אוֹצָרוֹת
1948 11 באפריל

אמנון חביב כותב לאביו בעת חופשה, הוא מספר על הלחימה ועל ההסכמים בין האצ״ל ללח״י

אמנון חביב ראשון לציון פורסם על ידי מערכת אוצרות
אמנון חביב (מתוך האלבום המשפחתי)

כתב היד

2 דפי המכתב

סיפור רקע

מכתבו זה של אמנון חביב לאביו זרובבל, השוהה בדרום אמריקה בשליחות היישוב, נכתב לאחר שסיים את קורס מפקדי הכיתות של הפלמ"ח, ובטרם ירד לנגב להצטרף ללוחמים. אמנון מעדכן את אביו בהתרחשויות האחרונות ומשרטט בעבור אביו את תמונת הלחימה - הן בהיבט הצבאי והן בהיבט האסטרטגי. כמי שהיה מעורה מאוד גם בפוליטיקה המקומית, מתאר אמנון את הסכם האיחוד שנחתם עם ארגוני הפורשים - האצ"ל והלח"י. "הפורשים העמידו תנאים שקשה מאד לקבלם, " הוא כותב, "ואפילו אני שהייתי תמיד בעד שתוף פעולה איני יודע אם בעתיד לא יגרום לנו הסכם זה קשיים רבים אתם, " ובמילים אלה כמו מקדים את אירועי אלטלנה הקשים שעוד יתרגשו ויבואו בתוך זמן קצר. מקור המכתב: הארכיון ההיסטורי - מוזיאון ראשון לציון. התמונה באדיבות המשפחה.

מכתבו זה של אמנון חביב לאביו זרובבל, השוהה בדרום אמריקה בשליחות היישוב, נכתב לאחר שסיים את קורס מפקדי הכיתות של הפלמ"ח, ובטרם ירד לנגב להצטרף ללוחמים. אמנון מעדכן את אביו בהתרחשויות האחרונות ומשרטט בעבור אביו את תמונת הלחימה - הן בהיבט הצבאי והן בהיבט האסטרטגי. כמי שהיה מעורה מאוד גם בפוליטיקה המקומית, מתאר אמנון את הסכם האיחוד שנחתם עם ארגוני הפורשים - האצ"ל והלח"י. "הפורשים העמידו תנאים שקשה מאד לקבלם," הוא כותב, "ואפילו אני שהייתי תמיד בעד שתוף פעולה איני יודע אם בעתיד לא יגרום לנו הסכם זה קשיים רבים אתם," ובמילים אלה כמו מקדים את אירועי אלטלנה הקשים שעוד יתרגשו ויבואו בתוך זמן קצר. מקור המכתב: הארכיון ההיסטורי - מוזיאון ראשון לציון. התמונה באדיבות המשפחה.

