אליעזר מלמד כיתת בנים 'ריאלית' אשר ידועה ככיתה קשה, וגאה בהישגו
סיפור רקע
אליעזר לובראני כותב את המכתב על נייר מכתבים של מחלקת התרבות. הוא משתף במכתב זה את בנו, רימון, בחווית ההוראה בכיתת בנים במגמה ריאלית. ועל אף שהזהירוהו המורים האחרים כי כיתה זו "נודעת". הוא הצליח ללמדם, "נכנסתי בשלום ויצאתי בשלום". הוא אומר "דומני, כי ידעתי לעורר בהם עניין וליצור את הרושם שאינני מלמד אותם, אלא מעלה מתוכם את הידוע להם מכבר." כמו כן הוא מקווה "כי החבריא לא תראה בי מורה בלבד, אלא גם חבר." אחר כך מספר אליעזר על הקורות בבית - "לאמא עוקרים שן והיא מסכנה נורא". ועוד הוא מתאר "היום וכל יום מחר - רביעי - אחזור על פרק תהילים, כדי שתצליח בבחינות."
ד"ר אליעזר לובראני היה פעיל ציוני ושליח של התנועה הציונית, עיתונאי, איש רדיו, סופר ומורה. הוא נולד בפולין ב 1898. בגיל 10 עלה ארצה. היה מבוני העיר תל אביב.
ד"ר אליעזר לובראני היה פעיל ציוני ושליח של התנועה הציונית, עיתונאי, איש רדיו, סופר ומורה. הוא נולד בפולין ב 1898. בגיל 10 עלה ארצה. היה מבוני העיר תל אביב. עשה דוקטורט בלימודי תיאטרון בגרמניה. ידע על בוריין תשע שפות. לובראני חי בירושלים ובחיפה. אליעזר נשא לאשה את עליזה ונולדו לזוג שני ילדים – רימון ומוריה.
כתב היד
[עמ' 1]
יום שלישי 7.10.53
בני יקירי,
אתמול שלחנו לך מכתב וודאי כבר קיבלת אותו. תודה לך על
כתיבתך המהירה, את מכתבך קיבלנו היום ושמחנו מאד, בייחוד
נהנינו מן התצלומים, שהם באמת נחמדים מאד. אני סבור, כי יהיה עליך
להזמין עוד העתקים, כיוון שאמא רוצה לשמור אותם לעצמה.
היום התחלתי, איפוא, במקצוע המְלַמְדות. מיד בשיעורי הראשון הועמדתי
בפני אגוז קשה. כיתה ז-א, כולה בחורים, מגמה ריאלית.
ניגר ושאר המורים הזהירו אותי, כיוון שזו כיתה "נודעת". המורה
להתעמלות הציע לי להניח להם עוד כ-5 דקות, כיוון שזה עתה סיימו
את השיעור בהתעמלות, אחרת ייתכן שלא אוכל להשתלט עליהם.
אך נכנסתי בשלום ויצאתי בשלום. דומני, כי ידעת[י] לעורר בהם עניין
וליצור את הרושם שאינני מלמד אותם, אלא מעלה מתוכם את
הידוע להם מכבר. שרר שקט והשתתפות הייתה כללית. נעימה
הייתה הרגשתי שלא נכשלתי. כי במקרים כאלה הרבה תלוי בפגישה
הראשונה. לימדתי רק שעה אחת, כיוון שהתכנית טרם נקבע[ה]
והקבוצות המגמתיות טרם חולקו. גם מחר אלמד רק 4 שעות, במקום
שש, בגלל אותה סיבה. אני פוגש שם פרצופים רבים, ידועים לי.
אקווה, כי החבריא לא תראה בי מורה בלבד, אלא גם חבר.
[עמוד 2]
מכל מקום, בית הספר עושה רושם מצויין, והחיים הומים בו כבכוורת.
בכוונה לא ביקשתי מאיש להציגני בפני התלמידים או להדריכני
לפני התייצבי לפניהם. אני מעדיף את הדרך הקשה והמסוכנת
יותר, אולם דרך, אשר אם עברת עליה בשלום – הרי שנתגברת
על הקשיים הגדולים ביותר. מחר אלמד כיתת בנות, וגם שעה
אחת לז-א שלימדתיה היום. צלצל אליי מר בנטואיש ואמר
לי, כי ד"ר שכטר – מנהל הסמינר ביקש להתקשר עמי, אלא שחלה
אתמול. אחכה, איפוא, ימים מספר, אם לא יצא משהו שם,
אקבל כמה שעות ב"חוגים".
לאמא עוקרים היום שן והיא מסכנה נורא. מורי שקועה ראשה
ורובה ב"עולם הקולנוע". היונים מתפתחות יפה ואוכלות בתיאבון
ללא עין רעה. אני כרגע לבדי בבית. אך אקווה, כי אמא
תוסיף לך ד"ש. אין כל חדש. אנו מצפים לבואך כשבפיך בשורות
טובות. השגתי מד"ר אילון 5 מחברות עבות בשורה אחת. אם
אין הן מספיקות לך, אשתדל להשיג עבות יותר, כפי שביקשת.
