יד-מרדכי, יום ב' כ"ד בניסן תש"ח 3.5.48

יקירי!
אמנם רק שלשום שלחתי לכם מכתב קצר אולם חושבני
שלא יספק אתכם ולכן אני שולח מכתב שני. סוף סוף הגעתי
למקומי ולתפקידי הקבוע ויכול אני לשבת ליד שולחני בחדרי
ולכתב במנוחה על הכל מבלי שיפריעו לי ומבלי שאפריע לאחרים.
כפי שכבר כתבתי לכם וכפי שבודאי מסרו לכם בע"פ
הרי מקומי הקבוע ברגע זה יהיה יד-מרדכי. עד עתה
הייתי נע ונד בכמה מקומות. בשבוע הראשון הייתי בניר-עם
והשתתפתי בעלית הנקודה החדשה. בשבוע שעבר עברתי הנה
בלווי שירות, לפקודי עמד משורין, אולם כמעט שלא היו קרבות
חוץ מפעמים בודדות. בשבוע שעבר הבטחנו את הקציר בגבר-עם
בשטח הנמצא בקרבת כפרים ערבים מסוכנים. כמובן שביום הראשון
נסו הערבים להפריע וירו, אולם לאחר שנכנסנו אתם בקרב
והרגנו ארבעה, שנים פצענו קשה ואחד לקחנו בשבי ביחד עם
3 רובים ותחמשת ואקדח אחד נשתתקו היריות והעבודה נמשכה
בשקט. שלשום נסתים הקציר וחזרתי הנה וכאן אשאר עם כתה
לכל מיני תפקידים. עתונים מגיעים הנה רק עם השירות ולפעמים
גם זה לא אולם אנו שומעים את החדשות מקול ההגנה. שמענו
על פלישת הצבא הסורי ואתמול על פלישת הצבא המצרי וחושבני
כי בזמן הקרוב ביותר תהיה לנו עבודה רצינית. בינתים נמצא
כאן הצבא הבריטי ומפריע אותנו מעשית פעולות שהן דחופות
ונחוצות לנו מאד. על הכביש שעובר על יד הנקודה כמעט בתוך
הנקודה קימת תחבורה ערבית גדולה ואין ביכולתנו לעכבה מפאת
הצבא [הבריטי]. יכולנו לשתק כאן את התחבורה ולהפיל בהם "כמו חול",
אולם יודעים אנו כי למחרת יעשה בנו הצבא שמות. הנה
למשל הערבי ששבינו בגבר-עם, שלש שעות לאחר הקרב כבר
הופיע הצבא במשק ודרש לעשות חפוש. כמובן שתשובתנו
היתה: "לא", מֻחלט. הצבא חזר למחרת ולאחר שהודענו לוֹ כי
אנו נִלָחם על חפוש עד הסוף הסתלק ולא חזר עוד.
על כל פנים עוד הרבה יש לנו לעשות כאן ואנו מחכים
רק לרגע שידינו תהיה חופשית. בינתיים מאימת עלינו הסכנה
מדרום מצד מצרים ואפילו חוששים לכמה נקודות ספָר.
את בודאי אמא רוצה לדעת פרטים על צורת
חיי פה. אני יכול להשקיט אותך שהתנאים מצוינים.
אני גר בצריף בחדר שלי על מִטה עם מזרון ושמיכות,
ישן די, האֹכל כאן משביע, הלחם בכמות בלתי מֻגבלת
כך שאיני חסר דבר, ודאגה איפוא מיותרת. ושוב תודה בעד
החבילה והבקבוק, מאד שמחתי עבורה. כמו"כ שכחתי לאשר את
קבלת הספר. חן חן עבורו.
ואתה רם. מה אתך? מה עם עבודתך? מתאר
אני לעצמי כי כעת מכבידה עליך העבודה פחות לאחר שהאזור
נוקה מערבים, אולם בודאי ספוקך אינו מתמלא. ומה עם
ההעברה שבקשת? אנא, התאזר עוז והמשיך, כי אסור
לעזוב את אמא לבדה!
כן, מה אם מכתבים לאבא. הרי נפסק דאר האויר
לחו"ל, ואיני יודע איך לכתוב? אנא כתבו על הכל ושלחו
לי את מכתביו.
אני מסים בד"ש לכולם
שלכם אוהבכם
אמנון