אליעזר לובראני מספר על הלוויית זוג חברים שלא הותירו אחריהם כל זכר
סיפור רקע
בגלויה זו מספר לובראני: "אתמול יצאתי להלווית יצחק מולדבי ואשתו זלדה... המקרה הזה הוא מדכא ביותר, כיון שלא השאירו אחריהם כל זכר." ככל הנראה הזוג נפטר או נהרג ולא הותירו אחריהם צאצאים. בהלוויה פגש אליעזר את "הראשונים" מכל חלקי הארץ, "אלא שנעשית השורה דלילה משנה לשנה".
מה היה הקשר בין אליעזר ליצחק מולדבי? יצחק מולדבי למד בגימנסיה "הרצליה" בתל אביב, ואולי משם הכירו השניים. כמו כן מולדבי היה חבר בארגון "השומר" ואנו יודעים כי גם אליעזר השתתף בארגונים של שמירת היישובים, ייתכן ששם נודעו זה לזה. הזוג מולדבי היו חיפאים כך שיתכן שההיכרות בין המשפחות היא גם על רקע זה.
ידוע לנו מגלויה זו ומרבות אחרות כי אליעזר היה מרצה במקומות שונים בארץ. גם כאן מספר אליעזר כי "הערב אני מרצה מטעם מחלקת התרבות של הועד הפועל בפרדס חנה."
ד"ר אליעזר לובראני היה פעיל ציוני ושליח של
מה היה הקשר בין אליעזר ליצחק מולדבי? יצחק מולדבי למד בגימנסיה "הרצליה" בתל אביב, ואולי משם הכירו השניים. כמו כן מולדבי היה חבר בארגון "השומר" ואנו יודעים כי גם אליעזר השתתף בארגונים של שמירת היישובים, ייתכן ששם נודעו זה לזה. הזוג מולדבי היו חיפאים כך שיתכן שההיכרות בין המשפחות היא גם על רקע זה.
ידוע לנו מגלויה זו ומרבות אחרות כי אליעזר היה מרצה במקומות שונים בארץ. גם כאן מספר אליעזר כי "הערב אני מרצה מטעם מחלקת התרבות של הועד הפועל בפרדס חנה."
ד"ר אליעזר לובראני היה פעיל ציוני ושליח של התנועה הציונית, עיתונאי, איש רדיו, סופר ומורה. הוא נולד בפולין ב 1898. בגיל 10 עלה ארצה. היה מבוני העיר תל אביב. עשה דוקטורט בלימודי תיאטרון בגרמניה. ידע על בוריין תשע שפות. לובראני חי בירושלים ובחיפה.
את תמונתו של יצחק מולדבי ניתן למצוא באתר "ישראל נגלית לעין" של יד בן צבי.
ארועי התקופה
כתב היד
[עמ' 1]
חיפה, יום שני, 9.6.58
בני בכורי היקר,
ההפתעה שגרמת לנו בביקורך הייתה
נאה ביותר וטוב ונעים היה לבלות
עמך שעות מספר ולפנקך במקצת.
אנו מקווים שהגעת בשלום וודאי נרתמת
מיד לעבודה. אתמול יצאתי להלווית
יצחק מולדבי ואשתו זלדה. פגשתי
שם את "הראשונים" מכל חלקי הארץ,
אלא שנעשית השורה דלילה משנה
לשנה. המקרה הזה הוא מדכא ביותר,
כיוון שלא השאירו אחריהם כל זכר.
רוזל ואהרן נסעו עד כפר גלעדי, אני
לא יכולתי, בכלל העבודה בבית הספר
לקראת בחינות הסיום. הערב אני מרצה
מטעם מחלקת התרבות של הועד הפועל בפרדס
חנה – אבל אחזור עוד הלילה. ומחר
עליי לעבוד כל היום עם מורילי וקבוצתה
לקראת הבחינה בספרות שתתקיים
[עמוד 2]
ביום חמישי. היא חוששת במקצת,
כיוון שחלק זה של בחינת הבגרות
נערך בע"פ. אני בטוח, כי תצליח
יפה, כיוון שהיא יודעת את
החומר. עליה רק להתגבר על
חוסר הביטחון העצמי. משום כך אני
רוצה להקדיש לה את כל שעותיי
הפנויות, כדי להרגיעה.
מלבד זה אין חדש בבית.
הבוקר ירד כאן גשם קל
והשמיים מעוננים. ד"ש לאביה.
שלום, יקירי, באהבה
אבא
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת