להשתזף בסיני בימים הראשונים של מלחמת יום הכיפורים נשמע כמו בדיחה, אבל זו המציאות שאלי מתאר במכתב להוריו. הוא מנסה להרגיע אותם ומשתף אותם בשגרה שלו. הוא מספר שאין בגדים נקיים ושהוא צריך לטפל בנשק שלו, ומן המכתב קשה לדמיין שהוא נכתב בשעת מלחמה. אלי רוצה לדעת מה קורה בבית ומה שלום אחותו והתינוק שילדה ומבקש שישלחו מכתבים לדואר הצבאי שציין.
אלי הקר התגייס לצה"ל בפברואר 1973, וכאשר פרצה המלחמה היה חניך בקורס מכ"ים של גולני, בפלוגה א' בגדוד 17. הפלוגה הייתה אמורה לצאת לחופשה, אך נשארה בבסיס לצורך תגבור הכוחות בחרמון. בתחילת המלחמה הוטסה הפלוגה לסיני (שארם א־שיח') כדי לסייע בקרבות נגד הקומנדו המצרי, ולאחר כשבוע עלתה לצפון רמת הגולן לקרבות שהתנהלו בגזרה הצפונית. ב־22.10.73 השתתפה הפלוגה של אלי בכיבוש החרמון מידי הקומנדו הסורי, ככוח עתודה לגדוד 51 ולסיירת גולני. לדברי אלי, הוא וחבריו היו הראשונים שהגיעו למוצב והניפו עליו את דגל ישראל.