סיפור רקע
אפרת בן-כהן לבית פוחצ'בסקי וצבי בן-כהן התחתנו בשנת 1923. לזוג נולדו שני ילדים: גדעון משה בשנת 1924 ורות בשנת 1927. בשנת 1939 נסעה המשפחה לארה"ב, לבקר קרובי משפחה. בחודש מאי של אותה שנה הצטרפה איטליה למלחמת העולם השנייה והמעבר האזרחי לארץ ישראל דרך הים התיכון נסגר. צבי הצליח להגיע ארצה באונייה האחרונה אך אפרת ושני הילדים נשארו בארה"ב , קודם בפילדלפיה ואחר כך בניו יורק. תחילה שהו השלושה אצל קרובי משפחה ולאחר מכן שכרו חדר בדירה משותפת ל4-5 משפחות. בזמן זה צבי, שהיה בראשון לציון, יכל להעביר רק סכום כסף מוגבל למשפחתו ואפרת עבדה באופן לא חוקי כתופרת והרוויחה מעט. לאחר שנתיים, עם ההבנה כי המלחמה מתארכת, הותירו לפליטים בארה"ב לקבל רישיון עבודה ואפרת החלה לעבוד באופן חוקי והרוויחה יותר, בשל כך עברו אפרת והילדים לדירת רכבת. הם נשארו בארה"ב בסך הכל כ-6 שנים וחזרו
למרות הקשיים הכלכליים, אפרת הצליחה ליצור לילדים בית מסודר וחיים יציבים, הם למדו בתיכון ובקיץ היו במחנות קיץ של "הבונים" ואחר כך של "ביתר".
לאחר סיום לימודי התיכון, התגייס גדעון משה לצבא ארה"ב ובשנת 1944 נהרג בגרמניה, כמעט בן 20.
במכתב זה מספר מיכל על המפגש המפתיע והמרגש עם צבי, ועל התקווה כי ייסורי המלחמה יסתיימו ויבואו זמנים טובים על עם ישראל.
*התאריך המשוער של המכתב הוא סוף ספטמבר 1939.
ארועי התקופה
כתב היד
לבתי היקרה ולנכדי שלום וברכה.
ביום הששי הזה הופתע הופתעתי פתאום בהיותי בזו הרגע
עסוק בחצר והנה בא מאיר ומודיע לי כי הדוד צבי בא. תוכלו לשער
כמה התפעלתי אחרי זה שנסתם כל חזון וכל תקוה לחכות לבואו.
והנה הופיע שלם בגופו וברוחו. לכן יש לקוות כי עוד יבוא יום ונתראה
כלנו בריאים ושלמים פה בארץ תקותינו, שמחתי מאוד לשמוע כי את
והילדים מסודרים יפה וממשכים את למודם ולא מרגישים את יסורי
המלחמה ע"י מחסור בחומרי ההזנה כפי שנהוג עתה בכל אירופה
ואנחנו בכלל זה, אף כי את היסורים האלה אנו מקבלים באהבה
בקוותנו כי מעז יצא מתוק וסוף ממשלת הרשע שקמה להכרית
את עם ישראל מעל פני האדמה תפול בשחת עשתה ותכחד מן העולם
וסופה יהיה כליון חרוץ. ועם ישראל יספר לדור מעשה נסים ונפלאות כמו
בימי פרעה, יון, רומא ועוד היד נטויה.
אביכם המצפה לגאולת עם ישראל מ" פוחצ'בסקי
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת