אוֹצָרוֹת
1957 22 במרץ

אליעזר לובראני מספר כי קרא בעיתון את שמותיהם של הרוגי פטרה והזדעזע לגלות שאחד ההרוגים הוא אב בוועד ההורים של בית הספר

אליעזר לובראני חיפה פורסם על ידי Shira Mayerson

כתב היד

2 דפי המכתב

סיפור רקע

ד"ר אליעזר לובראני היה פעיל ציוני ושליח של התנועה הציונית, עיתונאי, איש רדיו, סופר ומורה. הוא נולד בפולין ב 1898. בגיל 10 עלה ארצה. היה מבוני העיר תל אביב. עשה דוקטורט בלימודי תיאטרון בגרמניה. ידע על בוריין תשע שפות. לובראני חי בירושלים ובחיפה.

אליעזר לובראני מספר כי קרא בעיתון על שמותיהם של הרוגי פטרה ונזדעזע. את אחד מהם, אביו של תלמיד מכדורי, הכיר מועד ההורים של בית הספר.
הוא מספר גם על מבחר אורחים הצפויים להגיע אל ביתם.
כמו כן מתאר אליעזר כי "בגינה מלבלב הכל, הברושים מחכים לידך המאומנת. לאמא ולי אין כוח לחפור את הבורות הדרושים... האורנים בינינו לבין ההמולה סביב."
האב מוסיף בגעגוג לבנו החייל "היות וחיינו הם בעיקר חיי משפחה - אתה חסר לנו מאד".
גם האם עליזה מתייחסת לטרגדיה בפטרה ומוסיפה מילות חיבה וגעגוע לבנה.

ד"ר אליעזר לובראני היה פעיל ציוני ושליח של התנועה הציונית, עיתונאי, איש רדיו, סופר ומורה. הוא נולד בפולין ב 1898. בגיל 10 עלה ארצה. היה מבוני העיר תל אביב. עשה דוקטורט בלימודי תיאטרון בגרמניה. ידע על בוריין תשע שפות. לובראני חי בירושלים ובחיפה.

אליעזר לובראני מספר כי קרא בעיתון על שמותיהם של הרוגי פטרה ונזדעזע. את אחד מהם, אביו של תלמיד מכדורי, הכיר מועד ההורים של בית הספר.
הוא מספר גם על מבחר אורחים הצפויים להגיע אל ביתם.
כמו כן מתאר אליעזר כי "בגינה מלבלב הכל, הברושים מחכים לידך המאומנת. לאמא ולי אין כוח לחפור את הבורות הדרושים... האורנים בינינו לבין ההמולה סביב."
האב מוסיף בגעגוג לבנו החייל "היות וחיינו הם בעיקר חיי משפחה - אתה חסר לנו מאד".
גם האם עליזה מתייחסת לטרגדיה בפטרה ומוסיפה מילות חיבה וגעגוע לבנה.

ארועי התקופה

1950
1959

כתב היד

עמוד 1/2

[עמ' 1]
יום ששי, 22.3.57
בני יקירי, זה עתה קראתי בעתון את שמותיהם
של ארבעת הרוגי פטרה ונזדעזעתי. אמנם
טרם נודע, אם היה זה טיול סתם. מכל מקום
הרי זה איום. אחד מהם, בן דוד הוא
חברך מכדורי, אביו היה חבר ועד ההורים,
מפקדיו הבכירים של משרד החקלאות. בבית
אין חדש. אמא נהנתה בנשף פורים באלישע,
אף כי הלכה מתוך הכרח. מורי חזרה ממצעד
גדנע ברגל עד עתלית, דרך בית אורן, שזופה
אך שביעת רצון. את תרמיל הגב טרם
שלח יולה. אחכה עוד ימים מספר – ואז
איאלץ לקנות תרמיל. במשפחת אהרן הכל
בסדר, טליה עודנה עומדת במרכז הענינים.
בבית הספר שוב מתנהל הכל במסלול הרגיל.
למחר הזמנו כמה אורחים, שמואלי, זר-כבוד,
קורצי ומשפחת מאיר. אמא הכינה – כדרכה
תמיד – הכל בסדר מופתי ומאחר שאנו
נפגשים במעונם מפעם לפעם, עלינו גם
לארח אותם. אשר לפסח טרם החלטנו דבר,
אנו מחכים להודעה ממך. בגינה מלבלב הכל
הברושים מחכים לידך המאומנת. לאמא ולי אין
כוח לחפור את הבורות הדרושים. בסביבתנו
בונים הרבה מאד ורק האורנים שליד התות

[עמוד 2]
מפרידים בינינו לבין ההמולה סביב.
דובי עייף מהרפתקאותיו הרומנטיות
וכעת הוא מרבה לשבת בבית ולישון.
אנו מתגעגעים אליך מאד, ביחוד
[…] רואים חיילים וחיילות חוזרים
לשבתות הביתה. היות וחיינו הם בעיקר
חיי משפחה – אתה חסר לנו מאד. כתוב
ושמור על עצמותיך. שלך באהבה אבא

[נוסף בשוליים על ידי האם]
קוקו. מה אתה אומר על האסון
מה שקרה! וכלכך בלא צורך!
אצלנו חמזין, אבל אני אוהבת
את החום ומרגיש טוב בזה!
מתאי תבאו? נשיקות חמות, אמוש

[הוסף על ידי האחות מוריה]
רק ד"ש משום שהמקום והזמן
צרים. אני צריכה אותך באופן
אישי בבית לטפול קצר
בהורים. שלך, מורי

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: אליעזר לובראני
מיקום: חיפה
תאריך: 22.03.1957

מקבל/ת המכתב

שם: רימון לובראני
מיקום: משק גונן

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

ארועי התקופה