אחת משתי הגלויות האחרונות של גדי בן נתן ז"ל.
גדי נעדר לאחר שנפצע ושולח אות חיים כמעט אחרון - גלויה ועליה כתובת בלבד, ללא תוכן. מומלץ לקרוא גם את מכתביה של בת דודו המודאגת - איריס לוין.

גדי, בן הדסה ויעקב, נולד ב-14 באוקטובר 1941 במושב נהלל. גדל בקיבוץ חניתה ובנהלל, ולמד בבית-הספר התיכון החקלאי באיזור נהלל. כילד אהב ספרות, מגוון ענפי ספורט ורכיבה על סוסים. גדי גויס לצה"ל בסוף אוקטובר 1960 והוצב בחיל השריון. הוא השתלם בקורס למקצועות השריון ובקורס למפקדי-טנקים. בן-נתן היה בין אנשי הצוות של ראשוני הטנקים מדגם "סנטוריון", שנכנסו לשירות מבצעי בצה"ל. בהמשך, יצא לקורס קצינים.
בתום שירות סדיר חזר לנהלל והדריך בני נוער. גדי החל לייעץ בהקמת חווה חקלאית של השירות הלאומי – הנח"ל המקומי – באזור נידח בטנזניה באפריקה, שם גם למד את השפה הסווהילית. גדי שימש במקום כעובד, מדריך, איש מקצוע ואף חבר לאפריקנים. לאחר שנה חזר ארצה, נשא לאישה את רותי מבית שערים ויחד אתה חזר לשנת שירות נוספת בבטנזניה. בנובמבר 1967 חזר יחד עם רותי לנהלל והשתלב במשק הוריו. כעבור שלוש שנים, זמן קצר לאחר הולדת בתו הבכורה, עבר לתפקיד של עובד ציבור בנהלל.
במלחמת יום-הכיפורים השתתף גדי בקרבות הבלימה הקשים שניהלו כוחותינו נגד המצרים באזור גשר פירדאן, בתפקיד סגן-מפקד פלוגת-טנקים. על פועלו בקרב ועל הקרבתו זכה לציון-לשבח ממפקד החטיבה. בעת הלחימה על מוצב "הברגה" נפגע הטנק שלו והוא נפצע בעינו והועבר לעורף. לאחר ששמע שמפקד יחידתו נהרג, התחמק מבית-החולים ושב לשדה הקרב. בתאריך 15 באוקטובר 1973 פגע טיל בטנק שלו והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בנהלל. השאיר אחריו אישה, בת - סמדר ובן - אבנר, שנולד לאחר מותו, הורים ושתי אחיות - יעל ודיתי. לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן.