[עמ' 1]
חיפה, יום רביעי, 9 בנובמבר 1955
בני היקר, חזרתי אמש מירושלים ומצאתי בבית הכל בסדר בירושלים ירד כל היום גשם
שוטף וכיון שנאלצתי להתרוצץ הרבה, נרטבתי עד לעצמותי. בתל אביב, באחד
המשרדים, או בתי הקפה, גם החלפתי את מעיל הגשם שלי במעיל של נשים שלא
יכולתי לרכוס אותו. וכך היה שמח. מירושלים כתבתי מיד לכל המקומות,
שבם ביקרתי ושאלתי בדבר המעיל המוחלף ואני מצפה כעת לתשובה.
והיה – אם לא יימצא בעל האבידה, יפול מעיל הגשם בחלקה של מורי,
כיון שלי יש עוד אחד, זה של אורי לפנים. מתל אביב כתבתי לך גלויה
ואקווה שכבר קיבלת אותה. שמחתי מאד לקרוא את מכתבך השני, המפורט
יותר, ואין דבר שנכתב בחפזון. אנו יודעים את התנאים וזה מובן
לנו. אשר לסמרטוטים אין אנו יודעים אם מתכוון אתה למלאי סמרטוטים,
אשר אתה משתמש באחד פעם אחת וזורק אותו, או לסמרטוטים
מיוחדים, שאפשר להשתמש בהם לאורך ימים. בכל אופן נשלח לך משהו,
עד שנדע ברורות.
עתה יום נאה בחוץ, אך כולנו כבר לובשים בגדי חורף ואף בשמיכות
חורף אנו מתכסים. והעיקר – דובי מספק בוץ. השתיל החדש ששתלת
כבר התחיל פורח. הפרח נאה מאד. לעת עתה צבעו כעין הדבש, אך
ייתכן שיסמיק אחרי כן. האם עוזי עודנו נער יפה כשהיה? אתה
יודע, כי היחסים בין ההורים אינם תקינים ביותר והוא גדל שנים רבות
ללא אוירת בית. אמו נשואה בשלישית ואביו בשנית. בילדותו היה
עקשן גדול. עם אביו נפגשתי בחיפה לפני כמה
שבועות, הוא אחד השותפים של חברת אמקור – מקררים. לא כתבת לנו, אם
הצלחת לקבל רשות לצאת לגונן ואם לא. ובכלל, מה היה שם ואיך היה שם.
אשר לעניני, השגתי משהו בתל אביב, והשגתי יותר בירושלים.
אני מקוה, כי לא תוסיף אמא לדאוג.

[עמוד 2]
יאיר חזר בפחי נפש לחיפה. הוא יחד עם עוד שלושה חברים, שכרו דירה
מרוהטת. אמא דיברה עמו, בהיותי בירושלים. אתה, אל תהסס – אם יהיה דרוש
לך משהו – כתוב ונשלח. נעשה זאת ברצון ובשמחה. סוף סוף רק שני
ילדים יש לנו. גם אצל אהרן ורוזה אין חדש. הוא מוסיף ללמד
ומקבל בדרך זו סיפוק רב. קשה היה לפענח במה "תתלבש" עליה
מוני. אך אני סבור, שכוונתך למכתביה. ובכן נשלח לך אותה.
מתי, אתה חושב, שתקבלו את החופשה הראשונה? אמא היתה רוצה
לעלות לשבת אחת ירושלימה, אני מעודד אותה בכך, כי היא ראויה למנוחה
מעבודתה יומיים שלושה. אך בשום אופן אין להזיז אותה, כיון שהיא חוששת
שמא דוקא אותה שבת תבוא לחופשה. ובכן, אם תדע רק רמז קל ראשון,
מתי אפשר לצפות לך – הודיענו.
כל טוב לך, יקירי, שמור על עצמותיך ועצביך
שלך באהבה תמיד
אבא