אוֹצָרוֹת
1954 19 בפברואר

אליעזר לובראני מספר כי כשהגיע לבית הספר הריאלי להציע לתלמידים פעילות עם העולם, התלמידים הגיבו במורת רוח

אליעזר לובראני חיפה

כתב היד

2 עמודי מכתב

סיפור רקע

ד"ר אליעזר לובראני היה פעיל ציוני ושליח של התנועה הציונית, עיתונאי, איש רדיו, סופר ומורה. הוא נולד בפולין ב 1898. בגיל 10 עלה ארצה. היה מבוני העיר תל אביב. עשה דוקטורט בלימודי תיאטרון בגרמניה. ידע על בוריין תשע שפות. לובראני חי בירושלים ובחיפה. אליעזר נשא לאשה את עליזה ונולדו לזוג שני ילדים – רימון ומוריה. במכתב זה מספר לובראני על התנסות שהיה עד לה בבית הספר הריאלי בכיתה ח הפדגוגית. מר בנטויץ (שהיה מנהל בית הספר ולימים זכה בפרס ישראל לחינוך), ד"ר שוברט ואליעזר לובראני נכנסו לכיתה "והמנהל הציע [לתלמידים] לצאת לשבוע ימים לבאר שבע, על מנת לבוא במגע עם ילדי העולים ולעמוד על דרכי חנוכם. התחבורה על חשבון בית הספר ואילו הכלכלה (1.5) לירות ליום, על חשבון התלמידים, עד שיחזיר להם משרד החינוך את כספם - בתורת סטיפנדיד". התלמידים הביעו את מחאתם,

ד"ר אליעזר לובראני היה פעיל ציוני ושליח של התנועה הציונית, עיתונאי, איש רדיו, סופר ומורה. הוא נולד בפולין ב 1898. בגיל 10 עלה ארצה. היה מבוני העיר תל אביב. עשה דוקטורט בלימודי תיאטרון בגרמניה. ידע על בוריין תשע שפות. לובראני חי בירושלים ובחיפה. אליעזר נשא לאשה את עליזה ונולדו לזוג שני ילדים – רימון ומוריה. במכתב זה מספר לובראני על התנסות שהיה עד לה בבית הספר הריאלי בכיתה ח הפדגוגית. מר בנטויץ (שהיה מנהל בית הספר ולימים זכה בפרס ישראל לחינוך), ד"ר שוברט ואליעזר לובראני נכנסו לכיתה "והמנהל הציע [לתלמידים] לצאת לשבוע ימים לבאר שבע, על מנת לבוא במגע עם ילדי העולים ולעמוד על דרכי חנוכם. התחבורה על חשבון בית הספר ואילו הכלכלה (1.5) לירות ליום, על חשבון התלמידים, עד שיחזיר להם משרד החינוך את כספם - בתורת סטיפנדיד". התלמידים הביעו את מחאתם, ו"כמעט ורגמו את מר בנטויץ". מאורע זה זה גרם ללובראני, כפי שהוא מעיד, לתהות על טיב היחסים המתוחים בין ההנהלה לתלמידים בבית הספר הריאלי.

עמודי המכתב ותמלול

עמוד 1/2

[עמ' 1]
חיפה, יום שישי 19.2.54
בני יקירי,
סוף סוף נתקבלה ידיעה ממך. אף כי אינה מעודדת ביותר מבחינת
תוצאות הבחנים, הרי משמשת – לפחות – סימן חיים ממך. אמא
תיסע ביום הרביעי לתל אביב, לשם "שְמוס"  עם כל ידידותיה ותחזור
ביום רביעי. ייתכן, שגם אווה תסור לחיפה ושתי האחיות תוכלנה
לשפוך את שיחן אישה לפני רעותה. אני שמח מאוד, שתוכל אמא
לנוח קצת. מאז היא לבדה ברנטגן – עבודתה קשה מאוד ומרובה
מאוד. מורי ואני נסתדר אותם ימים מעטים. הן זוכר אתה
את בקיאותי בהכנת תבשילים... כיתות ז' ריאלי טרם חזרו, בגלל
חוסר תחבורה שנגרם ע"י הגשמים ששיבשו את הדרכים -  אך
אודה על האמת: אין איש מבין המורים מצטער על כך ביותר.
גם השבוע השני להוראתי ב"חוגים" עבר בשלום ואני נהנה
מן החברה ומן הרוח השוררת באותו מוסד. אתמול הייתי עד
למאורע אופייני בריאלי. מר בנטויץ ביקש ממני להקצות דקות
מספר משיעורי, כדי לסדר משהו עם "הפדגוגים" נכנסנו, איפוא,
מר בנטויץ, ד"ר שוברט ואנוכי לכיתה ח' פדגוגית והמנהל הציע
להם לצאת לשבוע ימים לבאר שבע, על מנת לבוא במגע
עם ילדי העולם ולעמוד על דרכי חינוכם. התחבורה על חשבון
בית הספר ואילו הכלכלה (1.5) לירות ליום, על חשבון התלמידים,
עד שיחזיר להם משרד החינוך את כספם – בתורת סטיפנדיד. מה
אומר לך: כמעט ורגמו את מר בנטויץ. בייחוד רנה. בנטויץ
התרגש, צעק, איים – אלא שגם התלמידים עשו כמותו. עיקר
טענתם היא: אין מתייעצים בהם, דורשים כסף ללא סוף
ומטילים על התלמידים רק חובות. יחס מתוח כזה בין תלמידים
לבין הנהלת בית ספר טרם ראיתי. כעת מצפה הכיתה לתגובת
ההנהלה. אך התלמידים החליטו לבלי להיכנע. נראה, כיצד ייגמר
הדבר. לי לעצמי שימש מחזה זה שיעור מאלף ביחסים המתוחים
בין הצדדים, שחייב להיות שותפים למשימה.
בלול אין חדש. הזקנות הטילו ביצה שנייה, והצעירות מטילות כשתיים
ליום. דרך אגב, אביה של שוש בלום מת לפתע (סרטן), בגיל 45.
אלה הן כל החדשות בבית. אשר לדיאטה – אינני דואג לך. סומך
אני עליך, מאחר שאתה בנה של אמא. מורי תרד היום

[עמוד 2]
אל המורה לערבית בריאלי, כדי להיבחן אצלה. היא מתרגשת במקצת
אבל אני בטוח שלמדה הרבה. השאלה היא, אם תמשיך 2 פעמים
בשבוע, או תסתפק להבא בשיעור אחד. דובי בסדר גמור, רק
את מספרו הספיק לאבד.
היה שלום יקירי, שלך באהבה תמיד
אבא
נ.ב. הנני מצרף בזה בולים
לארבעה מכתבים. מוטב שתקנה
אגרות.

[נוסף על ידי האחות מוריה]
שלום מוני!
נהננו כולנו ממכתבך ואני בעיקר מהסיפור שסיפרת על המורה החדש
שלכם. כאן אין כל חדש בביה"ס עם מלמד לא לומדות כמעט כלום
סתם מתבטלים. דרך אגב למדתי לסוע על אופניים ואני נוסעת
יופי. בגדוד אין כל חדש ביום שבת זה יש לנו ערב חופשי
עם ההדריסטים ויש לי הרושם שלגדוד שלנו יש חומר רב.
עליי לסיים משום שאמא כבר קוראת לי לאכול.
היה שלום
באהבה שלך
מורי.

[נוסף על ידי האם עליזה]
שלום בני היקר, טוב לי היום, אני
התחלתי חופש של שבוע! ביום ראשון אסע
לתל אביב, רציתי שם להיפגש עם אווה, אבל היא
טילפה אליי שהיא חולה, יש לה חום, אבל אני מקווה
שבכל זאת היא תבוא. אני אשאר עד יום רביעי.
קיבלתי מכתב מזוזי יאיה כבר רב סמל.
שבת שלום ונשיקות הרבה.
Muni all my love
Your mami

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: אליעזר לובראני
מיקום: חיפה
תאריך: 19.02.1954