כתב היד

עמוד 1/2

ראשון-לציון יום א', ב' בניסן תש"ח 11.4.48

אבא יקירי!
מכתב זה כבר כותב אני מהבית לאחר שחזרתי מהמקום בו הייתי. סימתי בשעה טובה את הקורס
וכעת הנני יורד חזרה לנגב להכנס לתפקיד אקטיבי. מזמן שכתבתי אליך את מכתבי האחרון
התרחשו הרבה מאורעות בעלי חשיבות בארץ, ובינתים נתקבלו הרבה מכתבים ממך כך שאיני יודע
אם אצליח להקיף את כל הנעשה, אולם אשתדל. אתחיל מענין המלחמה על התחבורה. כידוע לך בודאי
הגיעו הערבים למסקנה כי למחֹק נקודות ישוב בזמן שהארץ מהוה גוש אחד הוא דבר בלתי אפשרי לכן
החליטו לנתק את הארץ ולחלקה לגושים גושים, אשר מבלי קשר ביניהם לא יוכלו להחיש תגבורת וחמרי
כלכלה מאחד לשני, וע"י זה להחליש את כוחנו המאורגן ולפעול על כל גוש וגוש לחוד. לכן במשך החדש
או קצת יותר האחרונים עושים הערבים את כל מאמציהם לנתק את ירושלים מיתר הישובים; את הנגב מהדרום;
את העמק מחיפה; וגם לחתֹך את העמק באמצעו; את הגליל המערבי והמזרחי מיתר חלקי הארץ.
לפיכך מוכרחים היינו גם אנחנו לרכז את כל כוחותינו למלחמה על התחבורה, והחלוּ בתפיסת כפרים
ומשלטים הנמצאים בידי הערבים. כך נכבשו הקסטל וצובא החולשות על כביש ירושלים ואחר כך חולדה
הערבית ודיר-מוחיזין, שלשום נכבשה דיר יַסין ליד ירושלים (ע"י האצ"ל והלח"י שעליהם אעמוד עוד
אח"כ) וכעת עומדים בפני פתיחת הדרך לנגב ולגליל. כמובן שכל זה מלווה בפעולות תגמול נרחבות
נגד מנתקי הקוים, פעולות כמו בזרעין ובסנדלה בעמק, פעולות בגליל ובסביבות עכו. כל הקשי בענין
זה הוא פזור החזית דבר שמצריך כוחות רבים, אשר ברגע זה כבר ישנם ועוד הולכים
ומתארגנים מזרם הגיוס החדש. יכולתי לספר לך הרבה הרבה על המערכה על השירה לגוש עציון ועל מעשי
גבורה שלא פורסמו ברבים, אולם איני יודע אם הניר יספיק לתאר את כל זה ולכן
אעבור על זה. על כל פנים בשירה הזו הצילו את גוש עציון מחרפת רעב וחסר נשק ואולי מפינוי.
כעת המצב שם אינו מעורר דאגה כי יש שם צרכי כלכלה והגנה במדה שתספיק לכמה חדשים.
ברגע זה עסוקים החברה בדרך לירושלים בכבוש הכפרים הערבים ובתפיסת יתר המשלטים החשובים
על הדרך כך שהשירות לירושלים תהינה בטוחות לגמרי מפגיעה. שלשום כבר הגיעה שירה בשלום
הודות לפעולות נרחבות אלה, שבהם הפילו מאות חללים ערבים, וביניהם גם מפקד אזור ירושלים
הערבי: עבדאלקדר אל חוסיני, שנפל בקרב על הקסטל. על ההמשך תקרא בודאי בעתונים כי
מסבות מובנות אין הדברים נתנים עדין לפרסום. בינתיים ניסו הערבים להתקיף קשה את משמר העמק
והרעישו אותה קשה במרגמות ובתותחים, ביום הראשון להתקפה עוד הייתי בסביבה שם ובאנו
בתור תגבֹרת. על אף האש החזקה (שלא היתה מכוונת אלינו, כי לא הרגישו בנו שחדרנו דרך היער)
הצלחנו להגיע עד הנקודה מבלי לירות אף יריה אחת). המצב שם התקשה רק לאחר כמה ימים
כאשר נמשכה ההתקפה ביתר תֹקף. היה משא ומתן בתווך הצבא לשביתת-נשק (הבקשה הייתה מצד הערבים
לשם הוצאת ההרוגים והפצועים הערבים ולשם פינוי הילדים מהנקודה. לאחר גמר שביתת-הנשק עברו
היהודים להתקפת נגד וכבשו את ארבעת הכפרים המקיפים את הנקודה ובזה בא הקץ על
נסיון ההתקפה. מבחינת אש היתה זו אולי ההתקפה הקשה ביותר על איזה נקודה יהודית.
מכל זה רואה אתה כי למעשה עברנו עתה לאופנסיבה בכל החזיתות דבר שמאפשר לנו להיות
היוזמים בכל קרב ולקחת את הענינים בידינו. דבר זה גם יוכיח לך עד כמה הגבר כוחינו
בחדשים האחרונים כי לפעולות אלה דרושים המון כוחות אדם ונשק.
אעבור כעת לחזית הפנימית. ברגע זה נמשכת ישיבת הועה"פ [הוועד הפועל] הציוני ויש לשער
שעוד היום יאושר ההסכם עם אצ"ל ולח"י לאחר שאושר ברב של 9 נגד 4 בהנהלת הסוכנות.
איני רוצה ואיני יכול להתעכב על סעיפי ההסכם, שאולי קשים הם לנו כי הפורשים העמידו תנאים שקשה מאד לקבלם
ואפילו אני שהייתי תמיד בעד שתוף פעולה איני יודע אם בעתיד לא יגרום לנו הסכם זה קשיים רבים אתם,
אף כי לצרכי השעה הענין הוא חיוני מאד. (ההסכם אומר כי האחוד הוא רק תאום פעולה מלא בפעולות,
ההוראות תנתנה ע"י מפקדת ההגנה, אולם האצ"ל והלח"י יפעלו בנשק ההגנה ולא ימסרו את נשקם הם.).
על כל פנים ברגע זה הענין הוא חיוני ויביא לכולנו תועלת מרובה.
כתבתי לך על כל זה רק מפני שממכתביך מתברר שאין לכם ידיעות מספיקות ונכונות
על הנעשה אצלנו, ועתוני חוץ כנראה מנפחים את המצב ואתם מקבלים רושם כי מצבנו בכל רע בו בזמן
שנהפוך הוא. איני יודע עדין איך יהיה הקשר בינינו להבא כי מהנגב ענין המכתבים הוא
קצת קשה, על כל פנים אעשה את כל האפשר בכדי לכתֹב אליך בקביעות.
אני נוסע כבר מחר ולכן אסים בשלום ונשיקות וד"ש לאורי
בנך אוהבך
אמנון

