אחיה הצעיר של שרה חוגג בר מצווה, והמשפחה שולחת לארה״ב את ההזמנה המרגשת
סיפור רקע
אחיה הצעיר של שרה, אברהם חיים (אבי), הגיע לגיל המצוות והמשפחה מתכוננת לחגוג איתו. ההורים שולחים לשרה, הנמצאת בארצות הברית, את ההזמנה ומוסיפים מכתב. הם כותבים על ההתרגשות ועל ההכנות לקראת בר המצווה. המכתב נכתב במשך כמה ימים, וקרובי משפחה רבים מוסיפים מילים למכתב; דוד דוד ואישתו גיזה ואחותה של שרה אסתר שמבקרת את ההורים עם בעלה ובנם.
מכתב זה הוא חלק מאוסף המכתבים של משפחת אייגרמן.
שרה היא בתם של נפתלי יוסף אייגרמן ולאה לבית ראנד. משפחת אייגרמן חיה בקיבוץ חפץ חיים. שרה נולדה וגדלה בקיבוץ. עוד בשנות נעוריה החלה להתלבט בנוגע לאמונתה הדתית ובנוגע לחיי הקיבוץ. שרה החליטה לקבל הצעת עבודה של הסוכנות היהודית ולעבור לחיות בניו יורק. הוריה הסכימו לכך בתנאי שהיא תמשיך לעסוק בהוראה ותגור אצל חברת משפחה המתגוררת בניו יורק. שרה עבדה בבית ספר דתי במנהטן וזכתה להכיר את
מכתב זה הוא חלק מאוסף המכתבים של משפחת אייגרמן.
שרה היא בתם של נפתלי יוסף אייגרמן ולאה לבית ראנד. משפחת אייגרמן חיה בקיבוץ חפץ חיים. שרה נולדה וגדלה בקיבוץ. עוד בשנות נעוריה החלה להתלבט בנוגע לאמונתה הדתית ובנוגע לחיי הקיבוץ. שרה החליטה לקבל הצעת עבודה של הסוכנות היהודית ולעבור לחיות בניו יורק. הוריה הסכימו לכך בתנאי שהיא תמשיך לעסוק בהוראה ותגור אצל חברת משפחה המתגוררת בניו יורק. שרה עבדה בבית ספר דתי במנהטן וזכתה להכיר את העיר המיוחדת.
בניו יורק הכירה שרה את אהרון, שהיה לבן זוגה. הם החליטו להישאר לחיות בניו יורק ולקיים בה אורח חיים שונה מזה ששרה גדלה בו. להוריה של שרה לא היה קל להשלים עם החלטותיה. למרות זאת הם המשיכו להביע את אהבתם לשרה ולאהרון, הקפידו לבקר את הוריו של אהרון בישראל ושמרו על קשר מכתבים הדוק עם בתם וחתנם. שרה לא זנחה את היהדות, אלא מצאה לה מקום אחר בחייה. על בסיס ערכי היהדות שעליהם חונכה בבית היא המשיכה לטייל בעולם, למדה לימודי תואר ביהדות וניהלה חיים יהודיים בניו יורק. שרה ואהרון התגוררו בניו יורק חמש שנים ואז שבו לארץ.
לאה ונפתלי יוסף, הוריה של שרה, נולדו בגרמניה, הכירו בהכשרה והצליחו לברוח מן הנאצים. בשנת 1939 עלו לארץ, התיישבו בקיבוץ של 'הנוער האגודתי' – קיבוץ חפץ חיים ושם נישאו. לנפתלי יוסף וללאה נולדו שבעה ילדים – שש בנות ובן. לאה אייגרמן הייתה אישה רבת פעלים, חברותית וחרוצה, שנפטרה בטרם עת בגיל 35. זו הייתה טראומה גדולה למשפחתה ולקיבוץ. לימים נשא נפתלי יוסף את חברת המשפחה בובי רחל פרנקל לאישה, ונולדו להם שני ילדים. במשך השנים הרבו נפתלי יוסף ולאה, ובהמשך נפתלי יוסף ובובי רחל, לכתוב מכתבים לילדיהם. מלבד חשיבותם ההיסטורית יש למכתבים של משפחת אייגרמן משמעות רבה בעבור המשפחה, שכן רוב הילדים לא זכו להכיר לעומק את אופייה של אימם.
את המכתב תרמה לפרויקט אוצרות שרה ברטל.
כתב היד
[עמוד 1 הטקסט המוקלד, הזמנה לבר המצווה]
ב"ה יוסף ורחל אייגרמן
קבוץ חפץ חיים
השלום והברכה, עמ"ש [עימכם השלום]
"אברכה את ה' בכל עת
תמיד תהילתו בפי"
בנינו אברהם – חיים נ"י מגיע למצוות.
הוא יעלה בע"ה לתורה בשבת ק' פ' תולדות
ויקרא את הפרשה וההפטרה.
אנחנו מזמינים אותכם
להשתתף בשמחתנו
בסעודת המצוה
בחפץ-חיים, ביום ראשון
ו' כסלו בשעה 4.30 אחה"צ.
הבר-מצוה ידרוש בענין:
"העוסק במצוה- פטור מן המצוה"
נודה לכם אם תודיעו לנו
מראש על השתתפותם.
להתראות
יוסף ורחל אייגרמן
[המכתב]
שלם רב לך, שרה,
מובן שאת הראשונה שמקבלת את ההזמנה. ב"ה יום חמישי בערב ועוד לא
כל כך מאוחר רק קצת אחרי 9 והכל כבר מוכן לשבת. אבי שתף [שטף] גם את
החדר שלו. הזמנו את ישראל לשבת ואם המכתב הגיע בזמן, אולי גם הוא יגיע.
אסתר הורן סיפרה לנו על המכתב שקיבלה ממך. לפעמים קורה ופשוט לא יודעים
מה לכתוב. ככה זה. בדיוק כשרציתי ללכת הביתה מהמדגרה בא יהודי אחד
עם אשתו והחזיקו אותי עד קרוב ל 6. מזג אויר עוד מספיק חם. אמנם ירד
כבר יורה. הבוקר טלפנתי עם דוד דוד. הוא חזר מהחופש. הם היו שבוע ימים
בנצרת ולמזלו קבל מין פרונקל בלסת והיו צריכים לנתח אותו. ב"ה הכל בסדר.
אמא ואבי היו אתמול בתל אביב. מכנסיים לבר מצווה ומיוסף אייגרמן הוא קבל מתנה
נעליים יפות מאוד. גם לי הוא נדב זוג. השנה האופנה לגברים מצוין. נעל רחב, ממש
אפשר לטייל בו. אני מקווה שקיבלת מכתבי האחרון והעצות שלי עזרו. ומכיון שבדעתי
לכתוב עוד כמה הזמנות הערב את תסלחי בודאי. כבר מזמן לא שמענו ממך.
הרבה נשיקות מאבא
[בכתב יד אחר] דרישת שלום וכל טוב מדוד דוד
[עמוד 2]
ב"ה
לשרה, שלום רב לאי"ט [לאורך ימים טובים]. בהזדמנות ד"ש חם, אצלנו ב"ה הכל
בסדר, יהודית בקרית שמונה די מרוצה, מסתדרת לאט, אורי בגרמניה
נקוה שגם הוא יסתדר, נשמח לשמוע ממך בקרוב. כל טוב דודה גיזה
מוצאי שבת. עכשיו הכל כבר שוב מסודר. את הרגשת שישראל ואסתר ודרור
ודודה גיזה ודוד דוד היו כאן. והי' [והיה] נורה [נורא] נחמד. אמא בודאי תוסיף עוד כמה מילים.
שבוע טוב וכל טוב וד"ש לכולם. אבא
שבוע טוב גם ממני הרבה ד"ש חם. אני מקוה שאת קבלת את המכתב שכתבנו
לפני שבוע, עוד 3 שבועות והיום הגדול כבר עבר, ב"ה שרק הכל יהיה בסדר.
נקוה, אני בכל זאת קצת מרוגשת. שה' יתן לי כח. כ"כ הרבה יש עוד לעשות.
ד"ש ונשיקות, שלך באהבה אמא.
[עמוד 3]
שורי יקרה!
כיון שאנחנו עסוקים בשפוץ הבית כל הזמן ומחליטים כל ערב
לכתב וזה נדחה ונדחה. אבל עוד נכתב לך במפורט כיון שיש הזדמנות
רק כמה מילים וראשית תודה עבור המכתב שלך שהגיע כבר מזמן.
אנחנו שומעים עליך דרך כלם תמיד שואלים ואל תחשבו חלילה ששוכחים
אותך. היום שמענו שעושים מעט בעיות בקשר להשארות נקוה שתשארי
שתמצאי דרך, כי פשוט חבל להפסיק באמצע כשכבר התרגלת.
אם תחזרי גם נשמח לראות אותך שוב אתנו. העיקר המשיכי
לעשות חיים. ובנתיים ד"ש חם ולהתראות. מתי?
שלך ישראל אסתר ודרור
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
כתב היד
[עמוד 1 הטקסט המוקלד, הזמנה לבר המצווה]
ב"ה יוסף ורחל אייגרמן
קבוץ חפץ חיים
השלום והברכה, עמ"ש [עימכם השלום]
"אברכה את ה' בכל עת
תמיד תהילתו בפי"
בנינו אברהם – חיים נ"י מגיע למצוות.
הוא יעלה בע"ה לתורה בשבת ק' פ' תולדות
ויקרא את הפרשה וההפטרה.
אנחנו מזמינים אותכם
להשתתף בשמחתנו
בסעודת המצוה
בחפץ-חיים, ביום ראשון
ו' כסלו בשעה 4.30 אחה"צ.
הבר-מצוה ידרוש בענין:
"העוסק במצוה- פטור מן המצוה"
נודה לכם אם תודיעו לנו
מראש על השתתפותם.
להתראות
יוסף ורחל אייגרמן
[המכתב]
שלם רב לך, שרה,
מובן שאת הראשונה שמקבלת את ההזמנה. ב"ה יום חמישי בערב ועוד לא
כל כך מאוחר רק קצת אחרי 9 והכל כבר מוכן לשבת. אבי שתף [שטף] גם את
החדר שלו. הזמנו את ישראל לשבת ואם המכתב הגיע בזמן, אולי גם הוא יגיע.
אסתר הורן סיפרה לנו על המכתב שקיבלה ממך. לפעמים קורה ופשוט לא יודעים
מה לכתוב. ככה זה. בדיוק כשרציתי ללכת הביתה מהמדגרה בא יהודי אחד
עם אשתו והחזיקו אותי עד קרוב ל 6. מזג אויר עוד מספיק חם. אמנם ירד
כבר יורה. הבוקר טלפנתי עם דוד דוד. הוא חזר מהחופש. הם היו שבוע ימים
בנצרת ולמזלו קבל מין פרונקל בלסת והיו צריכים לנתח אותו. ב"ה הכל בסדר.
אמא ואבי היו אתמול בתל אביב. מכנסיים לבר מצווה ומיוסף אייגרמן הוא קבל מתנה
נעליים יפות מאוד. גם לי הוא נדב זוג. השנה האופנה לגברים מצוין. נעל רחב, ממש
אפשר לטייל בו. אני מקווה שקיבלת מכתבי האחרון והעצות שלי עזרו. ומכיון שבדעתי
לכתוב עוד כמה הזמנות הערב את תסלחי בודאי. כבר מזמן לא שמענו ממך.
הרבה נשיקות מאבא
[בכתב יד אחר] דרישת שלום וכל טוב מדוד דוד
[עמוד 2]
ב"ה
לשרה, שלום רב לאי"ט [לאורך ימים טובים]. בהזדמנות ד"ש חם, אצלנו ב"ה הכל
בסדר, יהודית בקרית שמונה די מרוצה, מסתדרת לאט, אורי בגרמניה
נקוה שגם הוא יסתדר, נשמח לשמוע ממך בקרוב. כל טוב דודה גיזה
מוצאי שבת. עכשיו הכל כבר שוב מסודר. את הרגשת שישראל ואסתר ודרור
ודודה גיזה ודוד דוד היו כאן. והי' [והיה] נורה [נורא] נחמד. אמא בודאי תוסיף עוד כמה מילים.
שבוע טוב וכל טוב וד"ש לכולם. אבא
שבוע טוב גם ממני הרבה ד"ש חם. אני מקוה שאת קבלת את המכתב שכתבנו
לפני שבוע, עוד 3 שבועות והיום הגדול כבר עבר, ב"ה שרק הכל יהיה בסדר.
נקוה, אני בכל זאת קצת מרוגשת. שה' יתן לי כח. כ"כ הרבה יש עוד לעשות.
ד"ש ונשיקות, שלך באהבה אמא.
[עמוד 3]
שורי יקרה!
כיון שאנחנו עסוקים בשפוץ הבית כל הזמן ומחליטים כל ערב
לכתב וזה נדחה ונדחה. אבל עוד נכתב לך במפורט כיון שיש הזדמנות
רק כמה מילים וראשית תודה עבור המכתב שלך שהגיע כבר מזמן.
אנחנו שומעים עליך דרך כלם תמיד שואלים ואל תחשבו חלילה ששוכחים
אותך. היום שמענו שעושים מעט בעיות בקשר להשארות נקוה שתשארי
שתמצאי דרך, כי פשוט חבל להפסיק באמצע כשכבר התרגלת.
אם תחזרי גם נשמח לראות אותך שוב אתנו. העיקר המשיכי
לעשות חיים. ובנתיים ד"ש חם ולהתראות. מתי?
שלך ישראל אסתר ודרור
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
התנתקות
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
בטוח שאתם רוצים
להתנתק?