אלי אלוני מתאר ליהודית את הנוף מעברה השני של התעלה – עצי אקליפטוס, מדבר וחקלאות
סיפור רקע
אלי מתאר את הנוף שנגלה לעיניו עם חציית תעלת סואץ – תחילה ירוק ועצי אקליפטוס, ולאחר מכן מדבר שומם. הוא מתאר את החקלאות לאורך הנילוס כפרימיטיבית ומנגד כותב כי עצי התמר מזכירים לו את גן השלושה.
אלי אלוני נולד בלוב ועלה עם משפחתו לישראל כשהיה בן 3. בישראל התגוררה המשפחה במושב פורת. אלי למד במוסד "עליה" בפתח תקווה. בשירותו הצבאי השתתף במלחמת יום הכיפורים ומלחמת שלום הגליל.
בחייו הבוגרים היה אלי מחנך משכמו ומעלה – עבד כמורה לחקלאות בחווה חקלאית בבית שאן ולאחר מכן כיהן כסגן מנהל בבי"ס "תחכמוני" גם הוא בבית שאן.
אלי, אב ל-3 ילדים, נפטר ב 26/3/02
אלי אלוני נולד בלוב ועלה עם משפחתו לישראל כשהיה בן 3. בישראל התגוררה המשפחה במושב פורת. אלי למד במוסד "עליה" בפתח תקווה. בשירותו הצבאי השתתף במלחמת יום הכיפורים ומלחמת שלום הגליל.
בחייו הבוגרים היה אלי מחנך משכמו ומעלה – עבד כמורה לחקלאות בחווה חקלאית בבית שאן ולאחר מכן כיהן כסגן מנהל בבי"ס "תחכמוני" גם הוא בבית שאן.
אלי, אב ל-3 ילדים, נפטר ב 26/3/02
כתב היד
בס"ד יום ב'
22/10/73
מכתב מס' 2 מחו"ל
יהודית יקרה!
כיוון שמוצא לי זמן לכתוב אתאר לך מעט ממה
שאני רואה ושאני יכול ורשאי לתאר.
לאחר שעברנו את התעלה התגלה לנו נוף
ירוק. חורשות עצי אקליפטוס שבחלקם הגדול
חרוך וגדוע שלא נותן לרגע לשכוח היכן אתה
נמצא. תחילה חשבתי שנוף ירוק זה ילווה
אותנו כברת דרך אך התברר לי תוך זמן קצר
כי טעיתי. נוף ירוק זה מתמשך ברצועה
צרה מאוד 4-5 ק"מ לאורך התעלה וזאת
הודות לתעלת מים מתוקים העוברת לאורך
התעלה מהצפון לדרום ומקבלת מימיה מהנילוס
רצועה זו מנוצלת לחקלאות אך המצרים
אכזבו אותי מאוד – פרימיטיביים – ממש בדואים.
מעט תירס פה, מעט בוטנים שם, הרבה
עצי תומר שמזכירים לי כמובן את "גן השלושה"
(צחוק הגורל). פה ושם (יותר נכון – פה ופה)
התווסף בזמן האחרון איזה שהוא גוש ברזל מכוער
לנוף זה. לאחר רצועה מעניינת זו
התגלה לעינינו המדבר המצרי רחב הידיים
אשר בקושי ניתן לראות בו שיח קטן
וריחני כל כמה מאות מטרים. (אני בינתיים
בשלב זה). ד"ש לך ולכל אחד מהמשפחה
להתראות
באהבה
אלי
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
גלריה
כתב היד
בס"ד יום ב'
22/10/73
מכתב מס' 2 מחו"ל
יהודית יקרה!
כיוון שמוצא לי זמן לכתוב אתאר לך מעט ממה
שאני רואה ושאני יכול ורשאי לתאר.
לאחר שעברנו את התעלה התגלה לנו נוף
ירוק. חורשות עצי אקליפטוס שבחלקם הגדול
חרוך וגדוע שלא נותן לרגע לשכוח היכן אתה
נמצא. תחילה חשבתי שנוף ירוק זה ילווה
אותנו כברת דרך אך התברר לי תוך זמן קצר
כי טעיתי. נוף ירוק זה מתמשך ברצועה
צרה מאוד 4-5 ק"מ לאורך התעלה וזאת
הודות לתעלת מים מתוקים העוברת לאורך
התעלה מהצפון לדרום ומקבלת מימיה מהנילוס
רצועה זו מנוצלת לחקלאות אך המצרים
אכזבו אותי מאוד – פרימיטיביים – ממש בדואים.
מעט תירס פה, מעט בוטנים שם, הרבה
עצי תומר שמזכירים לי כמובן את "גן השלושה"
(צחוק הגורל). פה ושם (יותר נכון – פה ופה)
התווסף בזמן האחרון איזה שהוא גוש ברזל מכוער
לנוף זה. לאחר רצועה מעניינת זו
התגלה לעינינו המדבר המצרי רחב הידיים
אשר בקושי ניתן לראות בו שיח קטן
וריחני כל כמה מאות מטרים. (אני בינתיים
בשלב זה). ד"ש לך ולכל אחד מהמשפחה
להתראות
באהבה
אלי
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
התנתקות
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
בטוח שאתם רוצים
להתנתק?