גבר-עם, יום א' 30.5.48

יקירי!
לאחר הפסקה של כמעט 6 שבועות קבלתי שלשום מכתב
מכם מה 19 לחֹדש. מקוה אני כי בינתיים קבלתם
את שני מכתבי האחרים ששלחתי מגבר-עם, ומקוה אני
שדבר זה חסך מכם דאגה אחרי ששמעתם בודאי את
אשר היה ביד-מרדכי. איני רוצה להוסיף ולפרט על
כל מה שעבר עלינו ועליהם במשך השבוע האחרון,
כי איני רוצה שהתמונה תחזר ותעבֹר שוב לעיני,
מספיק שאומר שזועזעתי קשות מכל הענין. בינתיים
חכינו כאן להתקפה עלינו, לאחר שהרעישו אותנו במשך
השבוע בתותחים ומאוירונים, אולם בינתיים נשתתקו
התותחים והכח המצרי יצא מהסביבה ועבר כנראה
צפונה והחשש להתקפה עבר. גם ההרעשות מהאויר
חדלו מאתמול לאחר שהפלנו כאן אוירון מצרי באש
מקלע, בשיבת ההפצצה אתמול, מקוה אני כי בימים
הקרובים נחזֹר למסלול חיים נורמלי מאחר שכעת אנו
חיים כל הזמן במחילות מתחת לאדמה.
חוש הזמן כמעט שאבד לנו מאחר שאנו יוצאים
בלילות וישנים כמה שמספיקים בימים.
הצלחנו לבצע שורת פעולות מוצלחות ועוד
נבצע בימים הבאים, הספקנו לטעֹם טעם של אש
כזאת שאפילו בסרטי קולנוע אין שומעים כמוה.
תתאר לך רם שבליל פינוי יד-מרדכי נסענו בשמונה
משורינים להוציא משם את הפצועים ועלינו על מארב
שלהם שפתח עלינו באש ממאה מטר בארבע מכונות
יריה כבדות, שתי מרגמות שלשה אינטש, פיאט
ותותח אנטי טנקי. בנס לא נהרג איש והצלחנו
לבצע את המשימה לאחר קרב עז שנמשך גם
בשעות הבקר. כמובן שיחס הכוחות האש בינינו
אינם שוים, וכלפי כל מכונה כבדה שלהם אנו
בקושי מציבים מקלע, אולם המצרים חילים גרועים
וזה יתרוננו. על כל פנים הכל עבר וכעת
שקט בסביבה, אנו רק מודאגים מהמצב אצלכם
(אני מתכון לבאר טוביה, וגדרה וירושלים, כי כוחות
גדולים שלהם זורמים לשם).
הלילה ובלילות הקרובים כנראה שנבצע פעולות
שינתקו להם את התחבורה צפונה, וע"י זה אולי
נצליח להכות בהם. בכל אֹפן מקוים אנו
כי יֵעשה משהו ובסופו של ענין ננצח.
שלחתי לכם לפני שבוע מכתב ובתוכו מכתב לאבא.
המכתבים ששלחתם ממנו שמחו אותי
רק מקוה אני שבינתים הגיעו מכתבים "חדשים" יותר.
חושבני שנוכל להיות בקשר קבוע ע"י אנשי גבר-עם
שנמצאים בראשון. תתענינו אצל פיס, כי אצלו
נמצאת בחורה מכאן.

אסים בד"ש לכולם
רק חזקו ואמצו ואל דאגה

משלכם אוהבכם
אמנון