אהרן זאב (א"ז) בן-ישי (1902-1977) היה עורך, סופר ומשורר, ועורכו של השבועון "על המשמר" – שבועון בעל אופי ביקורתי ולוחמני, עם נטייה לצד הרוויזיוניסטי, שיצא לאור בשנת תרפ"ג (ספטמבר 1922 – אוגוסט 1923) בירושלים (אין קשר ל'על המשמר' המאוחר יותר, שהיה שייך לתנועת השומר הצעיר).

זלמן רובשוב (לימים: שזר) היה חבר בוועד הפועל של 'ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל' וזוהה לאורך חייו עם תנועות ציוניות סוציאליסטיות. הוא נמנה על צוות עורכי דבר, כשלאחר מותו של משה ביילינסון ב-1936 ובשל בריאותו הרופפת של ברל כצנלסון (העורך הראשי) והעומס שהיה מוטל עליו, שהכבידו על עבודתו בעיתון, שזר נטל חלק משמעותי בעריכה. לאחר מותו של כצנלסון ב-1944 הוא אף התמנה לעורך הראשי, תפקיד ששימש בו עד 1949.

מיד לאחר מותו של זאב ז'בוטינסקי, מכונן הציונות הרוויזיוניסטית ומן הדמויות המזוהות ביותר איתה, ב-5 באוגוסט 1940, פורסמה כתבת שער מכבדת מאוד שעסקה בדמותו והכילה דברי הספד עליו.

השערתו של בן-ישי צדקה: חלק משמעותי מתוך הדברים שפורסמו בדבר, בעילום שם, חזרו ונדפסו לימים מילה במילה בספר ההספדים של שזר, אור אישים: דברי מסה וזכרון על פגישות שתמו, כרך ראשון, עמ' 88-90. שזר אף התייחס לבחירה לכתוב מאמר זה, בחירה שזכתה לביקורת מקרב חברי ההסתדרות, בדברים שנשא בישיבת הוועד הפועל של ההסתדרות, ב-29 באוגוסט 1940 (פורסמו בתוך: זלמן שזר, הנשיא השלישי: מבחר תעודות מפרקי חייו, תעודה 75. עמ' 242-244).

המכתב באדיבות מכון גנזים.