. בסוף המכתב אהוד מעדכן על מינוי מ"מ חדש ועל תוכניתו לצאת לחופשה, והוא מקווה להיפגש עם מלאכי בקרוב. אהוד נצר הכיר את מלאכי אלמוגי בכיתה החמישית בתיכון בקריית חיים. שניהם היו חברי התנועה המאוחדת והתגייסו לצה"ל במסגרת הנח"ל. הם שירתו יחד בטירונות בבסיס 908 בירושלים, בהכשרה בקיבוץ רמת יוחנן ואח"כ בקיבוץ חמדיה. בתקופת ההכשרה, נשלח מלאכי אלמוגי להיות מדריך קומונה בתנועה בירושלים למשך שנה ובתקופה זו הם התכתבו ביניהם. מלאכי אלמוגי

אהוד נצר כותב לחברו מלאכי אלמוגי מכתב מפורט על הנעשה בהכשרה ברמת יוחנן. הוא מספר על פעילות מוצלחת במעברה, על ערבי הווי ועל הופעות וכן על תחילתם של קשרים רומנטיים בין חברי הגרעין. הוא מתאר את ההכנות למצעד יום העצמאות ואת אכזבתו מכך שלא היה אפשר להבחין בין היחידות השונות. עם זאת, הוא שמח על החוויה ועל האפשרות להכיר חברי הכשרות אחרות. בסוף המכתב אהוד מעדכן על מינוי מ"מ חדש ועל תוכניתו לצאת לחופשה, והוא מקווה להיפגש עם מלאכי בקרוב. אהוד נצר הכיר את מלאכי אלמוגי בכיתה החמישית בתיכון בקריית חיים. שניהם היו חברי התנועה המאוחדת והתגייסו לצה"ל במסגרת הנח"ל. הם שירתו יחד בטירונות בבסיס 908 בירושלים, בהכשרה בקיבוץ רמת יוחנן ואח"כ בקיבוץ חמדיה. בתקופת ההכשרה, נשלח מלאכי אלמוגי להיות מדריך קומונה בתנועה בירושלים למשך שנה ובתקופה זו הם התכתבו ביניהם. מלאכי אלמוגי שמר את המכתבים ששלח אהוד, שהיה חברו כל חייו, גם אחרי תקופת הצבא, האוניברסיטה והעבודה. הוא קיבל את אישור אשתו של אהוד להעלאת המכתבים, והוסיף אותם לאוסף מכתביו שבאתר אוצרות.
נושאים: שירות צבאי

