אחיו של חנוך כותב לו מבילארוס על מותו של אביהם

סיפור רקע
בינואר 1939 כותב אחיו של הענאך (חנוך) מכתב להענאך. האח, ששמו אינו ידוע, נמצא בבית המשפחה בבלארוס, והענאך נמצא בארץ ישראל. במכתב, הכתוב ביידיש, הוא מעדכן בצער את הענאך על פטירת אביהם. האב נפטר בשל מחלה, והאח מתאר בפירוט את ביקוריו של הרופא המקומי, את ההתייעצות עם רופא מן העיר ואת היחלשות האב. הימים הם ימי חנוכה ובני המשפחה יושבים שבעה. הם מבקשים מהענאך שישב שבעה בישראל ויאמר קדיש על האב. האב היה בן 80 בפטירתו, ואחיו של הענאך מאחל לשניהם להגיע לגיל זה. האח מתאר כיצד בזמן כתיבת המכתב יושבת האם לצידו ומבקשת שהענאך ואחיו ירבו במכתבים ובתקשורת ביניהם. היא אינה מבינה מדוע הענאך לא כותב הביתה לעיתים קרובות. במכתבו מתייחס האח גם לקשרים עם בני משפחה נוספים ולצוואה ולירושה שהשאיר האב.
הענאך היה האח הצעיר במשפחה מרובת ילדים. ערב מלחמת העולם השנייה
הענאך היה האח הצעיר במשפחה מרובת ילדים. ערב מלחמת העולם השנייה הצליח לקבל סרטיפיקט ונשלח לבדו מן העיירה מוטלה לארץ ישראל. במשך תקופה קיבל מכתבי עדכון מאחיו, בהם מכתב זה. המכתבים פסקו עת נכנסו שכנים לבית המשפחה וטבחו בכל האחים למעט אחד. כשהאח שניצל שב הביתה וראה את שארע, הוא שם קץ לחייו.
למשפחתו של הענאך לא ידוע מה שם האח שכתב את המכתב המבשר על פטירת האב.
שלומי פסטרנק, נכדו של חנוך–הענאך, תרם את המכתב לפרויקט אוצרות. המכתב מוסגר ונתלה בביתו של דודו, בנו של חנוך. המשפחה יזמה את תרגום המכתב מיידיש לעברית.
ארועי התקופה
כתב היד
אחי היקר הענאך,
כשהתיישבתי כעת לכתוב לך מכתב, לא היה לי חשק לקחת את העט ביד, כי כשכותבים מכתב, זה טוב לכתוב בשורות טובות, וחדשות כאלו שאכתוב לך כעת, לא יהיה לך נעים לקרוא את המכתב, כי היינו בספק אם לכתוב לך את המכתב או לא, אבל החלטנו לכתוב, כי בענין כזה שאכתוב לך כעת, כל ילד צריך לקחת חלק.
אחי היקר הענאך, ראה להתחזק, כי כבר לא תוכל לעזור, כי אנו לא יכולנו לעזור, כשאבא שלנו נפטר בכ"ו טבת, דהיינו השבוע ידידנו הטוב נפטר. לא התכוננו לחלוטין לאסון גדול כזה, כל הזמן הוא הלך על רגליו, ולפתע הוא חלה. הבאנו את הרופא, והוא גילה שיש אצלו דלקת בצד השמאלי. הרופא הגיע כמעט כל יום. אחר כך הלב נחלש, לא יכלו לעשות כלום, ומוטל'ה נסע לרופא וילנאי, רופא טוב מאד, הלוואי שלא היינו מכירים אותו. הוא אמר שאם הוא היה יותר צעיר, הוא היה יכול לעבור את זה, אבל הוא כבר אדם זקן, אבל קשה לו לעבור את זה. הוא חלה בג' טבת, ונפטר בכ"ו טבת.
אחי היקר, מיד כשהוא חלה, לבו אמר לו, הוא ביקש שיביאו מישהו שיכתוב צוואה, כדי שהאחים לא יריבו אחר כך, כי הוא ידע שהאחים חיים טוב מאד, שאחד יכל לאכול את השני.
אחי היקר, היום אצלנו חג, אנו יושבים שבעה, ועשינו מנין בבית. ראה הענאך, הקפד לומר קדיש אם אתה יכול, כי אמא מבקשת ממני שאכתוב לך, כי זה כל הכבוד אצל אנשים. קברנו אותו במקום יפה, חלקנו לו כבוד בצורה היפה ביותר. בוודאי, אחי היקר, כואב מאד הלב, אבל אי אפשר לעזור כלום, איננו יכולים לשכוח ולהשלים, איבדנו ידיד טוב כזה. וועלוול גם כן לא נמצא כעת בבית, הוא הלך כעת לצבא ל-4 שבועות, דהיינו למילואים, אבל אנו שלחנו לקרוא לו לכמה ימים, שלחנו לו מברק.
ראה הענאך להתחזק, זה כבר אבוד, לא תוכל להועיל כלום בכך שתבכה. שנזכה להגיע לגיל שלו, הוא היה בן 80. אבל למרות זאת, הוא יכול היה לחיות עוד כמה שנים. כשהוא שכב חולה, הוא אמר שכעת היה מגיע לי לחיות, כי וועלוול כבר התחתן, וגם אני אולי אתחתן כבר בחודש הזה, כי יש לי כבר נערה, אני מאמין שכבר ידוע לך. כל הזמן לא כתבתי לך, אתה לא יודע, כל הזמן אנו לחוצים. היום אינני עובד, יש לי חלק בלינעצע עם וועלוול, נכדו של יחיאל.
כעת אסיים לכתוב לך, בגלל שאמא יושבת לידי ומבקשת ממני שאכתוב לך דרישת שלום ממנה. היא מבקשת ממני שלא תשכח ממנה, ותכתוב מכתב, כי במשך כל הזמן לא כתבת, היא כבר לא יודעת מה לחשוב. אבא הודיע לה, שלאחר פטירתו היא יכולה להיות אצל מי שהיא רוצה, או אתי, ואם לא אז עם וועלוול, ובינתיים, כל עוד היא חיה, הכל שייך לה.
ראה, הענאך, כתוב מכתבים, ואנו נענה לך. לפני שאבא חלה, הגיע מכתב מריבה מאמריקה עם תמונות, יש לה בן בשם יענקל, הוא מאד מוצלח. קיבלנו דרישת שלום בקיץ הזה, כשאחיה של חייקה היה, הוא כתב דרישת שלום לאבא. היית צריך לשמוע איך הוא כתב. אידיש הוא כותב חלש, כי הוא לומד באוניברסיטה. הוא כתב לסבא: כשארוויח כסף, אבוא אליך לראות אותך. הוא היה לוקח את זה כל דקה וקורא, והוא היה אומר: העיקר שהילדים שלי לא שוכחים ממני.
אני מסיים לכתוב, במכתב אחר אכתוב לך יותר. ממני, …
א
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
כתב היד
אחי היקר הענאך,
כשהתיישבתי כעת לכתוב לך מכתב, לא היה לי חשק לקחת את העט ביד, כי כשכותבים מכתב, זה טוב לכתוב בשורות טובות, וחדשות כאלו שאכתוב לך כעת, לא יהיה לך נעים לקרוא את המכתב, כי היינו בספק אם לכתוב לך את המכתב או לא, אבל החלטנו לכתוב, כי בענין כזה שאכתוב לך כעת, כל ילד צריך לקחת חלק.
אחי היקר הענאך, ראה להתחזק, כי כבר לא תוכל לעזור, כי אנו לא יכולנו לעזור, כשאבא שלנו נפטר בכ"ו טבת, דהיינו השבוע ידידנו הטוב נפטר. לא התכוננו לחלוטין לאסון גדול כזה, כל הזמן הוא הלך על רגליו, ולפתע הוא חלה. הבאנו את הרופא, והוא גילה שיש אצלו דלקת בצד השמאלי. הרופא הגיע כמעט כל יום. אחר כך הלב נחלש, לא יכלו לעשות כלום, ומוטל'ה נסע לרופא וילנאי, רופא טוב מאד, הלוואי שלא היינו מכירים אותו. הוא אמר שאם הוא היה יותר צעיר, הוא היה יכול לעבור את זה, אבל הוא כבר אדם זקן, אבל קשה לו לעבור את זה. הוא חלה בג' טבת, ונפטר בכ"ו טבת.
אחי היקר, מיד כשהוא חלה, לבו אמר לו, הוא ביקש שיביאו מישהו שיכתוב צוואה, כדי שהאחים לא יריבו אחר כך, כי הוא ידע שהאחים חיים טוב מאד, שאחד יכל לאכול את השני.
אחי היקר, היום אצלנו חג, אנו יושבים שבעה, ועשינו מנין בבית. ראה הענאך, הקפד לומר קדיש אם אתה יכול, כי אמא מבקשת ממני שאכתוב לך, כי זה כל הכבוד אצל אנשים. קברנו אותו במקום יפה, חלקנו לו כבוד בצורה היפה ביותר. בוודאי, אחי היקר, כואב מאד הלב, אבל אי אפשר לעזור כלום, איננו יכולים לשכוח ולהשלים, איבדנו ידיד טוב כזה. וועלוול גם כן לא נמצא כעת בבית, הוא הלך כעת לצבא ל-4 שבועות, דהיינו למילואים, אבל אנו שלחנו לקרוא לו לכמה ימים, שלחנו לו מברק.
ראה הענאך להתחזק, זה כבר אבוד, לא תוכל להועיל כלום בכך שתבכה. שנזכה להגיע לגיל שלו, הוא היה בן 80. אבל למרות זאת, הוא יכול היה לחיות עוד כמה שנים. כשהוא שכב חולה, הוא אמר שכעת היה מגיע לי לחיות, כי וועלוול כבר התחתן, וגם אני אולי אתחתן כבר בחודש הזה, כי יש לי כבר נערה, אני מאמין שכבר ידוע לך. כל הזמן לא כתבתי לך, אתה לא יודע, כל הזמן אנו לחוצים. היום אינני עובד, יש לי חלק בלינעצע עם וועלוול, נכדו של יחיאל.
כעת אסיים לכתוב לך, בגלל שאמא יושבת לידי ומבקשת ממני שאכתוב לך דרישת שלום ממנה. היא מבקשת ממני שלא תשכח ממנה, ותכתוב מכתב, כי במשך כל הזמן לא כתבת, היא כבר לא יודעת מה לחשוב. אבא הודיע לה, שלאחר פטירתו היא יכולה להיות אצל מי שהיא רוצה, או אתי, ואם לא אז עם וועלוול, ובינתיים, כל עוד היא חיה, הכל שייך לה.
ראה, הענאך, כתוב מכתבים, ואנו נענה לך. לפני שאבא חלה, הגיע מכתב מריבה מאמריקה עם תמונות, יש לה בן בשם יענקל, הוא מאד מוצלח. קיבלנו דרישת שלום בקיץ הזה, כשאחיה של חייקה היה, הוא כתב דרישת שלום לאבא. היית צריך לשמוע איך הוא כתב. אידיש הוא כותב חלש, כי הוא לומד באוניברסיטה. הוא כתב לסבא: כשארוויח כסף, אבוא אליך לראות אותך. הוא היה לוקח את זה כל דקה וקורא, והוא היה אומר: העיקר שהילדים שלי לא שוכחים ממני.
אני מסיים לכתוב, במכתב אחר אכתוב לך יותר. ממני, …
א
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

התנתקות
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?