אורה כותבת מירושלים הנצורה למשפחתה על מצבה ועל לימודיה ומתעניינת בשלומם

אורה רבינוביץ (כהן) ירושלים פורסם על ידי אורלי אילני

שיתוף הדפסה

אורה רבינוביץ' בירושלים, תצלום מהוריו של אסף ולחר ז"ל, שנפל בקרבות

כתב היד

לצפייה במכתב ובתמלול

2 דפי המכתב

סיפור רקע

אורה רבינוביץ' עומדת לסיים את שנת הלימודים בסמינר ומתכוננת להתחיל לעבוד בהוראה. היא משתפת את הוריה בחששות שלה, מספרת על ד"ר ברנר המורה המוערך בסמינר ועל הקיץ הירושלמי השונה מאוד מזה שבחיפה עיר הולדתה. היא כותבת על טיפול השיניים שעברה, על בקירו שערכה אצל קרובת משפחה ושולחת נשיקות לבני המשפחה.
במלחמת העצמאות הייתה אורה רבינוביץ' סטודנטית בת 19 בסמינר דוד ילין בירושלים. עם פרוץ המלחמה גויסה אורה לכוחות ההגנה, ואחד מתפקידיה היה לבקר את הפצועים ולעודדם. מירושלים הנצורה כתבה אורה מכתבים להוריה בחיפה ולאורי כהן בן המושבה כנרת, לימים בעלה.

נושאים:

חינוך ולימודים מלחמות ישראל מלחמת העצמאות משפחה ויחסים משפחה

ארועי התקופה
כתב היד
פרטי המכתב
גלריה
מכתבים קשורים

ארועי התקופה

1940

1949

כתב היד

עמוד 1/2

ירושלים 26.9.48

[עמ' 1]
שלום ליקירי.
עוד מעט חֹדש שאני בירושלים והזמן רץ כבחלום.
יש ואני חושבת רגע: עוד מעט קט, עוד כשלשה חודשים
ואני כבר מורה. האמנם אעשה רֹשם של מורה כשאבוא
לאיזה בית ספר לעבוד? והרי יצחקו ממני. אף על פי
שאני די בטוחה בעצמי.
לתורנות הייתי רוצה לצאת לכיתה ג' אעפ"י שאני מתענינת
כל הזמן בכתה א' ורק בכתה א' והייתי רוצה לתת שעור
לדוגמא בחשבון כך שאזכר בשיעור לדוגמא של אמא.
אבל לעת עתה אין לי סכויים לצאת בקרוב לתורנות כך שאולי
תשתנה דעתי (או כן או לא, בטח!)
אם אתם זוכרים, ספרתי לכם שהשנה יש לנו מדריך פדגוגי
טוב מאוד והוא ד"ר ברנר. הוא מלמד אותנו גם פסיכולוגיה,
פדגוגיה ומטודיקה והוא המורה והמדריך בהא הידיעה. אני מאד
מאוד מעונינת לשמוע ביקורת שלו על שעור. השבוע ינתנו
השעורים לדוגמה הראשונים ורצוני זה יתמלא.
מה שבקשר לאישיותי הרי אני בריאה ושלמה ונראית
מצוין ואם גם רזיתי במקצת הרי מה טוב.
גם עם רופא השנים גמרתי. החלטתי פשוט שאיני
רוצה לרדת העירה כמה פעמים בשבוע ולכן מוטב שאחכה
עוד כמה חדשים. הוא לקח ממני 3 לא"י בעד הסתימה
הגדולה והטפול בחניכים ועוד הודיע לי שנתן לי הנחה.
אבל החניכיים והשן פשוט נפלאים.
בירושלים בדרך כלל נחמד מאד. ומענין, בשעה שעברה
[עמוד 2]
ממש שנאתי אותה ורציתי לברוח והשנה אני מבסוטה
ממני וממש אוהבת אותה. איזה נוף, איזה אויר, הרים
ועצים ושמים כחולים או השמש בשקיעתה והירח בזריחתו
פשוט עצום. אין לי צרך בכלל לרדת העירה להשתעשע
כל כך טוב לי בתוך הנוף הזה. ביום די חמים אבל
בערב מוכרחים ללבוש סודר וגרבים אחרת קר.
דווקא ביומים האחרונים יש לנו פה חמסינים די חזקים
ולא כאלה כמו בחיפה שאחרי הצהרים רוח מן
הים ומגרשת אותם אלא חמסין ביום וחמסין בלילה.
כנראה שבעוד ימים אחדים ירד גשם.
אתמול – שבת – הלכתי לזאב ומצאתי בבית רק את
רחל והילדים היא קבלה אותי די יפה אף על פי שהיה
לה לא נעים ביותר כי לבשה רק איזה חלוק סמרטוטי
קרוע פה ושם. אבל היא כיבדה אותי ושוחחה אתי
ואפילו הזמינה אותי לארוחת צהרים אלא שבדיוק הייתי
תורנית ולא יכולתי לאפשר זאת לעצמי. הילדים שניהם
חבובים וגדולים. אפילו יהודית השמינה.
דרך אגב האם היה אצלכם בחור ומסר ד"ש ממני?
אני מבקשת סליחה שכל כך הרבה זמן לא כתבתי אבל פשוט
לא הלך לי.
אמא, אינך חושבת שאת עובדת קצת יותר מדי קשה?
ואתה אבינועם, אולי תואיל בטובך ותכתוב לי פעם משהו?
ולך אבא פשוט נשיקות.
נשיקות לכלכם
מאורה
ד"ש