כתב היד

עמוד 1/6

יום שבת 3/5/52 רמת יוחנן

[עמוד 1]
שלום מלאכי!
שמחתי כשחזרנו מסדרת העצמאות ביום חמישי למצוא את מכתבך ורק
חבל שהוא היה כה קצר.
לסדרה יצאנו ביום רביעי שעבר- היינו צריכים לצאת בבוקר אך
עד שהגיעו המכוניות ועד שהסתדרנו במקום עבר כל היום. היינו הפעם
במחנה 1317 מול קבוץ החותרים, בין עצי זיתים. מקום נחמד. לבנות לא
היו שכמיות כך שישנו בסדרה זאת ביחד עם הבנות באותם האהלים [האוהלים]
5-4 חברה באוהל – וזה כלל לא הזיק.
בתחילת השבוע יצאנו למעברות לפעולה תרבותית כך שמתחילת
הסדרה, עד ליום ראשון הכנו במחצית הזמן את ההופעות ורק המחצית
השנייה הוקדשה לת"סח [תרגילי סדר חמושים]. וגם מזה הוקדש זמן להחלפת ציוד. כל ערב
היינו יושבים ליד מדורה – שרים ועושים שמח.
שבת היה היום הכי קשה – בבוקר מצעד לנסיון על כמה קילומטר
ובצהרים העמידו את כל הגדוד על מגרש המסדרים לבדיקת הציוד ע"י
[עמוד 2]
המג"ד. אחה"צ במקום ההבטחה ללכת לים עבדנו בתורנות.
לגדוד שלנו צרפו הפעם פלוגה מ907 תל-חי שכללה את חולתא
נאות מרדכי ובודדים מכפר-הנשיא.
ביום ראשון לאחר שעתיים אמונים נסענו למעברת נהריה – רוב ההכשרה
שלנו ביחד על [עם] הכשרת גשר הזיו. עשינו תהלוכה במעברה ואספנו את העולים
וביחוד הנוער ואח"כ התחלנו בתכנית במרכז המעברה: מסדר והנפת הדגל, מסכת
ומקהלה (גשר הזיו) רקודים (משותפים) ותזמורת ומקהלה שלנו. ולבסוף רקודים
משותפים על [עם] ילדי המעברה.
בערה חזרו הרוב למחנה, ואנחנו (כ14 מכל הכשרה) נסענו לגשר-הזיו
כדי לחזור למחרת בבוקר למעברה ולשמח את ילדי בית הספר והגנים.
הספקתי לבקר את אמנון אדרי בקור [ביקור] חטוף. הוא עובד בפרדס.
בערב בא עוזי ביתן עם מכונית ותאיר, רמה, חיימקה ואני נסענו
לראש הנקרה ללילה. הלכנו לסרט אך אחד אחד ברחנו משם כי היינו עיפים
והסרט היה מחורבן. לקח אותי לחדרו חבר משק בשם אהוד שהדריך
עד עכשיו בנוער העובד בכפר סבא, בחור נפלא מהכשרת אלומות. שוחחנו
קצת והלכנו לישון. למחרת חזרנו בבוקר לגשר הזיו ומשם עם כולם למעברה.
[עמוד 3]
עד 11 רקדנו שחקנו ושרנו עם ילדי בתי הספר והגנים שם (כ600 במספר)
וחלקנו להם את השי שהצבא שלח להם. בחזרה למחנה היתה לנו דרך
עליזה מאין כמוה. קודם היינו בגשר הזיו, וסעדנו צהרים ברמה [רמת יוחנן]
וכשהמשכנו התחלנו לבלבל את הנהג הדביל שנהג במכונית, נכנסנו
לכביש הקישון הסגור ומשם דרך כביש החוף ישר לקרית-חיים
כך שהגענו לאחר 4 שעות מנהריה לטירה צוהלים ושמחים.
יום שלישי היה מוקדש להכנות אחרונות למסדר וכלל מסדר מפקד לכבוד
יום העצמאות והזיכרון.
בערב היתה מסיבה של הגדוד ביחד עם חיילי המחנה המארח (פיקוד
הצפון) את רוב התכנית נתן הנחל. מחוץ לזמר מחורבן מבחוץ, ואח"כ
רקודים עד שעה מאוחרת.
יום רביעי – חג העצמאות הפך לנו ליום כפורים משונה. עד 10 הכנו
את עצמנו למצעד, ורעבנו עד לארוחת הבוקר המאוחרת והחלטנו שהפכו לנו
