[עמ' 1]
חיפה, יום ראשון, 15.12.57
בני יקירי,
גם הנסיעה חזרה לחיפה הייתה נעימה מאד, בייחוד שעות
הדמדומים. זה מזמן לא נהנינו מיופיה של הארץ כבפעם
זו. נוסף על כך נעמה לנו הישיבה במחיצתך. טוב עשינו,
שלא חיכינו בכביש, כי בדרך זו היינו נאלצים לעמוד עד
חיפה, כפי שעמדו שמונה נוסעים אחרים. באוטובוס היה
שמח. נכנסו בקרית שמונה הזמרת המחורבנת נורה
משולם על המלווה שלה על אקורדיון ולבקשת "כל הקהל",
כלומר חייל מרוקני יחיד ומבושם, הנעימו זמירות עד
חיפה. את מורילי מצאנו בבית (סמוך לשמונה הגענו)
בחברת טייגי, יושבים ומחלקים את חברי הגדוד לקבוצות.
היא – כמובן – בקבוצה של טייגי, אבל שאול גם הוא רוצה
להיות בקבוצתה, ואם אין – לא ישתתף. רואה אתה
אחותך עושה חיל. ברור, כי כל הכרמל עומד בסימן הטיול
"ההיסטורי" הזה וביתנו הפך למטה ראשי. גיורא
טלטש השאיל לה שק שינה קל ומצויין, אני רק חושש
פן ייקרע או יאבד ואין לי רצון להתעסק עמהם.
הערב שוב באו שני קצינים מצמרת חיל הים וגמרנו
את כל הפרטים. אתחיל ב-26 בינואר בקורס של
4 שיעורים כפולים לקצינים בכירים. קורס בזק לתחביר
עברי ושיפור הלשון. שני הקצינים חמודים מאוד.

[עמוד 2]
דובי דחה את שמחתו לבואנו, כי בינתיים היה עסוק בכירסום
עצמות עוף שהביא לי עלי. מזג האוויר נאה, בבית הספר
הכל בסדר. מחר אלמד בפעם האחרונה עד יום חמישי לאחר
סוכות.
ביום רביעי 25 בדצמבר, כלומר ביום רביעי בשבוע הבא,
יתקיים כאן הקונצרט הרביעי של התזמורת הפילהרמונית.
היינו שמחים, אילו יכולת לבוא הנה. נותנים היינו לך
ללכת עם מורי או עם אמא. כדאי לך.
אצל אהרן הכל בסדר. היה שלום יקירי, ד"ש לגלדי
שלך באהבה אבא

[נוסף על ידי האם]
מונילי! זה היה יום
כל כך יפה אצלכם! הגענו בשלום
ומהר לחיפה. ופה היה הכל בסדר.
מורי מאוד עסוקה עם הטיול שלה.
גם אתה עובד בתפוחי אדמה?
דרישת שלום לאביה ונשיקות
חמות ממושי