אלי אלוני חצה את תעלת סואץ, ובמדבר מחשבותיו נודדות אל השקט, אל השלווה ואל התקווה לשחרור

אלי אלוני מתאר ליהודית את הנוף מעברה השני של התעלה – עצי אקליפטוס, מדבר וחקלאות

אלי אלוני כותב ליהודית על משפחה אדיבה שבזמן מלחמת יום הכיפורים ״פתחה שולחן״ עבור החיילים בצד הדרך

אלי כותב למשפחתו על הזכות להתקלח בשטח בפעם הראשונה, על השמירות ועל הקפה הטוב ששתה

אלי אלוני מעדכן את משפחתו מהחזית המצרית על כך שהצליח לחפוף את שיערו ולקצר את זקנו

עם כניסתה לתוקף של הפסקת האש אלי אלוני כותב למשפחתו על תקוותו ששליש היחידה יתקשר אליהם

אלי אלוני מתאמץ לכתוב בחושך מכתב לרעייתו, במכתב הוא מביע את געגועיו אליה ואת הדאגה לשלום המשפחה

היחידה של אלי אלוני מקבלת חבילה לשטח, והוא כותב לאשתו ושואל לשלום המשפחה

בזמן מלחמת יום הכיפורים אלי אלוני מספר לאשתו שחיילים רבים משתמשים בתפילין שלו, ומביע געגוע הביתה

היחידה של אלי אלוני מקבלת חבילה לשטח, והוא כותב לאשתו ושואל לשלום המשפחה