את החג ליום כפור. ולאחר שהיינו מוכנים ליציאה נתבשרנו שלא יתנו
לנו לצאת בערב לחיפה כפי שהבטיחו בגלל תרוץ עקום ושום דבר
לא עזר- כך שעלינו על הרכבת במצב רוח מחורבן.
[עמוד 4]
אך כשהגענו לחיפה זה השתפר. נסענו בשירת מכוניות לרחוב ארלוזורוב
דרך הכרמל ורופין ושם רבצנו שעתיים עד התחלת המצעד.
המצעד בכלל היה מחורבן בעקר מחוסר כל גִוון. אנו הלכנו
בסדר, אך הרבה חזרו מהמצעד ממש מאוכזבים. בהתחלה "צעד"
גדוד של גולני, אחריו 2 מחלקות של חיל הים ושל חיל אויר ואחריהם
הנח"ל שגם אותו לא גוונו בכלי עבודה טרקטורים וכדומה והקהל
כמובן שכמעט לא ראה הבדל בינינו לבין גולני.
הפחידו אותנו מקֹשי המצעד ולבסוף צעדנו לא יותר מ50 רגע.
בערב היתה לנו מסיבה עם גשר הזיו, שלא הצטיינה במשהו מיוחד. אך
בלילה, ליל ה1 במאי התחילו גשר הזיו להשתולל (ביחד עם המ"פ)
ואחריהם קמו כמה חברה משלנו וממש השתוללו כמשוגעים (גנדל, שטראוס,
פפו, גדעון ומוני) או יותר נכון כשכורים, אך זה היה די נחמד.
למחרת רבצנו עד הצהרים בלי כלום עד שנסענו לרמה. ורק
באנו ישר נסענו לתהלוכת 1 במאי בחיפה. כשצעדנו בחג העצמאות אספו
עקיבא וחוה את חניכיהם ועודדו אותנו בקריאות "רמת יוחנן" והתנועה המאוחדת.
הפעם התאספנו חלק מההכשרה באותו מקום, והלהבנו את חברי התנועה
[עמוד 5]
ובני הרמה שצעדו. בערב נסעתי עם הקריתים לקריה [קריית חיים], לאמי היה
בדיוק יום הולדת. ולאחר חצות חזרתי לרמה.
אתמול בערב היה ברמה מנגן על קסילופון והיה קונצרט נחמד
בחדר האוכל, אח"כ רקדנו, ויותר מאוחר התאספנו כמה חברה לחוג את
רמה [רמת יוחנן] בת ה19 היום, שבת, עבדתי בלול, ויש לציין שעדין קצת
חסרה לי שנה [שינה] מהסדרה אך, אני נוקט בשיטה שהצעת לי, פחות לישון
ויותר להתקשר עם החברה.
סדרת האמונים היתה בסכום [בסיכום] תקופה נחמדה (בכל אופן בשבילי)
לא התאמנו יותר מ 4-3 שעות ביום, וכל ערב בילינו ליד המדורה.
ועכשיו קצת על הנעשה בהכשרה.
על הצעות התנועה לשנה הבאה בודאי שמעת (חמדיה, זרעין וראש הנקרה).
מחר או בהזדמנות קרובה ביותר תבקר המזכירות לדון אתנו בדבר.
את הרומן עם זרעין התנועה מנסה להקפיא עד מועצת המפעלים ב17
למאי. והיום התבטל בקור [ביקור] שלהם אצלנו מסבה [מסיבה] זו אך קשר
מסוים קיים והיום למשל נמצאים אצלנו 2 מחברי המשק.
[עמוד 6]
אתמול רק נודע לי שספי התלבש [מעוניין ב] על זיוה חיפה, יתכן שאתה יודע זאת.
ג'ס מתלבש על שפרה. זיוה בן דוד מתעסקת עם מ"כ בגדוד בן יגור.
המ"מ חומי עוזב אותנו, הוא הסתכסך עם המ"פ. קבלנו רב טוראי
איציק – חיפאי. הוא עדין [עדיין] קצת מקפיד אך יתחנך בהדרגה.
המשטח שלנו מתקדם ופורח – היום יוצקים חברה ברכת דגים
קטנה.
בסוף השבוע הזה אני רוצה לצאת לחופש הרבע שנתי שעוד
מגיע לי – כלומר שעד יום הולדתי ב13 במאי אוכל להיות בבית,
ואני מקוה שלא יהיו עכובים בזה.
מלאכי, אני מקוה שנתראה בקרוב ואם לאו, כתוב קצת יותר
באריכות. השתדל לבוא הנה לבקור.
ענה במהירות
חברך
אהוד.

