יישוב והקמת המדינה 
מעגל החיים 
פוליטיקה 
אוספים מיוחדים 
חינוך ולימודים 
מסעות וטיולים 
אירועים בהיסטוריה 
מלחמות ישראל 
משפחה ויחסים 
חגים ומועדים 
תרבות 
מפורסמים 
שירות צבאי 
ארצות ערב והאסלאם איינשטיין מסייע לשזר בהקמת שירות ידיעות יהודי בארה"ב בתקופת העלייה של גרמניה הנאצית
סיפור רקע
אחד משני מכתבים שכתב אלברט איינשטיין (1879-1955) לזלמן שזר ושנמצאים בארכיונו של שזר.
שני המכתבים נכתבו בקשר לפעילות ציונית. איינשטיין, הפיזיקאי הדגול ומגדולי המדענים בכל הזמנים, היה סוציאליסט נלהב, התנגד ללאומיות, האמין בעל-לאומיות וחלם על שלום עולמי ואפילו על ממשלה עולמית, ובתקופה מוקדמת בחייו אף הגדיר את עצמו פציפיסט (עד לשנות השלושים של המאה העשרים, אז חרג מתפיסתו הפציפיסטית באופן בוטה כשקרא לשימוש בכוח לנוכח עליית כוחה של גרמניה הנאצית. בביוגרפיה 'איינשטיין: חייו והיקום שלו', עמ' 534-535, ריכז וולטר אייזקסון מספר הצהרות שלו ביחס לנושא). למרות זאת, החל משלב מסוים הוא תמך בתנועה הציונית, תחילה באופן חלקי ומבחוץ מתוך סולידריות עם אחיו היהודים שהוא ציפה שהתנועה הציונית תגן עליהם. בהמשך אף אישר משום כך להשתמש בשמו לשם התמיכה בציונות, על אף שעדיין לא זיהה את עצמו כציוני. במרץ 1921, כשנענה לבקשת קורט בלומנפלד (1884-1963, ממנהיגי הציונים
אחד משני מכתבים שכתב אלברט איינשטיין (1879-1955) לזלמן שזר ושנמצאים בארכיונו של שזר.
שני המכתבים נכתבו בקשר לפעילות ציונית. איינשטיין, הפיזיקאי הדגול ומגדולי המדענים בכל הזמנים, היה סוציאליסט נלהב, התנגד ללאומיות, האמין בעל-לאומיות וחלם על שלום עולמי ואפילו על ממשלה עולמית, ובתקופה מוקדמת בחייו אף הגדיר את עצמו פציפיסט (עד לשנות השלושים של המאה העשרים, אז חרג מתפיסתו הפציפיסטית באופן בוטה כשקרא לשימוש בכוח לנוכח עליית כוחה של גרמניה הנאצית. בביוגרפיה 'איינשטיין: חייו והיקום שלו', עמ' 534-535, ריכז וולטר אייזקסון מספר הצהרות שלו ביחס לנושא). למרות זאת, החל משלב מסוים הוא תמך בתנועה הציונית, תחילה באופן חלקי ומבחוץ מתוך סולידריות עם אחיו היהודים שהוא ציפה שהתנועה הציונית תגן עליהם. בהמשך אף אישר משום כך להשתמש בשמו לשם התמיכה בציונות, על אף שעדיין לא זיהה את עצמו כציוני. במרץ 1921, כשנענה לבקשת קורט בלומנפלד (1884-1963, ממנהיגי הציונים בגרמניה) להצטרף למסע בארצות הברית עם המשלחת הציונית שיצאה לגייס כספים למען היישוב ולמען הקמתה של אוניברסיטה עברית, כתב בלומנפלד לחיים וייצמן (1874-1952, אז נשיא ההסתדרות הציונית העולמית) שאיינשטיין אמנם הסכים להצטרף אך "כפי שאתה יודע, איננו ציוני" וביקש ממנו שלא לשדל אותו להצטרף לתנועה הציונית. ואולם באותה שנה, ב-21 ביוני, התפרסם ב־Jüdische Rundschau מאמר המבוסס על ראיון איתו תחת הכותרת "כיצד נעשיתי ציוני" (Wie ich Zionist wurde, ניתן לקריאה באנגלית כאן) ובו מובעת במפורש ובפומבי הצטרפות והזדהות עם התנועה הציונית. מכאן ואילך אכן זוהה כציוני, זיהוי שעליו ספג לא מעט ביקורת, למרות שלא חדל מלקוות לשלום ולא נמנע מלהביע נטיות אינטרנציונליסטיות.
ב-1933, לאחר עליית הנאצים לשלטון, איינשטיין נאלץ לעזוב את גרמניה. מדינות רבות הציעו לו מקלט. לבסוף היגר איינשטיין לארצות הברית, בה הצטרף לסגל המכון למחקר מתקדם שבפרינסטון, ניו ג'רזי.
זלמן רובשוב (לימים: שזר), אז איש הוועד הפועל של 'ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל', הצטרף למשלחת השנתית למגבית ההסתדרות באוקטובר 1934, לאחר שהוכרע בוועד הפועל שאין מי שישווה לו ביכולתו למצוא שפה משותפת עם יהדות אמריקה. באמריקה הוא גם חזר לספסלי האקדמיה, מתוך תקווה אישית להגשים חלום ישן ולהמשיך לתארים מתקדמים יותר. באותה עת אישרה לו הנהלת אוניברסיטת קולומביה בניו יורק להירשם כסטודנט ולהגיש חיבור שלו בתור עבודת מחקר לשם קבלת תואר דוקטור בקתדרה לספרות עברית, בתנאי שילמד שני סמסטרים מלאים. הוא נרשם ללימודים בפברואר 1935, למד שם עד מאי ונותר לפעילות ציונית עד אוגוסט – אז נסע ללוצרן, לקונגרס הציוני הי"ט, ומשם חזר ארצה. את הסמסטר השני השלים ב-1936 ('זלמן שזר, הנשיא השלישי: מבחר תעודות מפרקי חייו', עמ' 193-194).
שזר נעזר באיינשטיין, כדמות רבת השפעה ומעוררת כבוד, לטובת פעילות ציונית. הוא חב לו תודה על כך, הזכיר אותו מספר פעמים כדמות מופת יהודית ואף ציטט אותו בתוך דברים שנשא בישיבת הוועד הפועל של ההסתדרות ב-14 בינואר 1948, כשדיבר על מצב הציונות באמריקה: "הייתה לנו שיחה מפורטת עם איינשטיין בעניינים מדיניים ויחסו למדינה. שאלתיו מה הוא יכול לעשות כדי להפיץ בקרב תלמידיו והאנשים הסובבים אותו בפרינסטון את הדעות שהוא הגיע אליהן. הוא אמר לי: 'מסביבי כולם ציונים, יש רק לזרוע. צריך לבוא הזורע, הקרקע מוכנה יותר הפעם'" (זלמן שזר, הנשיא השלישי: מבחר תעודות מפרקי חייו, עמ' 310).
כמו מכתבו השני של איינשטיין שנמצא בארכיונו של שזר, גם מכתב זה נכתב ב-1935, בשנות הבראשית של הציונות האמריקאית. יהדות אמריקה החלה לפלס את דרכה בשדה הפעולה למען יהדות העולם, ולמען הציונות, ושיח סביב האפשרות להקמת שירות-ידיעות יהודי החל להתפתח. איינשטיין, שלקח חלק בפעילות למענה, מעדכן כאן את שזר בתוצאות שיחה ובאפשרויות העומדות לפניהם.
המכתב באדיבות מכון גנזים.
ארועי התקופה
כתב היד
ניו יורק, 29 ביולי 1935
מר רובשוב היקר.
דיברתי זה עתה עם מר לנדאו וחלקתי עימו את המסקנה של שיחתנו. לשמחתי, אני יכול לקבוע שהוא מוכן לכל מה שחשבנו שנחוץ לדרוש.
