אוֹצָרוֹת
1948 30 במאי

אמנון חביב כותב למשפחתו על הלחימה ועל ההגנה על קיבוץ יד מרדכי

אמנון חביב גבר-עם
דפים מיומנו של אמנון חביב

כתב היד

2 עמודי מכתב

סיפור רקע

במשך שישה ימים במאי 1948 ניסתה חטיבה מצרית סדירה לכבוש את קיבוץ יד מרדכי, שעליו הגנו 150 לוחמים, מצוידים בכלי נשק קלים. במכתבו למשפחתו, שנכתב מגבר-עם, רומז אמנון חביב, מפקד כיתה בפלמ"ח, על המראות הקשים שנגלו לעיניו לאחר המתקפה על הקיבוץ ופינויו. הוא מתאר את החיים המתנהלים כעת מתחת לאדמה: "חוש הזמן כמעט שאבד לנו, מאחר שאנו יוצאים בלילות וישנים כמה שמספיקים בימים, " מדגיש עד כמה יחסי הכוחות הם לרעת המגינים, ממחיש את עוצמת הקרבות במילים "הספקנו לטעֹם טעם של אש כזאת שאפילו בסרטי קולנוע אין שומעים כמוה, " אך מציין כי "המצרים חיילים גרועים וזה יתרוננו." מקור המכתב: הארכיון ההיסטורי - מוזיאון ראשון לציון. התמונה באדיבות המשפחה, מתוך ספר שיצא לזכרו של אמנון חביב.

במשך שישה ימים במאי 1948 ניסתה חטיבה מצרית סדירה לכבוש את קיבוץ יד מרדכי, שעליו הגנו 150 לוחמים, מצוידים בכלי נשק קלים. במכתבו למשפחתו, שנכתב מגבר-עם, רומז אמנון חביב, מפקד כיתה בפלמ"ח, על המראות הקשים שנגלו לעיניו לאחר המתקפה על הקיבוץ ופינויו. הוא מתאר את החיים המתנהלים כעת מתחת לאדמה: "חוש הזמן כמעט שאבד לנו, מאחר שאנו יוצאים בלילות וישנים כמה שמספיקים בימים," מדגיש עד כמה יחסי הכוחות הם לרעת המגינים, ממחיש את עוצמת הקרבות במילים "הספקנו לטעֹם טעם של אש כזאת שאפילו בסרטי קולנוע אין שומעים כמוה," אך מציין כי "המצרים חיילים גרועים וזה יתרוננו." מקור המכתב: הארכיון ההיסטורי - מוזיאון ראשון לציון. התמונה באדיבות המשפחה, מתוך ספר שיצא לזכרו של אמנון חביב.

עמודי המכתב ותמלול

עמוד 1/2

גבר-עם,		יום א'		30.5.48

יקירי!
לאחר הפסקה של כמעט 6 שבועות קבלתי שלשום מכתב 
מכם מה 19 לחֹדש. מקוה אני כי בינתיים קבלתם 
את שני מכתבי האחרים ששלחתי מגבר-עם, ומקוה אני 
שדבר זה חסך מכם דאגה אחרי ששמעתם בודאי את 
אשר היה ביד-מרדכי. איני רוצה להוסיף ולפרט על 
כל מה שעבר עלינו ועליהם במשך השבוע האחרון, 
כי איני רוצה שהתמונה תחזר ותעבֹר שוב לעיני, 
מספיק שאומר שזועזעתי קשות מכל הענין. בינתיים 
חכינו כאן להתקפה עלינו, לאחר שהרעישו אותנו במשך 
השבוע בתותחים ומאוירונים, אולם בינתיים נשתתקו 
התותחים והכח המצרי יצא מהסביבה ועבר כנראה 
צפונה והחשש להתקפה עבר. גם ההרעשות מהאויר 
חדלו מאתמול לאחר שהפלנו כאן אוירון מצרי באש 
מקלע, בשיבת ההפצצה אתמול, מקוה אני כי בימים 
הקרובים נחזֹר למסלול חיים נורמלי מאחר שכעת אנו 
חיים כל הזמן במחילות מתחת לאדמה.
חוש הזמן כמעט שאבד לנו מאחר שאנו יוצאים 
בלילות וישנים כמה שמספיקים בימים.
הצלחנו לבצע שורת פעולות מוצלחות ועוד 
נבצע בימים הבאים, הספקנו לטעֹם טעם של אש 
כזאת שאפילו בסרטי קולנוע אין שומעים כמוה.
תתאר לך רם שבליל פינוי יד-מרדכי נסענו בשמונה 
משורינים להוציא משם את הפצועים ועלינו על מארב 
שלהם שפתח עלינו באש ממאה מטר בארבע מכונות 
יריה כבדות, שתי מרגמות שלשה אינטש, פיאט 
ותותח אנטי טנקי. בנס לא נהרג איש והצלחנו 
לבצע את המשימה לאחר קרב עז שנמשך גם 
בשעות הבקר. כמובן שיחס הכוחות האש בינינו 
אינם שוים, וכלפי כל מכונה כבדה שלהם אנו 
בקושי מציבים מקלע, אולם המצרים חילים גרועים 
וזה יתרוננו. על כל פנים הכל עבר וכעת 
שקט בסביבה, אנו רק מודאגים מהמצב אצלכם 
(אני מתכון לבאר טוביה, וגדרה וירושלים, כי כוחות 
גדולים שלהם זורמים לשם).
הלילה ובלילות הקרובים כנראה שנבצע פעולות 
שינתקו להם את התחבורה צפונה, וע"י זה אולי 
נצליח להכות בהם. בכל אֹפן מקוים אנו 
כי יֵעשה משהו ובסופו של ענין ננצח.
שלחתי לכם לפני שבוע מכתב ובתוכו מכתב לאבא. 
המכתבים ששלחתם ממנו שמחו אותי 
רק מקוה אני שבינתים הגיעו מכתבים "חדשים" יותר.
חושבני שנוכל להיות בקשר קבוע ע"י אנשי גבר-עם 
שנמצאים בראשון. תתענינו אצל פיס, כי אצלו 
נמצאת בחורה מכאן.

אסים בד"ש לכולם
רק חזקו ואמצו ואל דאגה

משלכם אוהבכם 
אמנון

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: אמנון חביב
מיקום: גבר-עם
תאריך: 30.05.1948

מקבל/ת המכתב

שם: משפחת חביב
מיקום: ראשון לציון

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראתם

עמודי המכתב ותמלול

עמוד 1/2

גבר-עם,		יום א'		30.5.48

יקירי!
לאחר הפסקה של כמעט 6 שבועות קבלתי שלשום מכתב 
מכם מה 19 לחֹדש. מקוה אני כי בינתיים קבלתם 
את שני מכתבי האחרים ששלחתי מגבר-עם, ומקוה אני 
שדבר זה חסך מכם דאגה אחרי ששמעתם בודאי את 
אשר היה ביד-מרדכי. איני רוצה להוסיף ולפרט על 
כל מה שעבר עלינו ועליהם במשך השבוע האחרון, 
כי איני רוצה שהתמונה תחזר ותעבֹר שוב לעיני, 
מספיק שאומר שזועזעתי קשות מכל הענין. בינתיים 
חכינו כאן להתקפה עלינו, לאחר שהרעישו אותנו במשך 
השבוע בתותחים ומאוירונים, אולם בינתיים נשתתקו 
התותחים והכח המצרי יצא מהסביבה ועבר כנראה 
צפונה והחשש להתקפה עבר. גם ההרעשות מהאויר 
חדלו מאתמול לאחר שהפלנו כאן אוירון מצרי באש 
מקלע, בשיבת ההפצצה אתמול, מקוה אני כי בימים 
הקרובים נחזֹר למסלול חיים נורמלי מאחר שכעת אנו 
חיים כל הזמן במחילות מתחת לאדמה.
חוש הזמן כמעט שאבד לנו מאחר שאנו יוצאים 
בלילות וישנים כמה שמספיקים בימים.
הצלחנו לבצע שורת פעולות מוצלחות ועוד 
נבצע בימים הבאים, הספקנו לטעֹם טעם של אש 
כזאת שאפילו בסרטי קולנוע אין שומעים כמוה.
תתאר לך רם שבליל פינוי יד-מרדכי נסענו בשמונה 
משורינים להוציא משם את הפצועים ועלינו על מארב 
שלהם שפתח עלינו באש ממאה מטר בארבע מכונות 
יריה כבדות, שתי מרגמות שלשה אינטש, פיאט 
ותותח אנטי טנקי. בנס לא נהרג איש והצלחנו 
לבצע את המשימה לאחר קרב עז שנמשך גם 
בשעות הבקר. כמובן שיחס הכוחות האש בינינו 
אינם שוים, וכלפי כל מכונה כבדה שלהם אנו 
בקושי מציבים מקלע, אולם המצרים חילים גרועים 
וזה יתרוננו. על כל פנים הכל עבר וכעת 
שקט בסביבה, אנו רק מודאגים מהמצב אצלכם 
(אני מתכון לבאר טוביה, וגדרה וירושלים, כי כוחות 
גדולים שלהם זורמים לשם).
הלילה ובלילות הקרובים כנראה שנבצע פעולות 
שינתקו להם את התחבורה צפונה, וע"י זה אולי 
נצליח להכות בהם. בכל אֹפן מקוים אנו 
כי יֵעשה משהו ובסופו של ענין ננצח.
שלחתי לכם לפני שבוע מכתב ובתוכו מכתב לאבא. 
המכתבים ששלחתם ממנו שמחו אותי 
רק מקוה אני שבינתים הגיעו מכתבים "חדשים" יותר.
חושבני שנוכל להיות בקשר קבוע ע"י אנשי גבר-עם 
שנמצאים בראשון. תתענינו אצל פיס, כי אצלו 
נמצאת בחורה מכאן.

אסים בד"ש לכולם
רק חזקו ואמצו ואל דאגה

משלכם אוהבכם 
אמנון

עמוד 1/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: נעמי רובין
מיקום: גבעתיים
תאריך: 1973-11-04

מקבל/ת המכתב

שם: משפחת חביב
מיקום: ראשון לציון

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראתם

Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

eye

תפריט נגישות