מקבל/ת המכתב

שם: רימון לובראני
מיקום: ביה"ס החקלאי "כדורי

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראתם

עמודי המכתב ותמלול

עמוד 1/2

[עמ' 1]
חיפה, יום שישי 19.2.54
בני יקירי,
סוף סוף נתקבלה ידיעה ממך. אף כי אינה מעודדת ביותר מבחינת
תוצאות הבחנים, הרי משמשת – לפחות – סימן חיים ממך. אמא
תיסע ביום הרביעי לתל אביב, לשם "שְמוס"  עם כל ידידותיה ותחזור
ביום רביעי. ייתכן, שגם אווה תסור לחיפה ושתי האחיות תוכלנה
לשפוך את שיחן אישה לפני רעותה. אני שמח מאוד, שתוכל אמא
לנוח קצת. מאז היא לבדה ברנטגן – עבודתה קשה מאוד ומרובה
מאוד. מורי ואני נסתדר אותם ימים מעטים. הן זוכר אתה
את בקיאותי בהכנת תבשילים... כיתות ז' ריאלי טרם חזרו, בגלל
חוסר תחבורה שנגרם ע"י הגשמים ששיבשו את הדרכים -  אך
אודה על האמת: אין איש מבין המורים מצטער על כך ביותר.
גם השבוע השני להוראתי ב"חוגים" עבר בשלום ואני נהנה
מן החברה ומן הרוח השוררת באותו מוסד. אתמול הייתי עד
למאורע אופייני בריאלי. מר בנטויץ ביקש ממני להקצות דקות
מספר משיעורי, כדי לסדר משהו עם "הפדגוגים" נכנסנו, איפוא,
מר בנטויץ, ד"ר שוברט ואנוכי לכיתה ח' פדגוגית והמנהל הציע
להם לצאת לשבוע ימים לבאר שבע, על מנת לבוא במגע
עם ילדי העולם ולעמוד על דרכי חינוכם. התחבורה על חשבון
בית הספר ואילו הכלכלה (1.5) לירות ליום, על חשבון התלמידים,
עד שיחזיר להם משרד החינוך את כספם – בתורת סטיפנדיד. מה
אומר לך: כמעט ורגמו את מר בנטויץ. בייחוד רנה. בנטויץ
התרגש, צעק, איים – אלא שגם התלמידים עשו כמותו. עיקר
טענתם היא: אין מתייעצים בהם, דורשים כסף ללא סוף
ומטילים על התלמידים רק חובות. יחס מתוח כזה בין תלמידים
לבין הנהלת בית ספר טרם ראיתי. כעת מצפה הכיתה לתגובת
ההנהלה. אך התלמידים החליטו לבלי להיכנע. נראה, כיצד ייגמר
הדבר. לי לעצמי שימש מחזה זה שיעור מאלף ביחסים המתוחים
בין הצדדים, שחייב להיות שותפים למשימה.
בלול אין חדש. הזקנות הטילו ביצה שנייה, והצעירות מטילות כשתיים
ליום. דרך אגב, אביה של שוש בלום מת לפתע (סרטן), בגיל 45.
אלה הן כל החדשות בבית. אשר לדיאטה – אינני דואג לך. סומך
אני עליך, מאחר שאתה בנה של אמא. מורי תרד היום

[עמוד 2]
אל המורה לערבית בריאלי, כדי להיבחן אצלה. היא מתרגשת במקצת
אבל אני בטוח שלמדה הרבה. השאלה היא, אם תמשיך 2 פעמים
בשבוע, או תסתפק להבא בשיעור אחד. דובי בסדר גמור, רק
את מספרו הספיק לאבד.
היה שלום יקירי, שלך באהבה תמיד
אבא
נ.ב. הנני מצרף בזה בולים
לארבעה מכתבים. מוטב שתקנה
אגרות.

[נוסף על ידי האחות מוריה]
שלום מוני!
נהננו כולנו ממכתבך ואני בעיקר מהסיפור שסיפרת על המורה החדש
שלכם. כאן אין כל חדש בביה"ס עם מלמד לא לומדות כמעט כלום
סתם מתבטלים. דרך אגב למדתי לסוע על אופניים ואני נוסעת
יופי. בגדוד אין כל חדש ביום שבת זה יש לנו ערב חופשי
עם ההדריסטים ויש לי הרושם שלגדוד שלנו יש חומר רב.
עליי לסיים משום שאמא כבר קוראת לי לאכול.
היה שלום
באהבה שלך
מורי.

[נוסף על ידי האם עליזה]
שלום בני היקר, טוב לי היום, אני
התחלתי חופש של שבוע! ביום ראשון אסע
לתל אביב, רציתי שם להיפגש עם אווה, אבל היא
טילפה אליי שהיא חולה, יש לה חום, אבל אני מקווה
שבכל זאת היא תבוא. אני אשאר עד יום רביעי.
קיבלתי מכתב מזוזי יאיה כבר רב סמל.
שבת שלום ונשיקות הרבה.
Muni all my love
Your mami

עמוד 1/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: נעמי רובין
מיקום: גבעתיים
תאריך: 1973-11-04

מקבל/ת המכתב

שם: רימון לובראני
מיקום: ביה"ס החקלאי "כדורי

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראתם

Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

eye

תפריט נגישות