אליעזר לובראני כותב על הפצצת הצירות הסובייטית בתל אביב בידי "מחתרת צריפין".
סיפור רקע
ד"ר אליעזר לובראני היה פעיל ציוני ושליח של התנועה הציונית, עיתונאי, איש רדיו, סופר ומורה. הוא נולד בפולין ב 1898. בגיל 10 עלה ארצה. היה מבוני העיר תל אביב. עשה דוקטורט בלימודי תיאטרון בגרמניה. ידע על בוריין תשע שפות. לובראני חי בירושלים ובחיפה.
במכתב יש התייחסות להפצצה בצירות (שגרירות) הסובייטית שהייתה ב9 בפברואר בתל אביב.
הפצצה זו נעשתה על ידי "מחתרת צריפין".
במכתב יש התייחסות להפצצה בצירות (שגרירות) הסובייטית שהייתה ב9 בפברואר בתל אביב.
הפצצה זו נעשתה על ידי "מחתרת צריפין".
כתב היד
אני מקוה לבקר אצלך
ביום רביעי או חמישי
אבא.
מוצאי שבת 14 בפברואר 1953
בני יקירי,
אתמול קיבלנו ממך מכתב שני מאז שובך לכדורי ושמחנו מאד.
פרטים רבים לא היו בו ואף על פי כן טוב היה לדעת, כי
שלומך טוב. את ה"כרימון" קיבלתי בלי מרכאות, אולם הבינותי.
גם שם משפחתנו היה משובש מאד. מורילי, כאמור, כבר מבקרת
בבית הספר ומחר היא נותנת את שיעורה הראשון. עודנה רזה
וחלשה, אך זה הולם אותה מאד.
ביקרנו הערב אצל אהרן ורוזה. עדיין יש לו כאבים עצומים.
נתברר, כי נסתייד! כמה חוליות הצואר, ומכאן הכאבים. היום
יקבל צוארון אורתופדי ויהיה עליו לענוד אותו 14 יום. הצוארון
נועד למנוע את הנעת הראש. עסק בלתי נעים. אתמול
באה ברכה של יצחק לדבר עם אהרן באותו ענין. היא ביקשה
לבלי לעשות לפי שעה דבר, כיון שבדעתה לפנות תחילה אל
הורי יצחק. היא אמיצה מאד וראויה להוקרה. אך הרושם המשכנע
הוא, כי בעיקרו של דבר צר לה לוותר על הדירה ועל
הרהיטים. ישמרנו השם מענינים כאלה.
מה משוחחים אצלכם בענין הפצצה בצירות הסובייטית ותוצאות
המעשה? לדעתי, כל זה פרי החינוך למחתרת והנטייה ל"נקמת
החלש". אותם בחורים גבורים שעשו את המעשה – אין ספק
בעיני כי בדרך זו, ורק בה, הם עתידים להביע
את מחאתם על חוקים או ענינים כאן בארץ. לא המדינה
ולא החברה מחנכות כיום את הדור, אלא הרחוב ועושי דברו.
אשר למקרר, לא היתה ברירה. חדש עולה קרוב לאלף לירות.
זה הכל להיום, יקירי. למד יפה והרבה לכתוב, שלך באהבה אבא
כיון השעה מאוחרת ועלי למהר לביה"ס רק ד"ש ונשיקות היום
מורי
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
כתב היד
אני מקוה לבקר אצלך
ביום רביעי או חמישי
אבא.
מוצאי שבת 14 בפברואר 1953
בני יקירי,
אתמול קיבלנו ממך מכתב שני מאז שובך לכדורי ושמחנו מאד.
פרטים רבים לא היו בו ואף על פי כן טוב היה לדעת, כי
שלומך טוב. את ה"כרימון" קיבלתי בלי מרכאות, אולם הבינותי.
גם שם משפחתנו היה משובש מאד. מורילי, כאמור, כבר מבקרת
בבית הספר ומחר היא נותנת את שיעורה הראשון. עודנה רזה
וחלשה, אך זה הולם אותה מאד.
ביקרנו הערב אצל אהרן ורוזה. עדיין יש לו כאבים עצומים.
נתברר, כי נסתייד! כמה חוליות הצואר, ומכאן הכאבים. היום
יקבל צוארון אורתופדי ויהיה עליו לענוד אותו 14 יום. הצוארון
נועד למנוע את הנעת הראש. עסק בלתי נעים. אתמול
באה ברכה של יצחק לדבר עם אהרן באותו ענין. היא ביקשה
לבלי לעשות לפי שעה דבר, כיון שבדעתה לפנות תחילה אל
הורי יצחק. היא אמיצה מאד וראויה להוקרה. אך הרושם המשכנע
הוא, כי בעיקרו של דבר צר לה לוותר על הדירה ועל
הרהיטים. ישמרנו השם מענינים כאלה.
מה משוחחים אצלכם בענין הפצצה בצירות הסובייטית ותוצאות
המעשה? לדעתי, כל זה פרי החינוך למחתרת והנטייה ל"נקמת
החלש". אותם בחורים גבורים שעשו את המעשה – אין ספק
בעיני כי בדרך זו, ורק בה, הם עתידים להביע
את מחאתם על חוקים או ענינים כאן בארץ. לא המדינה
ולא החברה מחנכות כיום את הדור, אלא הרחוב ועושי דברו.
אשר למקרר, לא היתה ברירה. חדש עולה קרוב לאלף לירות.
זה הכל להיום, יקירי. למד יפה והרבה לכתוב, שלך באהבה אבא
כיון השעה מאוחרת ועלי למהר לביה"ס רק ד"ש ונשיקות היום
מורי
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
התנתקות
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
בטוח שאתם רוצים
להתנתק?