אוֹצָרוֹת
1973 23 באוקטובר

אורה מספרת לעמי, המשרת במילואים, על העורף ועל הרגשתה כי יש נתק בין הדרג המדיני לדרג הצבאי

אורה זילברשטיין הרצלייה פורסם על ידי אורלי אילני
עמי זילברשטיין (ימין) ברמת הגולן, 1973

כתב היד

5 דפי המכתב

סיפור רקע

עמנואל (עמי) זילברשטיין נולד בבת ים בשנת 1935 וגדל בתל אביב. הוא שירת בחטיבת הנח"ל, סיים לימודי הנדסה בטכניון והיה בוגר המחזור הראשון של בית הספר הגבוה לטקסטיל "שנקר". עמי גם לימד ב"שנקר" ובהמשך הצטרף למפעל הטקסטיל המשפחתי וכן עסק בבנייה. את אורה פגש עמי בזמן השירות בנח"ל בקיבוץ תל קציר. בפרוץ המלחמה גויס עמי למילואים ונלחם בחזית הצפון. בבית בהרצלייה נותרה אורה עם שלושת ילדיהם: אלון בן 11, יונת בת 8 ואלה בת 3. לאחר המלחמה נולד בנם יואל. אורה היא ד"ר אורה נחמה זילברשטיין, נינת הסופרת נחמה פוחצ'בסקי. אורה נולדה ברמת גן, גדלה בתל אביב ובקיבוץ גבעת השלושה וכן בראשון לציון אצל סבה וסבתה עשהאל ועדה פוחצ'בסקי. אורה שירתה בצה"ל בתפקיד עורכת פרסומי מטכ"ל אמ"ן ובהמשך עסקה בהוראה, בכתיבה ובעריכה בתחום תורת התקשורת ומדעי הטבע. היא הייתה גם אחראית על שידורי המדעים בטלוויזיה

עמנואל (עמי) זילברשטיין נולד בבת ים בשנת 1935 וגדל בתל אביב. הוא שירת בחטיבת הנח"ל, סיים לימודי הנדסה בטכניון והיה בוגר המחזור הראשון של בית הספר הגבוה לטקסטיל "שנקר". עמי גם לימד ב"שנקר" ובהמשך הצטרף למפעל הטקסטיל המשפחתי וכן עסק בבנייה. את אורה פגש עמי בזמן השירות בנח"ל בקיבוץ תל קציר. בפרוץ המלחמה גויס עמי למילואים ונלחם בחזית הצפון. בבית בהרצלייה נותרה אורה עם שלושת ילדיהם: אלון בן 11, יונת בת 8 ואלה בת 3. לאחר המלחמה נולד בנם יואל. אורה היא ד"ר אורה נחמה זילברשטיין, נינת הסופרת נחמה פוחצ'בסקי. אורה נולדה ברמת גן, גדלה בתל אביב ובקיבוץ גבעת השלושה וכן בראשון לציון אצל סבה וסבתה עשהאל ועדה פוחצ'בסקי. אורה שירתה בצה"ל בתפקיד עורכת פרסומי מטכ"ל אמ"ן ובהמשך עסקה בהוראה, בכתיבה ובעריכה בתחום תורת התקשורת ומדעי הטבע. היא הייתה גם אחראית על שידורי המדעים בטלוויזיה החינוכית. אורה כותבת פרוזה ושירה בשם העט "אורה עשהאל". במכתב הזה אורה מספרת לעמי על הנעשה בבית, על הילדים ועל הפצועים ועל המידע שמועבר בתקשורת. היא מרגישה שיש נתק בין הדרג המדיני לדרג הצבאי ומבקשת מעמי להיזהר במיוחד דווקא אחרי הפסקת האש.

כתב היד

עמוד 1/5

הרצליה
יום שלישי 23.10.73

[עמ' 1]
לחייל היפה שלי שלום,
אתה ויוסי עשיתי אותי למאושרת היום אחה"צ. עד
שיוסי טלפן לי ומסר שהגעתָ באוטובוס והכל בסדר
(בצרוף קומפלימנטים אודות התנהגותך ובכלל) – דאגתִי
והיוּ לי התכווצויות בבטן… הטלפון באמת היה
הפעם – מכל הפעמים לעזרה רבה!
אנחנו כאן, כמוכם לא מבינים הרבה מהמתרחש
ב"זירה" – קראתי היום את כל המאמרים בעיתון
הבוקר וזה רק הוסיף על בלבולי. מה שאני
מבינה זה – שככל שיאחרו לשלוח לנו משקיפים
לשטחים כן ייטב… כלומר שגולדה עסוקה בשלה
ואלעזר בשלו ואין להם מספיק זמן להתערב
אחד בעניני השני – השערה זו, שיש לה על מה
להתבסס, באמת מעודדות.
– – היתה עכשיו תכנית מקסימה בטלויזיה
על מורל בחזית הגולן. צילומים נהדרים
[עמוד 2]
של חיילים מתרחצים, שרים, עורכים "מכירה פומבית"
לשם מלוֶה מרצון ועוד… לא זיהיתי אותך שם
אבל בטח שאתה חייל יפה אחרי איך שראיתי
אותך נוסע אתמול בבוקר רחוץ כזה ומצוחצח
וחייכני. תמיד חשבתי שהתחתנתי עם גבר
נורא מכוער – עם משקפיים, אף ארוך ומין
כפיפות מוזרה בכתפיים. אבל מה – עם כסף
והמון שכל. בסוף יש לי בחור כזה שהקרחת
מסרבת להופיע אצלוֹ, מתעקש להישאר צעיר והשכל –
נו… במקרים מסויימים נכנס אצלו לכספת –
למה היא ריקה במילא ויש בה מקום…
אז בעצם היה יכול להיות יותר גרוע…
יוליק למשל הולך עם ראש מגולח כמו יול ברינר –
אתה חושב שישב בקלבוש והוציאוְ אותו אחרי
שיפוט מהיר?!
– – – עצמון, שביקרתי אצלו היום נראה בומבה.
הורידוּ לו את התחבושת מהעין והרופאים
שערכו אצלו "מסדר בדיקה" כשהייתי נראוּ
מרוצים – העין תהיה בסדר. הכויות לא נורא בכלל.
[עמוד 3]
האמת היא שהביקור בביה"ח היה ממש מעודד.
אותם פצועי כויות שאיתרע מזלי לראות – היו
במצב החלמה בקצב מהיר מאוד ובמורל גבוה.
בעייתם היחידה היא – כיצד להסתדר עם כל הממתקים
והפינוק שמשפיעים עליהם.
ראיתי את פרופ' ואהל שבא לשם לאילוּּ
בדיקות… ואמרנו שלום.
יוסי הבטיח לי להגיד לך שתיזהרוּּ כפל כפליים
בזמן הפסקת האש. לא רק שהסורים לא
הסכימו עדיין, אלא לכשיסכימו – גם כן
פה ושם יהיו אירועים חמים ללא ספק
ואני מתה שתיזהרו ולא תותרוּּ על זהירות
גם כשתראה לכם מיותרת.
תמיד זה ככה שכשנגמר העניין – עוד קורים מקרים
– – – אני בכלל לא מסתדרת עם הזמן שלי.
רחל מסתבר, לא באה בכלל למה לא רוצה
להיות לבד בבית. אז אולי היא תבוא
ביום ה'.
בינתיים אני והעכבישים נלחמים זה בזה…
[עמוד 4]
היות ואין לי כמעט "אורחים" ואתה לא בבית
אף אחד לא רואה מה נעשה כאן… אתה יכול
במקום בשטח לגדל אצלינו – כל דבר שצריך
'אדמה קלה' ילך פה. (בצהריים, עד הערב
אני מנקה אבל עד הצהריים מתאסף כאילו
עברו פה עם טרקטור).
מסרתי את הודעתך לאבא. את הכסף מביה"ס
העבירו לי כך שאני רק בדביט סביר
וזה יסתדר בתחילת החודש הבא (300 ל"י)
אלון מקליט שירים על הטיפ – ממש
בומבה ו'משחק' אתו הרבה זמן ביום.
נת נת עשתה אצל רביבה ספרון יפה
כריכה עבודת יד!
ללי נהיתה "קומנדו" רציני ואם מצב
החירום ימשך עוד הרבה זמן נצטרך
למצוא לדבר פתרונות צבאיים, או לפחות
מדיניים. בכל אופן היום בקשה ממני, על
דעת עצמה כמובן – להתחתן עם שי…
היום והורי החתן קוראים לעצמם כבר חם
[עמוד 5]
וחמות ולה "כלה" (היה לנו תה מחותנים
היום אחה"צ, לא התנצלתי על העדרותך היות
וכולם הבינו וסולחים לך…) –
הרי יתכן שהפתרון יבוא אי פעם בדרך הטבע…
כבר 10:00 ושום דבר למחר בבוקר
לא מוכן לי.
אני זקוקה לשבוע ימים בבית בלי לימודים
בשביל לשים כל דבר על המקום, לישון,
לכבס, … במקום זה יש לי עוד להכין
שעורים. בקיצור, המלחמה הגיעה סוף סוף
לעורף.
תסלח לי שלא שלחתי לך מנה נוספת
של פונוגרפיה.
אני חושבת
שהציור שלי מציל את
המצב. [איור]
להתראות במכתב של מחר.
שמור על האפון המתקלף, על הגזרה וה'גלגל
חיצוני'
שלך כתמיד
אורה
עם המון נשיקות לוהטות כמובן

עמוד 2/5
עמוד 3/5
עמוד 4/5
עמוד 5/5

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: אורה זילברשטיין
מיקום: הרצלייה
תאריך: 23.10.1973

מקבל/ת המכתב

שם: עמנואל זילברשטיין
מיקום: רמת הגולן

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/5

הרצליה
יום שלישי 23.10.73

[עמ' 1]
לחייל היפה שלי שלום,
אתה ויוסי עשיתי אותי למאושרת היום אחה"צ. עד
שיוסי טלפן לי ומסר שהגעתָ באוטובוס והכל בסדר
(בצרוף קומפלימנטים אודות התנהגותך ובכלל) – דאגתִי
והיוּ לי התכווצויות בבטן… הטלפון באמת היה
הפעם – מכל הפעמים לעזרה רבה!
אנחנו כאן, כמוכם לא מבינים הרבה מהמתרחש
ב"זירה" – קראתי היום את כל המאמרים בעיתון
הבוקר וזה רק הוסיף על בלבולי. מה שאני
מבינה זה – שככל שיאחרו לשלוח לנו משקיפים
לשטחים כן ייטב… כלומר שגולדה עסוקה בשלה
ואלעזר בשלו ואין להם מספיק זמן להתערב
אחד בעניני השני – השערה זו, שיש לה על מה
להתבסס, באמת מעודדות.
– – היתה עכשיו תכנית מקסימה בטלויזיה
על מורל בחזית הגולן. צילומים נהדרים
[עמוד 2]
של חיילים מתרחצים, שרים, עורכים "מכירה פומבית"
לשם מלוֶה מרצון ועוד… לא זיהיתי אותך שם
אבל בטח שאתה חייל יפה אחרי איך שראיתי
אותך נוסע אתמול בבוקר רחוץ כזה ומצוחצח
וחייכני. תמיד חשבתי שהתחתנתי עם גבר
נורא מכוער – עם משקפיים, אף ארוך ומין
כפיפות מוזרה בכתפיים. אבל מה – עם כסף
והמון שכל. בסוף יש לי בחור כזה שהקרחת
מסרבת להופיע אצלוֹ, מתעקש להישאר צעיר והשכל –
נו… במקרים מסויימים נכנס אצלו לכספת –
למה היא ריקה במילא ויש בה מקום…
אז בעצם היה יכול להיות יותר גרוע…
יוליק למשל הולך עם ראש מגולח כמו יול ברינר –
אתה חושב שישב בקלבוש והוציאוְ אותו אחרי
שיפוט מהיר?!
– – – עצמון, שביקרתי אצלו היום נראה בומבה.
הורידוּ לו את התחבושת מהעין והרופאים
שערכו אצלו "מסדר בדיקה" כשהייתי נראוּ
מרוצים – העין תהיה בסדר. הכויות לא נורא בכלל.
[עמוד 3]
האמת היא שהביקור בביה"ח היה ממש מעודד.
אותם פצועי כויות שאיתרע מזלי לראות – היו
במצב החלמה בקצב מהיר מאוד ובמורל גבוה.
בעייתם היחידה היא – כיצד להסתדר עם כל הממתקים
והפינוק שמשפיעים עליהם.
ראיתי את פרופ' ואהל שבא לשם לאילוּּ
בדיקות… ואמרנו שלום.
יוסי הבטיח לי להגיד לך שתיזהרוּּ כפל כפליים
בזמן הפסקת האש. לא רק שהסורים לא
הסכימו עדיין, אלא לכשיסכימו – גם כן
פה ושם יהיו אירועים חמים ללא ספק
ואני מתה שתיזהרו ולא תותרוּּ על זהירות
גם כשתראה לכם מיותרת.
תמיד זה ככה שכשנגמר העניין – עוד קורים מקרים
– – – אני בכלל לא מסתדרת עם הזמן שלי.
רחל מסתבר, לא באה בכלל למה לא רוצה
להיות לבד בבית. אז אולי היא תבוא
ביום ה'.
בינתיים אני והעכבישים נלחמים זה בזה…
[עמוד 4]
היות ואין לי כמעט "אורחים" ואתה לא בבית
אף אחד לא רואה מה נעשה כאן… אתה יכול
במקום בשטח לגדל אצלינו – כל דבר שצריך
'אדמה קלה' ילך פה. (בצהריים, עד הערב
אני מנקה אבל עד הצהריים מתאסף כאילו
עברו פה עם טרקטור).
מסרתי את הודעתך לאבא. את הכסף מביה"ס
העבירו לי כך שאני רק בדביט סביר
וזה יסתדר בתחילת החודש הבא (300 ל"י)
אלון מקליט שירים על הטיפ – ממש
בומבה ו'משחק' אתו הרבה זמן ביום.
נת נת עשתה אצל רביבה ספרון יפה
כריכה עבודת יד!
ללי נהיתה "קומנדו" רציני ואם מצב
החירום ימשך עוד הרבה זמן נצטרך
למצוא לדבר פתרונות צבאיים, או לפחות
מדיניים. בכל אופן היום בקשה ממני, על
דעת עצמה כמובן – להתחתן עם שי…
היום והורי החתן קוראים לעצמם כבר חם
[עמוד 5]
וחמות ולה "כלה" (היה לנו תה מחותנים
היום אחה"צ, לא התנצלתי על העדרותך היות
וכולם הבינו וסולחים לך…) –
הרי יתכן שהפתרון יבוא אי פעם בדרך הטבע…
כבר 10:00 ושום דבר למחר בבוקר
לא מוכן לי.
אני זקוקה לשבוע ימים בבית בלי לימודים
בשביל לשים כל דבר על המקום, לישון,
לכבס, … במקום זה יש לי עוד להכין
שעורים. בקיצור, המלחמה הגיעה סוף סוף
לעורף.
תסלח לי שלא שלחתי לך מנה נוספת
של פונוגרפיה.
אני חושבת
שהציור שלי מציל את
המצב. [איור]
להתראות במכתב של מחר.
שמור על האפון המתקלף, על הגזרה וה'גלגל
חיצוני'
שלך כתמיד
אורה
עם המון נשיקות לוהטות כמובן

עמוד 2/5
עמוד 3/5
עמוד 4/5
עמוד 5/5

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: אביב יצחקי
מיקום: סיני
תאריך: 1973-10-27

מקבל/ת המכתב

שם: עמנואל זילברשטיין
מיקום: רמת הגולן

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות