אוֹצָרוֹת
1973 25 באוקטובר

אלי אלוני חצה את תעלת סואץ, ובמדבר מחשבותיו נודדות אל השקט, אל השלווה ואל התקווה לשחרור

אלי אלוני תעלת סואץ, מצרים פורסם על ידי מערכת אוצרות
אלי אלוני עם חבריו בצבא

כתב היד

2 דפי המכתב

סיפור רקע

לאחר חציית תעלת סואץ, היחידה של אלי אלוני מתחילה להתרגל לחיים במדבר. השקט והשלווה מתחילות לתפוס מקום ועימן באות המחשבות על שחרור. בעודם שומרים, מתפללים ומקבלים חבילות, אלי מרגיש שמתחיל להימאס לו מן השהייה הארוכה בחזית. הוא גם מספר כי במהלך תפילת מנחה החלה תקיפת מטוסי האויב ועל ההתעוררות הדתית שהוא חש בקרב חבריו.

אלי אלוני נולד בלוב ועלה עם משפחתו לישראל כשהיה בן 3. בישראל התגוררה המשפחה במושב פורת. אלי למד במוסד "עליה" בפתח תקווה. בשירותו הצבאי השתתף במלחמת יום הכיפורים ומלחמת שלום הגליל.
בחייו הבוגרים היה אלי מחנך משכמו ומעלה – עבד כמורה לחקלאות בחווה חקלאית בבית שאן ולאחר מכן כיהן כסגן מנהל בבי"ס "תחכמוני" גם הוא בבית שאן.
אלי, אב ל-3 ילדים, נפטר ב 26/3/02

לאחר חציית תעלת סואץ, היחידה של אלי אלוני מתחילה להתרגל לחיים במדבר. השקט והשלווה מתחילות לתפוס מקום ועימן באות המחשבות על שחרור. בעודם שומרים, מתפללים ומקבלים חבילות, אלי מרגיש שמתחיל להימאס לו מן השהייה הארוכה בחזית. הוא גם מספר כי במהלך תפילת מנחה החלה תקיפת מטוסי האויב ועל ההתעוררות הדתית שהוא חש בקרב חבריו.

אלי אלוני נולד בלוב ועלה עם משפחתו לישראל כשהיה בן 3. בישראל התגוררה המשפחה במושב פורת. אלי למד במוסד "עליה" בפתח תקווה. בשירותו הצבאי השתתף במלחמת יום הכיפורים ומלחמת שלום הגליל.
בחייו הבוגרים היה אלי מחנך משכמו ומעלה – עבד כמורה לחקלאות בחווה חקלאית בבית שאן ולאחר מכן כיהן כסגן מנהל בבי"ס "תחכמוני" גם הוא בבית שאן.
אלי, אב ל-3 ילדים, נפטר ב 26/3/02

כתב היד

עמוד 1/2

[עמוד 1]
ב"ה
25/10/73

יהודית יקירה!
שלום לך! מה נשמע?
יום חמישי 8:45 בבוקר. לפני
כשלוש שעות שיגרתי לך גלויה בצבע
כתום. כתבתי אותה בלחץ זמן ובחופזה
כיוון שהשָליש חיכה לנו עד שנגמור לכתוב. אמש עבר
עלינו לילה שקט. השלווה מתחילה לפקוד אותנו. ולכן אנו מתחילים
להרהר ולהעלות ניחושים על מועד שחרור. מי ייתן והחלום יתגשם
בהקדם. אני מתגעגע. כל זמן שהיינו בעיצומם של הקרבות לא עלה
בדעתנו לחשוב על כך ואיש לא אמר שנמאס לו. כרגע גם אני אומר
שמתחיל להימאס. אני "מת" לראות אותך ואת הבית. מילא – אם
היה כאן איזה נוף מעניין פרט למדבר, החול, השמש ביום והכפור
בלילה, היה קצת מקל, אך סתם להירקב (אני בכל זאת
לא מאמין שנשהה כאן זמן ממושך) זה לא מעניין.
פרט מעניין – סמוך לשעה 7:00 סיימתי
להתפלל ואז לא נח התפילין לרגע.
כל החבר'ה עומדים בתור
ומניחים תפילין – באמת
מרגש.
תארי

[עמוד 2]
המשך משעה 8:45
25/10/73
עד כדי כך שאמש
בשעות הערב כשעמדתי בתפילת
מנחה – אני הייתי ש"צ
וכשהייתי בדיוק באמצע אמירת קדיש
קיבלנו "צעקה" מהמפקדה – "היכון לתקיפת
מטוסי אויב" (מניסיון מר שעוד יסופר לך עליו)
החבר'ה מהצוותים השכנים התפזרו לכל עבר ורק
בצוות שלנו צעקו לי החבר'ה – "סיים את הקדיש – יהיה אשר
יהיה. הקב"ה לא ייתן להם לפגוע" – קשה מאוד לחוש את הביטחון
בקב"ה אצל החבר'ה ואת ההתעוררות הדתית אם לא רואים זאת מקרוב.
כרגע – שקט אצלנו, החבר'ה מספרים בדיחות, בטרנזיסטור אני
שומע את יגאל בשן בשיר – מתוק, מתוק. נהנה מאוד מהשיר.
ברגע זה ממש מגיעות אלינו חבילות די מהוועד
למען החייל – סבון, מברשת שיניים, גלויות
וסכיני גילוח שנאספים ללא שימוש. אני לא
לקחתי את מכונת הגילוח החשמלית
כי אמרו לי שלא מחלקים חשמל
במדבר.
יהודית,
כתבי

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: אלי אלוני
מיקום: תעלת סואץ, מצרים
תאריך: 25.10.1973

מקבל/ת המכתב

שם: יהודית אלוני
מיקום: קרית ים

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/2

[עמוד 1]
ב"ה
25/10/73

יהודית יקירה!
שלום לך! מה נשמע?
יום חמישי 8:45 בבוקר. לפני
כשלוש שעות שיגרתי לך גלויה בצבע
כתום. כתבתי אותה בלחץ זמן ובחופזה
כיוון שהשָליש חיכה לנו עד שנגמור לכתוב. אמש עבר
עלינו לילה שקט. השלווה מתחילה לפקוד אותנו. ולכן אנו מתחילים
להרהר ולהעלות ניחושים על מועד שחרור. מי ייתן והחלום יתגשם
בהקדם. אני מתגעגע. כל זמן שהיינו בעיצומם של הקרבות לא עלה
בדעתנו לחשוב על כך ואיש לא אמר שנמאס לו. כרגע גם אני אומר
שמתחיל להימאס. אני "מת" לראות אותך ואת הבית. מילא – אם
היה כאן איזה נוף מעניין פרט למדבר, החול, השמש ביום והכפור
בלילה, היה קצת מקל, אך סתם להירקב (אני בכל זאת
לא מאמין שנשהה כאן זמן ממושך) זה לא מעניין.
פרט מעניין – סמוך לשעה 7:00 סיימתי
להתפלל ואז לא נח התפילין לרגע.
כל החבר'ה עומדים בתור
ומניחים תפילין – באמת
מרגש.
תארי

[עמוד 2]
המשך משעה 8:45
25/10/73
עד כדי כך שאמש
בשעות הערב כשעמדתי בתפילת
מנחה – אני הייתי ש"צ
וכשהייתי בדיוק באמצע אמירת קדיש
קיבלנו "צעקה" מהמפקדה – "היכון לתקיפת
מטוסי אויב" (מניסיון מר שעוד יסופר לך עליו)
החבר'ה מהצוותים השכנים התפזרו לכל עבר ורק
בצוות שלנו צעקו לי החבר'ה – "סיים את הקדיש – יהיה אשר
יהיה. הקב"ה לא ייתן להם לפגוע" – קשה מאוד לחוש את הביטחון
בקב"ה אצל החבר'ה ואת ההתעוררות הדתית אם לא רואים זאת מקרוב.
כרגע – שקט אצלנו, החבר'ה מספרים בדיחות, בטרנזיסטור אני
שומע את יגאל בשן בשיר – מתוק, מתוק. נהנה מאוד מהשיר.
ברגע זה ממש מגיעות אלינו חבילות די מהוועד
למען החייל – סבון, מברשת שיניים, גלויות
וסכיני גילוח שנאספים ללא שימוש. אני לא
לקחתי את מכונת הגילוח החשמלית
כי אמרו לי שלא מחלקים חשמל
במדבר.
יהודית,
כתבי

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: אלי אלוני
מיקום: סואץ, מצרים
תאריך: 1973-10-22

מקבל/ת המכתב

שם: יהודית אלוני
מיקום: קרית ים

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye
לעזרה בהוספת מכתבים ויצירת קשר שלחו לנו הודעה

תפריט נגישות