היום וכל יום מחר – רביעי – אחזור על פרק תהילים, כדי שתצליח
בבחינות.
שלום לך, אהובי,
שלך אבא.
נ.ב. אני מצרף לך בזה 8 בולים. את השעון מסרתי לתיקון. משתבוא –
תקבלנו.
יקירי, זה עתה צלצלה
תמר וביקשה לדבר עמך.
נתאכזבה מאד. מבקשת
למסור לך ד"ש. אבא
[נוסף על ידי האם עליזה:]
בובו, שמעתי שיש לך רק מחר
את הבחינות, תצליח! לילה טוב ונשיקות חמות
מאמא
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
כתב היד
[עמ' 1]
יום שלישי 7.10.53
בני יקירי,
אתמול שלחנו לך מכתב וודאי כבר קיבלת אותו. תודה לך על
כתיבתך המהירה, את מכתבך קיבלנו היום ושמחנו מאד, בייחוד
נהנינו מן התצלומים, שהם באמת נחמדים מאד. אני סבור, כי יהיה עליך
להזמין עוד העתקים, כיוון שאמא רוצה לשמור אותם לעצמה.
היום התחלתי, איפוא, במקצוע המְלַמְדות. מיד בשיעורי הראשון הועמדתי
בפני אגוז קשה. כיתה ז-א, כולה בחורים, מגמה ריאלית.
ניגר ושאר המורים הזהירו אותי, כיוון שזו כיתה "נודעת". המורה
להתעמלות הציע לי להניח להם עוד כ-5 דקות, כיוון שזה עתה סיימו
את השיעור בהתעמלות, אחרת ייתכן שלא אוכל להשתלט עליהם.
אך נכנסתי בשלום ויצאתי בשלום. דומני, כי ידעת[י] לעורר בהם עניין
וליצור את הרושם שאינני מלמד אותם, אלא מעלה מתוכם את
הידוע להם מכבר. שרר שקט והשתתפות הייתה כללית. נעימה
הייתה הרגשתי שלא נכשלתי. כי במקרים כאלה הרבה תלוי בפגישה
הראשונה. לימדתי רק שעה אחת, כיוון שהתכנית טרם נקבע[ה]
והקבוצות המגמתיות טרם חולקו. גם מחר אלמד רק 4 שעות, במקום
שש, בגלל אותה סיבה. אני פוגש שם פרצופים רבים, ידועים לי.
אקווה, כי החבריא לא תראה בי מורה בלבד, אלא גם חבר.
[עמוד 2]
מכל מקום, בית הספר עושה רושם מצויין, והחיים הומים בו כבכוורת.
בכוונה לא ביקשתי מאיש להציגני בפני התלמידים או להדריכני
לפני התייצבי לפניהם. אני מעדיף את הדרך הקשה והמסוכנת
יותר, אולם דרך, אשר אם עברת עליה בשלום – הרי שנתגברת
על הקשיים הגדולים ביותר. מחר אלמד כיתת בנות, וגם שעה
אחת לז-א שלימדתיה היום. צלצל אליי מר בנטואיש ואמר
לי, כי ד"ר שכטר – מנהל הסמינר ביקש להתקשר עמי, אלא שחלה
אתמול. אחכה, איפוא, ימים מספר, אם לא יצא משהו שם,
אקבל כמה שעות ב"חוגים".
לאמא עוקרים היום שן והיא מסכנה נורא. מורי שקועה ראשה
ורובה ב"עולם הקולנוע". היונים מתפתחות יפה ואוכלות בתיאבון
ללא עין רעה. אני כרגע לבדי בבית. אך אקווה, כי אמא
תוסיף לך ד"ש. אין כל חדש. אנו מצפים לבואך כשבפיך בשורות
טובות. השגתי מד"ר אילון 5 מחברות עבות בשורה אחת. אם
אין הן מספיקות לך, אשתדל להשיג עבות יותר, כפי שביקשת.
היום וכל יום מחר – רביעי – אחזור על פרק תהילים, כדי שתצליח
בבחינות.
שלום לך, אהובי,
שלך אבא.
נ.ב. אני מצרף לך בזה 8 בולים. את השעון מסרתי לתיקון. משתבוא –
תקבלנו.
יקירי, זה עתה צלצלה
תמר וביקשה לדבר עמך.
נתאכזבה מאד. מבקשת
למסור לך ד"ש. אבא
[נוסף על ידי האם עליזה:]
בובו, שמעתי שיש לך רק מחר
את הבחינות, תצליח! לילה טוב ונשיקות חמות
מאמא
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
התנתקות
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
בטוח שאתם רוצים
להתנתק?