[עמ' 1]
ירושלים, יום שלישי 23.6.53
בני יקירי,
אתמול ב-11 יצאנו במכונית מיוחדת לכפר חסידים להסיע את הורי הרב ויתקין ירושלימה
הנסיעה היתה נעימה, אף כי שרר חום כבד. הגענו ב3:30 אחה"צ ומיד עלינו אל קולי,
התרחצנו והלכנו לבית הנשיא. בשעה הקבועה הופיעה רחל וחיבקה ונשקה אותי
לעיני השליש (אלוף). כשאני לעצמי הייתי מעדיף לנשק למזכירתה החמודה. אבל
לא היתה ברירה. וכעת הקשב: הצגתי (מול) הרב ויתקין בפניה ואמרתי לו: "
"Our first Lady" זהו תואר לנשי נשיאים בכל הארצות. צחקה
רחל ואמרה: "מה זה? first Lady ? על כך אינני גאה כלל. "first (jalutzah) "
אני – כלומר אני גאה על שהייתי החלוצה הראשונה בארץ. זה עשה
על ויתקין רושם רב. ובאמת כזאת היא. פשוטה וחברה מאן עוד מתקופת
השומר. שתינו אתה משהו והיות והנשיא היה אותה שעה בכנסת, הזמינה
אותנו לנסוע עמה במכונית הנשיא להר הרצל ולקברות חללי המלחמה.
זה מסודר להפליא. פינת חמד שהושקעה בה עבודה רבה. אחר כך חזרנו
ללשכת הנשיא ולאחר רגעים אחדים בא בן צבי ושמח מאד לקראתנו. אמרתי
לו שמורילי מבקשת חתימה ממנו, מיד ישב וכתב. דרך אגב, רחל מכירה
אותך מבית קשת מישהו הצביע עליך ואמר לה שאתה בני. היא מוצאת
שהנך בחור חמד ומזמינה אותך לבקר אצלה.
בערב לקחנו את קולי לקבלת הפנים לכבוד ויתקין שנערכה מטעם קרן
היסוד. היה שם משעמם למדי. על חתונת אורי ושרה אספר לך לכשתבוא
הביתה. ובאמת הייתי מבקש כי תבוא השבת הביתה, כי ויתקין מאד רוצה
להכיר אותך. בעוד שעה נדע את התכניות להבא. בכל אופן נשבות בבית
בחיפה. אני מאחל לך הצלחה מלאה בבחינה בכימיה.
שלום לך אהובי
שלך תמיד אבא

My dear Remoan, your dear
Father & Mother are making my visit in
Israel a very enjoyable and I hope to
See you very shortly.
שלום
נחום ויתקין

[עמוד 2]
ירושלים, יום שלישי, 23.6.53
בני יקירי,
אמנם כתבתי לך הבוקר, אולם בינתיים כבר יודע אני את תכניותינו ועל כן
אני ממהר להוסיף כמה שורות. מחר, יום רביעי, עוד נישאר בירושלים. ביום
חמישי בבוקר מסיעה אותנו קרן היסוד לנגב. נשוב בו בערב. ביום ששי
בבוקר נסע הביתה לחיפה, נגיע שמה, ב-2 אחה"צ לערך. נשאר בבית כל השבת
וביום הראשון 28.6 יבואו מקרן היסוד להסיע אותנו הגלילה, למשך יומיים שלושה.
משם נשוב ירושלימה ונשהה בה יומיים, כדי שיבלה הרב ויתקין עוד כמה ימים
בחברת אביו, ייפרד מעליו ונשוב לחיפה עד לצאתו באוירון לארופה.
משום כך אני מצרף פתקא אל הנהלת בית הספר, על מנת שישחררו אותך
לשבת הבא 26 – 27 ביוני. הרב ויתקין רוצה מאד לראותך.
זהו בעצם הכל.
השתדל לקבל את השחרור ונבלה בנעימים.
שלום לך אהובי
שלך כתמיד
אבא
נ.ב. שלומו של ויתקין כבר טוב. שמרתי עליו כעל אישון עיני.

רמון היקר
למה אף פעם א(תה) לא
כתב לי מכתב? אני מקוה לראות אותך
בקרוב!
שלום לך
קורט