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: אמנון חביב
מיקום: ראשון לציון
תאריך: 11.04.1948

מקבל/ת המכתב

שם: זרובבל חביב
מיקום: דרום אמריקה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/2

ראשון-לציון יום א', ב' בניסן תש"ח 11.4.48

אבא יקירי!
מכתב זה כבר כותב אני מהבית לאחר שחזרתי מהמקום בו הייתי. סימתי בשעה טובה את הקורס
וכעת הנני יורד חזרה לנגב להכנס לתפקיד אקטיבי. מזמן שכתבתי אליך את מכתבי האחרון
התרחשו הרבה מאורעות בעלי חשיבות בארץ, ובינתים נתקבלו הרבה מכתבים ממך כך שאיני יודע
אם אצליח להקיף את כל הנעשה, אולם אשתדל. אתחיל מענין המלחמה על התחבורה. כידוע לך בודאי
הגיעו הערבים למסקנה כי למחֹק נקודות ישוב בזמן שהארץ מהוה גוש אחד הוא דבר בלתי אפשרי לכן
החליטו לנתק את הארץ ולחלקה לגושים גושים, אשר מבלי קשר ביניהם לא יוכלו להחיש תגבורת וחמרי
כלכלה מאחד לשני, וע"י זה להחליש את כוחנו המאורגן ולפעול על כל גוש וגוש לחוד. לכן במשך החדש
או קצת יותר האחרונים עושים הערבים את כל מאמציהם לנתק את ירושלים מיתר הישובים; את הנגב מהדרום;
את העמק מחיפה; וגם לחתֹך את העמק באמצעו; את הגליל המערבי והמזרחי מיתר חלקי הארץ.
לפיכך מוכרחים היינו גם אנחנו לרכז את כל כוחותינו למלחמה על התחבורה, והחלוּ בתפיסת כפרים
ומשלטים הנמצאים בידי הערבים. כך נכבשו הקסטל וצובא החולשות על כביש ירושלים ואחר כך חולדה
הערבית ודיר-מוחיזין, שלשום נכבשה דיר יַסין ליד ירושלים (ע"י האצ"ל והלח"י שעליהם אעמוד עוד
אח"כ) וכעת עומדים בפני פתיחת הדרך לנגב ולגליל. כמובן שכל זה מלווה בפעולות תגמול נרחבות
נגד מנתקי הקוים, פעולות כמו בזרעין ובסנדלה בעמק, פעולות בגליל ובסביבות עכו. כל הקשי בענין
זה הוא פזור החזית דבר שמצריך כוחות רבים, אשר ברגע זה כבר ישנם ועוד הולכים
ומתארגנים מזרם הגיוס החדש. יכולתי לספר לך הרבה הרבה על המערכה על השירה לגוש עציון ועל מעשי
גבורה שלא פורסמו ברבים, אולם איני יודע אם הניר יספיק לתאר את כל זה ולכן
אעבור על זה. על כל פנים בשירה הזו הצילו את גוש עציון מחרפת רעב וחסר נשק ואולי מפינוי.
כעת המצב שם אינו מעורר דאגה כי יש שם צרכי כלכלה והגנה במדה שתספיק לכמה חדשים.
ברגע זה עסוקים החברה בדרך לירושלים בכבוש הכפרים הערבים ובתפיסת יתר המשלטים החשובים
על הדרך כך שהשירות לירושלים תהינה בטוחות לגמרי מפגיעה. שלשום כבר הגיעה שירה בשלום
הודות לפעולות נרחבות אלה, שבהם הפילו מאות חללים ערבים, וביניהם גם מפקד אזור ירושלים
הערבי: עבדאלקדר אל חוסיני, שנפל בקרב על הקסטל. על ההמשך תקרא בודאי בעתונים כי
מסבות מובנות אין הדברים נתנים עדין לפרסום. בינתיים ניסו הערבים להתקיף קשה את משמר העמק
והרעישו אותה קשה במרגמות ובתותחים, ביום הראשון להתקפה עוד הייתי בסביבה שם ובאנו
בתור תגבֹרת. על אף האש החזקה (שלא היתה מכוונת אלינו, כי לא הרגישו בנו שחדרנו דרך היער)
הצלחנו להגיע עד הנקודה מבלי לירות אף יריה אחת). המצב שם התקשה רק לאחר כמה ימים
כאשר נמשכה ההתקפה ביתר תֹקף. היה משא ומתן בתווך הצבא לשביתת-נשק (הבקשה הייתה מצד הערבים
לשם הוצאת ההרוגים והפצועים הערבים ולשם פינוי הילדים מהנקודה. לאחר גמר שביתת-הנשק עברו
היהודים להתקפת נגד וכבשו את ארבעת הכפרים המקיפים את הנקודה ובזה בא הקץ על
נסיון ההתקפה. מבחינת אש היתה זו אולי ההתקפה הקשה ביותר על איזה נקודה יהודית.
מכל זה רואה אתה כי למעשה עברנו עתה לאופנסיבה בכל החזיתות דבר שמאפשר לנו להיות
היוזמים בכל קרב ולקחת את הענינים בידינו. דבר זה גם יוכיח לך עד כמה הגבר כוחינו
בחדשים האחרונים כי לפעולות אלה דרושים המון כוחות אדם ונשק.
אעבור כעת לחזית הפנימית. ברגע זה נמשכת ישיבת הועה"פ [הוועד הפועל] הציוני ויש לשער
שעוד היום יאושר ההסכם עם אצ"ל ולח"י לאחר שאושר ברב של 9 נגד 4 בהנהלת הסוכנות.
איני רוצה ואיני יכול להתעכב על סעיפי ההסכם, שאולי קשים הם לנו כי הפורשים העמידו תנאים שקשה מאד לקבלם
ואפילו אני שהייתי תמיד בעד שתוף פעולה איני יודע אם בעתיד לא יגרום לנו הסכם זה קשיים רבים אתם,
אף כי לצרכי השעה הענין הוא חיוני מאד. (ההסכם אומר כי האחוד הוא רק תאום פעולה מלא בפעולות,
ההוראות תנתנה ע"י מפקדת ההגנה, אולם האצ"ל והלח"י יפעלו בנשק ההגנה ולא ימסרו את נשקם הם.).
על כל פנים ברגע זה הענין הוא חיוני ויביא לכולנו תועלת מרובה.
כתבתי לך על כל זה רק מפני שממכתביך מתברר שאין לכם ידיעות מספיקות ונכונות
על הנעשה אצלנו, ועתוני חוץ כנראה מנפחים את המצב ואתם מקבלים רושם כי מצבנו בכל רע בו בזמן
שנהפוך הוא. איני יודע עדין איך יהיה הקשר בינינו להבא כי מהנגב ענין המכתבים הוא
קצת קשה, על כל פנים אעשה את כל האפשר בכדי לכתֹב אליך בקביעות.
אני נוסע כבר מחר ולכן אסים בשלום ונשיקות וד"ש לאורי
בנך אוהבך
אמנון

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: אמנון חביב
מיקום: גבר-עם
תאריך: 1948-05-22

מקבל/ת המכתב

שם: זרובבל חביב
מיקום: דרום אמריקה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות