בס"ד יום-ג' 22/10/75

[עמוד 1]
לשושי היקרה הרבה שלומות-!
כפי שאת רואה לפי המעטפה ונייר-הכתובת אני שוהה בימים
אלה באילת, אם זכרוני אינו מטעני, כבר כתבתי לך שאני
עתיד לשהות באילת, לאחר העבודה באשקלון.
לפי הכתובת המצוינת למטה – וכן במעטפה – את יכולה לראות גם
את המלון בו אני מתאכסן. ואי אפשר שלא לציין לשבח את
המלון הזה, זהו מלון חדש, העובדים אדיבים וכתוצאה מכך גם השרות
טוב-מאוד. ויש את כל התנאים כדי להרגיש בנוח והנאה.
יש בריכת-שחייה נהדרת המוארת בלילה (בחורף מחוממת) אוכל מצוין ועוד..
זה כבר השבוע השני שלי לשהייתי כאן, אנו חוזרים הביתה ביום
חמישי בערב בטיסה וחוזרים לכאן ביום ראשון בבוקר-גם בטיסה-.
כשהגעתי הביתה שמחתי לקבל את מכתבך. פסק-הזמן שעבר מאז
כתבתי את מכתבי הקודם היה די ארוך ורציתי כבר לשלוח את המכתב
כדי לברר פשר אי-המענה. אך לפי התאריך שכתבת את המכתב מצוין בו 6/10
כנראה שמשרד התקשורת טרוד עתה מדי והמכתבים מגיעים ליעדיהם קצת
באיחור. אגב, לא יכולתי לענות אתמול ושלשום בגלל לחץ-העבודה
שהיתה לנו. היום הלחץ קטן יותר ועתה התפתיתי לענות ואני תקוה
שהמכתב יגיע מהר יותר ליעדו.
שושי יקרה, את כותבת שעצוב לך ובכך עצוב לך עצוב – גם לי ואני
מנסה לחשוב מה יכולתי לעשות לנערה יקרה זו כדי להרחיק ולוא במעט
(עד כמה שניתן כמובן) – העצב מלבה אך זאת בעיה מסובכת, וכמו הרבה
[עמוד 2]
אחרים, אף אני לא מצאתי עדיין תשובה נאותה, פחדו של אדם
המנסה לעודד הוא שמא במקום לעודד הוא יביא להיפוכו של דבר.
אני מקווה לפחות כי לפחות במכתבי את מוצאת טיפה של עידוד.
עדיין אני מקווה להגיע בזמן הקרוב לאשקלון כדי שאוכל לבקרך
-(באם תאותי)-
הזכרת במכתבך בנוגע לשטחים ולהתיישבות זה מזכיר לי לומר לך
כי גם בנסיונות ההתנחלות שהיו לאחרונה הייתי שותף יצאתי
במוצאי שמחת-תורה והייתי בקבוצה (הגדולה) של מאיר הר-ציון. לאחר
מכן באמצע הדרך (לאחר המחסומים) נפרצו הקבוצות חלק הועלו ע"י
חיילים לאוטובוסים וחלק הצליח להמשיך-בקבוצות קטנות- למטרה. אותנו
פינו למחרת בבוקר. יש מנהיגים במדינה שרואים בגוש-אמונים קבוצה
של אנשים "פורעי חוק" שמטרתם היא-הפגנות. אלה פשוט מנהיגים עוינים
שיודעים אך אינם מודים בכך, כי אנשים אלה "פורקי-החוק" מגמתם המצהרת
היא התחלות לשמה ודוגמא טובה לכך היא "קשת" אשר ברמת הגולן הם גם
אנשי גוש-אמונים שהתנחלו שם –"שלא כחוק" – והממשלה לבסוף אשרה והם עדיין
שם וימשיכו להיות שם ולפתח את המקום (קראי הכתבה במעריב של שנה שעברה
במאמר "המתנחלים שלא פונו"). גם בעצרת שהתקיימה במוצאי-שבת האחרונה בת"א
בככר מלאכי ישראל הייתי נוכח, אני מתאר לעצתי ששמעת או קראת על העצרת
כאן אסיים בינתיים את מכתבי ,יותר פרטים וחוויות מאילת-אם יהיו-
אכתוב במכתבי הבא, אקווה שוב כי המכתב יגיע מהר וכמו-כן התשובה
ממך,
שלום ולהתראות
ממני יעקב
נ.ב סלחי לי על המחיקות הרבות אני די עייף תודה!
את מכתב התשובה כדאי יותר שתשלחי לביתי בפ"ת שם ודאי אקבלו.