"שום דבר לא מגיע", כותב אלי הקר, אבל למרבה ההפתעה אתמול הופיעה להקת פיקוד דרום בפני החיילים בסיני. אלי מספר במכתב על המתח הרב לפני חציית התעלה, אך בה בעת מנסה להרגיע את הוריו שלא ידאגו כי "המלחמה לא רצינית". לדבריו, מכתבים כמעט לא מגיעים, אבל כן מגיעות חבילות מלאות כל טוב ששולחים ילדי בתי הספר. אלי מחכה לנהוג באוטו בחדש ומוסר דרישת שלום לאחותו, לבעלה ולתינוק.
אלי הקר התגייס לצה"ל בפברואר 1973, וכאשר פרצה המלחמה היה חניך בקורס מכ"ים של גולני, בפלוגה א' בגדוד 17. הפלוגה הייתה אמורה לצאת לחופשה, אך נשארה בבסיס לצורך תגבור הכוחות בחרמון. בתחילת המלחמה הוטסה הפלוגה לסיני (שארם א־שיח') כדי לסייע בקרבות נגד הקומנדו המצרי, ולאחר כשבוע עלתה לצפון רמת הגולן לקרבות שהתנהלו בגזרה הצפונית. ב־22.10.73 השתתפה הפלוגה של אלי בכיבוש החרמון מידי הקומנדו הסורי, ככוח עתודה לגדוד 51 ולסיירת גולני. לדברי אלי, הוא וחבריו היו הראשונים שהגיעו למוצב והניפו עליו את דגל ישראל.