אדם שני, בעל זכות וטו וזכות פרסום, יוצב לצידו. במקרים של חילוקי דעות תינתן ההכרעה על ידי ועדת פיקוח. אדם שני זה יהיה אף מוסמך נוסף לפיקוח על שירות הידיעות ולבחירת ולתדרוך הכתבים ככל שמדובר בהעברת ידיעות שאינן מועברות דרך ניו-יורק. (כנגד ערעור לוועדה במקרה של מחלוקת). על ניסוח זה לתת לנו מושג כללי עד כמה לנדאו מוכן לעשות ויתורים. סבורני שבקלות ניתן יהיה לבוא לידי העמדת שירות הידיעות כולו על בסיס אחיד ובריא – אם ישרור בשני הצדדים אותו רצון טוב שמנהיגי שתי המפלגות טוענים לו.
אני מוכרח לומר גלויות, שיש לי את הרושם שבצידו של לנדאו יש יותר מוכנות להתכופף ולהקריב קרבנות בשביל המטרה הגדולה יותר מאשר בצד השני. זאת אני מוכרח לומר לטובת לנדאו, למרות מה ואיך שאולי חסר בו.
וודאי היה זה משמח, אם היה ביכולתך להביא לידי מניעת המשך קיומו של מצב המאבק הנוכחי ולגרום ליצירת פעילות מאוחדת עבור שירות ידיעות יהודי שיכובד על ידי כל הצדדים.
לנדאו דיבר על אחד, מר בקר, שלדעתו ראוי לשאת את התפקידים הנזכרים למעלה. לי כמובן אין כל מושג אם הצעה זו מקובלת.
מברכך מקרב לב
שלך
א. איינשטיין
New York 29. July 1935
Lieber Herr Rubarschoff.
Ich habe soeben mit Herrn Landau gesprochen und ihm das Ergebnis unser Unterhaltung mitgeteilt. Zu meiner Freude habe ich konstatieren koennen, dass er zu allem bereit ist, was wir glaubten fordern zu muessen.
Ein Zweiter Mann mit Vetorecht und Publikationsrecht soll ihm zur Seite gesetzt werden. In Meinungsdifferenzen soll ein Ueberwachungsbord die Entscheidung treffen. Dieser Zweite Mann soll auch fuer die Ueberwachung des Nachrichtendienstes und der Wahl und Instruktion der Berichterstatter mitkompetent sein, soweit es sich um Uebermittlung von Nachrichten handelt, die nicht ueber New York gehen. (Wider Apellation an den Bord im Streitfalle.) Diese Formulierung soll uns eine ungefaehre Orientierung darueber geben, inwieweit Landau bereit ist, Zugestaendnisse zu machen. Ich glaube, dass man es mit Leichtigkeit dahin bringen koennte, den ganzen Nachrichtendienst auf einheitliche und gesunde Grundlage zu stellen- wenn auf beiden Seiten jener gute Wille vorherrscht, dessen Obwalten beide Parteien fuer sich in Anspruch nehmen.
Ich muss offen sagen, dass ich den Eindruck habe, auf der Seite von Landau bestaehe mehr Bereitschaft, sich dem groesseren Ziele unterzuordnen und Opfer dafuer zu bringen als auf der anderen Seite. Diese muss ich zu Landaus Gunsten sagen, was und wie er auch sonst gefehlt haben mag.
Es waere wirklich erfreulich, wenn Sie dazu beitragen koennten, zu verhindern, dass der jetztige Kampfzustand weiter besteht und wenn Sie es zustande braechten, eine einheitliche Unternehmung fuer juedisches Nachrichtenwesen zu schaffen, das von allen Seiten respektiert wird.
Landau hat von einem Herrn Becker gesprochen, der nach seiner Ansicht geeignet sei, die oben angedeuteten Funktionen zu uebernehmen. Ich habe natuerlich keine Ahnung davon, ob dieser Vorschlag akzeptabel ist.
Herzlichst gruesst Sie
Ihr
A. Einstein
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
כתב היד
ניו יורק, 29 ביולי 1935
מר רובשוב היקר.
דיברתי זה עתה עם מר לנדאו וחלקתי עימו את המסקנה של שיחתנו. לשמחתי, אני יכול לקבוע שהוא מוכן לכל מה שחשבנו שנחוץ לדרוש.
אדם שני, בעל זכות וטו וזכות פרסום, יוצב לצידו. במקרים של חילוקי דעות תינתן ההכרעה על ידי ועדת פיקוח. אדם שני זה יהיה אף מוסמך נוסף לפיקוח על שירות הידיעות ולבחירת ולתדרוך הכתבים ככל שמדובר בהעברת ידיעות שאינן מועברות דרך ניו-יורק. (כנגד ערעור לוועדה במקרה של מחלוקת). על ניסוח זה לתת לנו מושג כללי עד כמה לנדאו מוכן לעשות ויתורים. סבורני שבקלות ניתן יהיה לבוא לידי העמדת שירות הידיעות כולו על בסיס אחיד ובריא – אם ישרור בשני הצדדים אותו רצון טוב שמנהיגי שתי המפלגות טוענים לו.
אני מוכרח לומר גלויות, שיש לי את הרושם שבצידו של לנדאו יש יותר מוכנות להתכופף ולהקריב קרבנות בשביל המטרה הגדולה יותר מאשר בצד השני. זאת אני מוכרח לומר לטובת לנדאו, למרות מה ואיך שאולי חסר בו.
וודאי היה זה משמח, אם היה ביכולתך להביא לידי מניעת המשך קיומו של מצב המאבק הנוכחי ולגרום ליצירת פעילות מאוחדת עבור שירות ידיעות יהודי שיכובד על ידי כל הצדדים.
לנדאו דיבר על אחד, מר בקר, שלדעתו ראוי לשאת את התפקידים הנזכרים למעלה. לי כמובן אין כל מושג אם הצעה זו מקובלת.
מברכך מקרב לב
שלך
א. איינשטיין
New York 29. July 1935
Lieber Herr Rubarschoff.
Ich habe soeben mit Herrn Landau gesprochen und ihm das Ergebnis unser Unterhaltung mitgeteilt. Zu meiner Freude habe ich konstatieren koennen, dass er zu allem bereit ist, was wir glaubten fordern zu muessen.
Ein Zweiter Mann mit Vetorecht und Publikationsrecht soll ihm zur Seite gesetzt werden. In Meinungsdifferenzen soll ein Ueberwachungsbord die Entscheidung treffen. Dieser Zweite Mann soll auch fuer die Ueberwachung des Nachrichtendienstes und der Wahl und Instruktion der Berichterstatter mitkompetent sein, soweit es sich um Uebermittlung von Nachrichten handelt, die nicht ueber New York gehen. (Wider Apellation an den Bord im Streitfalle.) Diese Formulierung soll uns eine ungefaehre Orientierung darueber geben, inwieweit Landau bereit ist, Zugestaendnisse zu machen. Ich glaube, dass man es mit Leichtigkeit dahin bringen koennte, den ganzen Nachrichtendienst auf einheitliche und gesunde Grundlage zu stellen- wenn auf beiden Seiten jener gute Wille vorherrscht, dessen Obwalten beide Parteien fuer sich in Anspruch nehmen.
Ich muss offen sagen, dass ich den Eindruck habe, auf der Seite von Landau bestaehe mehr Bereitschaft, sich dem groesseren Ziele unterzuordnen und Opfer dafuer zu bringen als auf der anderen Seite. Diese muss ich zu Landaus Gunsten sagen, was und wie er auch sonst gefehlt haben mag.
Es waere wirklich erfreulich, wenn Sie dazu beitragen koennten, zu verhindern, dass der jetztige Kampfzustand weiter besteht und wenn Sie es zustande braechten, eine einheitliche Unternehmung fuer juedisches Nachrichtenwesen zu schaffen, das von allen Seiten respektiert wird.
Landau hat von einem Herrn Becker gesprochen, der nach seiner Ansicht geeignet sei, die oben angedeuteten Funktionen zu uebernehmen. Ich habe natuerlich keine Ahnung davon, ob dieser Vorschlag akzeptabel ist.
Herzlichst gruesst Sie
Ihr
A. Einstein
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
התנתקות
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
