יישוב והקמת המדינה 
חינוך ולימודים 
מסעות וטיולים 
אירועים בהיסטוריה 
מלחמות ישראל 
משפחה ויחסים 
חגים ומועדים 
תרבות 
מפורסמים 
ארצות ערב והאסלאם אליעזר מתעניין בתוכניותיו של בנו לצבא ומקווה שיהיה בעל כושר לקוי כדי שלא יצטרך להיות גיבור לאומי
סיפור רקע
ד"ר אליעזר לובראני נולד בפולין ב 1898. בגיל 10 עלה ארצה עם אחיו. למד בגימנסיה "הרצליה" בתל אביב. היה מבוני העיר ומהעובדים בישובי הארץ.
למד באוסטריה ובגרמניה, ועשה דוקטורט בלימודי תיאטרון.
מ 1925 יצא בשליחויות ציוניות לארצות הבלטיות, לפולין ולגרמניה, לקולומביה ולוונצואלה, תוך שהוא מלווה את אוסישקין, לייב יפה ואחרים. זאת במסגרת הסוכנות היהודית וקרן היסוד.
היה עיתונאי ב"דבר" ואף הקים את העיתון "צהרים". היה המנהל הראשון של התכניות העבריות ברדיו (1943-1936), מ 1943 היה עיתונאי גם בארץ ומחוצה לה. אליעזר לובראני היה סופר נובלות ומורה בבת גלים.
הוא ידע על בוריין תשע שפות.
אליעזר לובראני חי שנים רבות בירושלים ובחיפה. נשא לאשה את עליזה, ונולדו להם שני ילדים: רימון (1936) ומוריה (1940), הוא נפטר ב 1965.
במכתב זה מתעניין לובראני בתכניותיו של בנו לצבא. הוא כותב שהוא מקווה שיהיה כ.ל. (בעל כושר לקוי) ולא יצטרך להיות גיבור לאומי.
למד באוסטריה ובגרמניה, ועשה דוקטורט בלימודי תיאטרון.
מ 1925 יצא בשליחויות ציוניות לארצות הבלטיות, לפולין ולגרמניה, לקולומביה ולוונצואלה, תוך שהוא מלווה את אוסישקין, לייב יפה ואחרים. זאת במסגרת הסוכנות היהודית וקרן היסוד.
היה עיתונאי ב"דבר" ואף הקים את העיתון "צהרים". היה המנהל הראשון של התכניות העבריות ברדיו (1943-1936), מ 1943 היה עיתונאי גם בארץ ומחוצה לה. אליעזר לובראני היה סופר נובלות ומורה בבת גלים.
הוא ידע על בוריין תשע שפות.
אליעזר לובראני חי שנים רבות בירושלים ובחיפה. נשא לאשה את עליזה, ונולדו להם שני ילדים: רימון (1936) ומוריה (1940), הוא נפטר ב 1965.
במכתב זה מתעניין לובראני בתכניותיו של בנו לצבא. הוא כותב שהוא מקווה שיהיה כ.ל. (בעל כושר לקוי) ולא יצטרך להיות גיבור לאומי. במכתב מסופר גם על מוריה בתו שחזרה משבוע עבודה ביפעת ועל אשתו עליזה העובדת במכון רנטגן.
ארועי התקופה
כתב היד
[עמ' 1]
שבת, 18.6.55
בני היקר,
אתמול קבלנו את גלויתך, בה כתבת כי ייתכן שתסע
לשבת לפתח תקוה ואז תבוא אלינו ביום חמישי.
נראה, כי לא נסעת. בענין תכניותיך לגבי השרות
בצבא אינני יודע מה איעץ לך. וביחוד, שיודע
אני, כי כל העצות אין בהן תועלת. מובן, כי
מעדיף הייתי שתקבל כ.ל. [כושר לקוי] ולא תצטרך להיות
גיבור לאומי. אבל מבין אני את שיקוליך. עשה,
אפוא, כהבנתך ובלבד שתשמור על עצמותיך.
לכם, הנערים והנערות, קשה להבין לליבם של
האבות והאמהות. ואילו אנחנו נאלצים להבין
לרוחכם. ברור דבר אחד, עליך לסיים את בית
הספר, ללא תקלות. אחרת יהיו לשוא כל
מאמצינו המשותפים. נראה, שהגברת סילבר עומדת
לנסוע ביום שני לאסיפת ההורים. נשתדל לשלוח
לך כמה דברם טובים. הורי כיתה ג' לא הוזמנו
כפי הנראה. מרגב קבלתי הודעה, שנתנו הנחה
בסך של 50 ל"י. גם זו לטובה. מורילי חזרה מיום
העבודה ביפעת. עסקה בלקט תפוחי אדמה ועדיין
כואב גבה. בבית הספר יסתיימו, למעשה,
[עמ' 2]
הלימודים בשבוע הבא, כי כיתות
ד-ה יוצאות לשלושה ימי עבודה,
כתות ו' נבחנות בחינות בגרות, וכיתות
ב' יוצאות ירושלימה. בשבילי זה טוב מאד,
כי אני צרוד וכמעט ואינני יכול לדבר.
ובכלל, כבר שבעתי הוראה במשך השנה.
אמא היקרה עובדת כעת ברנטגן, 7 שעות
ליום. היא חרוצה והמצב רוח מצויין – תבוא
עליה ברכה. היה שלום, יקירי, באהבה, אבא
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