עמוד 2/6
עמוד 3/6
עמוד 4/6
עמוד 5/6
עמוד 6/6

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: אהוד נצר
מיקום: רמת יוחנן
תאריך: 03.05.1952

מקבל/ת המכתב

שם: מלאכי אלמוגי
מיקום: ירושלים

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/6

יום שבת 3/5/52 רמת יוחנן

[עמוד 1]
שלום מלאכי!
שמחתי כשחזרנו מסדרת העצמאות ביום חמישי למצוא את מכתבך ורק
חבל שהוא היה כה קצר.
לסדרה יצאנו ביום רביעי שעבר- היינו צריכים לצאת בבוקר אך
עד שהגיעו המכוניות ועד שהסתדרנו במקום עבר כל היום. היינו הפעם
במחנה 1317 מול קבוץ החותרים, בין עצי זיתים. מקום נחמד. לבנות לא
היו שכמיות כך שישנו בסדרה זאת ביחד עם הבנות באותם האהלים [האוהלים]
5-4 חברה באוהל – וזה כלל לא הזיק.
בתחילת השבוע יצאנו למעברות לפעולה תרבותית כך שמתחילת
הסדרה, עד ליום ראשון הכנו במחצית הזמן את ההופעות ורק המחצית
השנייה הוקדשה לת"סח [תרגילי סדר חמושים]. וגם מזה הוקדש זמן להחלפת ציוד. כל ערב
היינו יושבים ליד מדורה – שרים ועושים שמח.
שבת היה היום הכי קשה – בבוקר מצעד לנסיון על כמה קילומטר
ובצהרים העמידו את כל הגדוד על מגרש המסדרים לבדיקת הציוד ע"י
[עמוד 2]
המג"ד. אחה"צ במקום ההבטחה ללכת לים עבדנו בתורנות.
לגדוד שלנו צרפו הפעם פלוגה מ907 תל-חי שכללה את חולתא
נאות מרדכי ובודדים מכפר-הנשיא.
ביום ראשון לאחר שעתיים אמונים נסענו למעברת נהריה – רוב ההכשרה
שלנו ביחד על [עם] הכשרת גשר הזיו. עשינו תהלוכה במעברה ואספנו את העולים
וביחוד הנוער ואח"כ התחלנו בתכנית במרכז המעברה: מסדר והנפת הדגל, מסכת
ומקהלה (גשר הזיו) רקודים (משותפים) ותזמורת ומקהלה שלנו. ולבסוף רקודים
משותפים על [עם] ילדי המעברה.
בערה חזרו הרוב למחנה, ואנחנו (כ14 מכל הכשרה) נסענו לגשר-הזיו
כדי לחזור למחרת בבוקר למעברה ולשמח את ילדי בית הספר והגנים.
הספקתי לבקר את אמנון אדרי בקור [ביקור] חטוף. הוא עובד בפרדס.
בערב בא עוזי ביתן עם מכונית ותאיר, רמה, חיימקה ואני נסענו
לראש הנקרה ללילה. הלכנו לסרט אך אחד אחד ברחנו משם כי היינו עיפים
והסרט היה מחורבן. לקח אותי לחדרו חבר משק בשם אהוד שהדריך
עד עכשיו בנוער העובד בכפר סבא, בחור נפלא מהכשרת אלומות. שוחחנו
קצת והלכנו לישון. למחרת חזרנו בבוקר לגשר הזיו ומשם עם כולם למעברה.
[עמוד 3]
עד 11 רקדנו שחקנו ושרנו עם ילדי בתי הספר והגנים שם (כ600 במספר)
וחלקנו להם את השי שהצבא שלח להם. בחזרה למחנה היתה לנו דרך
עליזה מאין כמוה. קודם היינו בגשר הזיו, וסעדנו צהרים ברמה [רמת יוחנן]
וכשהמשכנו התחלנו לבלבל את הנהג הדביל שנהג במכונית, נכנסנו
לכביש הקישון הסגור ומשם דרך כביש החוף ישר לקרית-חיים
כך שהגענו לאחר 4 שעות מנהריה לטירה צוהלים ושמחים.
יום שלישי היה מוקדש להכנות אחרונות למסדר וכלל מסדר מפקד לכבוד
יום העצמאות והזיכרון.
בערב היתה מסיבה של הגדוד ביחד עם חיילי המחנה המארח (פיקוד
הצפון) את רוב התכנית נתן הנחל. מחוץ לזמר מחורבן מבחוץ, ואח"כ
רקודים עד שעה מאוחרת.
יום רביעי – חג העצמאות הפך לנו ליום כפורים משונה. עד 10 הכנו
את עצמנו למצעד, ורעבנו עד לארוחת הבוקר המאוחרת והחלטנו שהפכו לנו
את החג ליום כפור. ולאחר שהיינו מוכנים ליציאה נתבשרנו שלא יתנו
לנו לצאת בערב לחיפה כפי שהבטיחו בגלל תרוץ עקום ושום דבר
לא עזר- כך שעלינו על הרכבת במצב רוח מחורבן.
[עמוד 4]
אך כשהגענו לחיפה זה השתפר. נסענו בשירת מכוניות לרחוב ארלוזורוב
דרך הכרמל ורופין ושם רבצנו שעתיים עד התחלת המצעד.
המצעד בכלל היה מחורבן בעקר מחוסר כל גִוון. אנו הלכנו
בסדר, אך הרבה חזרו מהמצעד ממש מאוכזבים. בהתחלה "צעד"
גדוד של גולני, אחריו 2 מחלקות של חיל הים ושל חיל אויר ואחריהם
הנח"ל שגם אותו לא גוונו בכלי עבודה טרקטורים וכדומה והקהל
כמובן שכמעט לא ראה הבדל בינינו לבין גולני.
הפחידו אותנו מקֹשי המצעד ולבסוף צעדנו לא יותר מ50 רגע.
בערב היתה לנו מסיבה עם גשר הזיו, שלא הצטיינה במשהו מיוחד. אך
בלילה, ליל ה1 במאי התחילו גשר הזיו להשתולל (ביחד עם המ"פ)
ואחריהם קמו כמה חברה משלנו וממש השתוללו כמשוגעים (גנדל, שטראוס,
פפו, גדעון ומוני) או יותר נכון כשכורים, אך זה היה די נחמד.
למחרת רבצנו עד הצהרים בלי כלום עד שנסענו לרמה. ורק
באנו ישר נסענו לתהלוכת 1 במאי בחיפה. כשצעדנו בחג העצמאות אספו
עקיבא וחוה את חניכיהם ועודדו אותנו בקריאות "רמת יוחנן" והתנועה המאוחדת.
הפעם התאספנו חלק מההכשרה באותו מקום, והלהבנו את חברי התנועה
[עמוד 5]
ובני הרמה שצעדו. בערב נסעתי עם הקריתים לקריה [קריית חיים], לאמי היה
בדיוק יום הולדת. ולאחר חצות חזרתי לרמה.
אתמול בערב היה ברמה מנגן על קסילופון והיה קונצרט נחמד
בחדר האוכל, אח"כ רקדנו, ויותר מאוחר התאספנו כמה חברה לחוג את
רמה [רמת יוחנן] בת ה19 היום, שבת, עבדתי בלול, ויש לציין שעדין קצת
חסרה לי שנה [שינה] מהסדרה אך, אני נוקט בשיטה שהצעת לי, פחות לישון
ויותר להתקשר עם החברה.
סדרת האמונים היתה בסכום [בסיכום] תקופה נחמדה (בכל אופן בשבילי)
לא התאמנו יותר מ 4-3 שעות ביום, וכל ערב בילינו ליד המדורה.
ועכשיו קצת על הנעשה בהכשרה.
על הצעות התנועה לשנה הבאה בודאי שמעת (חמדיה, זרעין וראש הנקרה).
מחר או בהזדמנות קרובה ביותר תבקר המזכירות לדון אתנו בדבר.
את הרומן עם זרעין התנועה מנסה להקפיא עד מועצת המפעלים ב17
למאי. והיום התבטל בקור [ביקור] שלהם אצלנו מסבה [מסיבה] זו אך קשר
מסוים קיים והיום למשל נמצאים אצלנו 2 מחברי המשק.
[עמוד 6]
אתמול רק נודע לי שספי התלבש [מעוניין ב] על זיוה חיפה, יתכן שאתה יודע זאת.
ג'ס מתלבש על שפרה. זיוה בן דוד מתעסקת עם מ"כ בגדוד בן יגור.
המ"מ חומי עוזב אותנו, הוא הסתכסך עם המ"פ. קבלנו רב טוראי
איציק – חיפאי. הוא עדין [עדיין] קצת מקפיד אך יתחנך בהדרגה.
המשטח שלנו מתקדם ופורח – היום יוצקים חברה ברכת דגים
קטנה.
בסוף השבוע הזה אני רוצה לצאת לחופש הרבע שנתי שעוד
מגיע לי – כלומר שעד יום הולדתי ב13 במאי אוכל להיות בבית,
ואני מקוה שלא יהיו עכובים בזה.
מלאכי, אני מקוה שנתראה בקרוב ואם לאו, כתוב קצת יותר
באריכות. השתדל לבוא הנה לבקור.
ענה במהירות
חברך
אהוד.

עמוד 2/6
עמוד 3/6
עמוד 4/6
עמוד 5/6
עמוד 6/6

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: אהוד נצר
מיקום: הוותיקן, רומא

מקבל/ת המכתב

שם: מלאכי אלמוגי
מיקום: ירושלים

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות