אלי מגויס בזמן מלחמת העצמאות, אך מרגיש כמו בנופש
סיפור רקע
אלי כותב ליונה שפירא (יויה'לה, כפי שהוא מכנה אותה בראשית המכתב) מדגניה על קורותיו. הוא מספר על המקום שבו הוא נמצא כעת, ומתאר אותו כ'נופש' וכ'בית הבראה'.
המכתב באדיבות ארכיון קיבוץ דגניה.
המכתב באדיבות ארכיון קיבוץ דגניה.
ארועי התקופה
כתב היד
אכזיב 15/7/48
יויהילה – שלום רב!
כבר מזמן התכוונתי לכתוב לך שורות מספר ולו רק כאות חיים, אבל דחיתי זאת מפעם לפעם. ובימי ההתקפות בעמק הירדן הרגשתי צורך מיוחד בכתיבה ובכל זאת למעשה לא הגעתי.
בודאי נודע לך מפי דן על הג'וב שלי בכפר ערבי מזופת זה. יש תקוה שאסיים את הקרירה שלי בימים הקרובים ואחזור שוב הביתה; בכל אופן לפי שעה.
על המשך השתתפותי בסמינר המדריכים ויתרתו מסיבות "שהזמן גרמן" ואולי תחזור פעם ההזדמנות להמשיך בלימודים.
חיי כאן אינם מצטיינים באינטנסיביות רבה. חניכי החיפאיים דווקא מרוצים, ובאמת אין להם סיבה לא להיות מרוצים. רחיצה בים ובבריכה, אוכל טוב, שמירה קלה וקצת אימונים – מה עוד דרוש למשטר של נופש והבראה?
לאה במצובה והבן בקרית ביאליק וזהו בעצם החסרון היחיד. אני אופטימי כרגיל ומקוה שלא ירחק היום ונחזור שוב לחיים הרגילים שלנו .
אשמח מאוד לשמוע ממך ועל דגניה בכלל ואם תבואי פעם לבקרני פה ב[…] או במצובה – "יהיה טוב, מבטיח לך".
היי שלום וכתבי
אלי
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת