אהרון, חייל בבריגדה היהודית, כותב לאחותו מרים על מסעו באירופה ועל הכבוד שרוחשים לחיילי הבריגדה
סיפור רקע
אהרון וקסלר, חייל בבריגדה היהודית, כותב למרים אחותו על הרושם שהבריגדה עושה על שארית הפליטה ועל הפחד שהחיילים היהודים מטילים על הגרמנים. הוא מתאר מעשי נקם בגרמנים והשפלתם ומציין שכך עושים כל הצבאות שעל אדמת גרמניה.
אהרון וקסלר נולד בשנת 1921 בעת שהוריו אלקנה ורחל וקסלר עשו את דרכם מהעיר בנדר בבסרביה (כיום- מולדובה) לארץ ישראל. אהרון היה השלישי מבין חמישה אחים, מרים ומשה שנולדו בבנדר, ובארץ נולדו מאיר וחווה.
בשנת 1955התחתן אהרון עם סופיה דיאמנט, ונולדו להם הבנים שלמה, אליק, יניר וגדעון. המשפחה גרה כל השנים בת"א. אהרון נפטר בשנת 1992 בגיל 71.
אהרון וקסלר נולד בשנת 1921 בעת שהוריו אלקנה ורחל וקסלר עשו את דרכם מהעיר בנדר בבסרביה (כיום- מולדובה) לארץ ישראל. אהרון היה השלישי מבין חמישה אחים, מרים ומשה שנולדו בבנדר, ובארץ נולדו מאיר וחווה.
בשנת 1955התחתן אהרון עם סופיה דיאמנט, ונולדו להם הבנים שלמה, אליק, יניר וגדעון. המשפחה גרה כל השנים בת"א. אהרון נפטר בשנת 1992 בגיל 71.
ארועי התקופה
כתב היד
13.8.45
בלגיה
שלום לכם אריה ומרים והילדים!
אני כותב לכם הפעם למרות שלא קבלתי מכם מכתב זה זמן רב.
לפי הכתובת שאת רואה מרים אני נמצא בחלק אחר של אירופה, בבלגיה, כתבתי לך שאנו עוזבים
את איטליה במכתב הקודם וכבר עברו שבוע ימים. עברנו את אוסטריה, גרמניה צרפת
ועכשיו בבלגיה. ועדיין לא נשארים פה אנחנו נוסעים מפה בעוד שבועיים להולנד ואחר כך
לא ידוע. אני מקוה שאת וכל אחד מאתנו בבית היה רוצה לעשות טיול כזה.
בגרמניה הבריגדה היהודית עשתה רושם על הגרמנים כיאלו אנחנו נצחנו אותם,
כל גרמני פחד מאתנו ונתנו לנו כבוד. בכל מקום אשר חנינו הכינו לנו אוכל
ולינה מרוב פחד ובסוף הִכֵּינו אותם מכות רצח הרבה מאנשינו נקמו את דם
משפחתו או משהוא אחר. אני לפחות דרסתי עם האוטו שלי 6 איש והרבה הפלתי לתוך
תעלות מים וכל אחד מאתנו עשה כמוני. וזה לא רק יהודים עושים את כל הדברים
האלה גם פולנים, צרפתים וכו'. כל צבא אשר עובר דרך גרמניה מוכרח
לעשות משהוא לגרמנים. שדדו אותם עד היסוד האנשים מתהלכים שבורים וכפופי ראש,
אני בריא ומרגיש טוב בימים האחרונים. המצב פה לא רע, האנשים עובדים ושמחים.
בצרפת קבלו אותם בסבר פנים יפות מחו כפים לפנינו.
החיים פה קלים מאד. אנחנו עובדים קצת מאוד ומטיילים קצת בסביבה, בריסל, ליל, פריז וכו'.
אני מבלה טוב מאוד עם בחורות ובחורים. וישנם פה כל שבוע חג והאזרחים מפסוטים
מהחיילים היהודים. בתי הקפה מלאים עם חיילנו ושם טוב עושה כל הבריגדה בכל
מקום בו אנחנו נמצאים. נותנים לנו פה חפש לנסוע ארצה או לאנגליה.
אני בחרתי לנסוע לאנגליה ולא להחמיץ את ההזדמנות כי את הארץ עוד אראה
מספיק.
אני אסיים הפעם כי הנני עייף מאד.
ותסלחו לי.
ד"ש לכל המשפחה, למשפחת רביד, אבא, אמא והילדים
שלום ולהתראות
ממני, אהרון
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת