הרצליה
יום שלישי 23.10.73

[עמ' 1]
לחייל היפה שלי שלום,
אתה ויוסי עשיתי אותי למאושרת היום אחה"צ. עד
שיוסי טלפן לי ומסר שהגעתָ באוטובוס והכל בסדר
(בצרוף קומפלימנטים אודות התנהגותך ובכלל) – דאגתִי
והיוּ לי התכווצויות בבטן… הטלפון באמת היה
הפעם – מכל הפעמים לעזרה רבה!
אנחנו כאן, כמוכם לא מבינים הרבה מהמתרחש
ב"זירה" – קראתי היום את כל המאמרים בעיתון
הבוקר וזה רק הוסיף על בלבולי. מה שאני
מבינה זה – שככל שיאחרו לשלוח לנו משקיפים
לשטחים כן ייטב… כלומר שגולדה עסוקה בשלה
ואלעזר בשלו ואין להם מספיק זמן להתערב
אחד בעניני השני – השערה זו, שיש לה על מה
להתבסס, באמת מעודדות.
– – היתה עכשיו תכנית מקסימה בטלויזיה
על מורל בחזית הגולן. צילומים נהדרים
[עמוד 2]
של חיילים מתרחצים, שרים, עורכים "מכירה פומבית"
לשם מלוֶה מרצון ועוד… לא זיהיתי אותך שם
אבל בטח שאתה חייל יפה אחרי איך שראיתי
אותך נוסע אתמול בבוקר רחוץ כזה ומצוחצח
וחייכני. תמיד חשבתי שהתחתנתי עם גבר
נורא מכוער – עם משקפיים, אף ארוך ומין
כפיפות מוזרה בכתפיים. אבל מה – עם כסף
והמון שכל. בסוף יש לי בחור כזה שהקרחת
מסרבת להופיע אצלוֹ, מתעקש להישאר צעיר והשכל –
נו… במקרים מסויימים נכנס אצלו לכספת –
למה היא ריקה במילא ויש בה מקום…
אז בעצם היה יכול להיות יותר גרוע…
יוליק למשל הולך עם ראש מגולח כמו יול ברינר –
אתה חושב שישב בקלבוש והוציאוְ אותו אחרי
שיפוט מהיר?!
– – – עצמון, שביקרתי אצלו היום נראה בומבה.
הורידוּ לו את התחבושת מהעין והרופאים
שערכו אצלו "מסדר בדיקה" כשהייתי נראוּ
מרוצים – העין תהיה בסדר. הכויות לא נורא בכלל.
[עמוד 3]
האמת היא שהביקור בביה"ח היה ממש מעודד.
אותם פצועי כויות שאיתרע מזלי לראות – היו
במצב החלמה בקצב מהיר מאוד ובמורל גבוה.
בעייתם היחידה היא – כיצד להסתדר עם כל הממתקים
והפינוק שמשפיעים עליהם.
ראיתי את פרופ' ואהל שבא לשם לאילוּּ
בדיקות… ואמרנו שלום.
יוסי הבטיח לי להגיד לך שתיזהרוּּ כפל כפליים
בזמן הפסקת האש. לא רק שהסורים לא
הסכימו עדיין, אלא לכשיסכימו – גם כן
פה ושם יהיו אירועים חמים ללא ספק
ואני מתה שתיזהרו ולא תותרוּּ על זהירות
גם כשתראה לכם מיותרת.
תמיד זה ככה שכשנגמר העניין – עוד קורים מקרים
– – – אני בכלל לא מסתדרת עם הזמן שלי.
רחל מסתבר, לא באה בכלל למה לא רוצה
להיות לבד בבית. אז אולי היא תבוא
ביום ה'.
בינתיים אני והעכבישים נלחמים זה בזה…
[עמוד 4]
היות ואין לי כמעט "אורחים" ואתה לא בבית
אף אחד לא רואה מה נעשה כאן… אתה יכול
במקום בשטח לגדל אצלינו – כל דבר שצריך
'אדמה קלה' ילך פה. (בצהריים, עד הערב
אני מנקה אבל עד הצהריים מתאסף כאילו
עברו פה עם טרקטור).
מסרתי את הודעתך לאבא. את הכסף מביה"ס
העבירו לי כך שאני רק בדביט סביר
וזה יסתדר בתחילת החודש הבא (300 ל"י)
אלון מקליט שירים על הטיפ – ממש
בומבה ו'משחק' אתו הרבה זמן ביום.
נת נת עשתה אצל רביבה ספרון יפה
כריכה עבודת יד!
ללי נהיתה "קומנדו" רציני ואם מצב
החירום ימשך עוד הרבה זמן נצטרך
למצוא לדבר פתרונות צבאיים, או לפחות
מדיניים. בכל אופן היום בקשה ממני, על
דעת עצמה כמובן – להתחתן עם שי…
היום והורי החתן קוראים לעצמם כבר חם
[עמוד 5]
וחמות ולה "כלה" (היה לנו תה מחותנים
היום אחה"צ, לא התנצלתי על העדרותך היות
וכולם הבינו וסולחים לך…) –
הרי יתכן שהפתרון יבוא אי פעם בדרך הטבע…
כבר 10:00 ושום דבר למחר בבוקר
לא מוכן לי.
אני זקוקה לשבוע ימים בבית בלי לימודים
בשביל לשים כל דבר על המקום, לישון,
לכבס, … במקום זה יש לי עוד להכין
שעורים. בקיצור, המלחמה הגיעה סוף סוף
לעורף.
תסלח לי שלא שלחתי לך מנה נוספת
של פונוגרפיה.
אני חושבת
שהציור שלי מציל את
המצב. [איור]
להתראות במכתב של מחר.
שמור על האפון המתקלף, על הגזרה וה'גלגל
חיצוני'
שלך כתמיד
אורה
עם המון נשיקות לוהטות כמובן