אמנון חביב כותב על קיום ליל הסדר ביד מרדכי בזמן הקרבות
סיפור רקע
מכתבו של אמנון חביב למשפחתו שבראשון לציון נכתב מיד מרדכי, ומתאר את ליל הסדר הראשון שחגג מחוץ לבית, בעיצומם של קרבות מלחמת העצמאות. "בכפר הסמוך מצאו הזדמנות להפריע והמטירו יריות, אולם אנו המשכנו בסדר – בקריאת ההגדה (עם שילוב של מאורעות ימינו) ואזכרת החברים שנפלו."
התמונה באדיבות הארכיון ההיסטורי - מוזיאון ראשון לציון.
התמונה באדיבות הארכיון ההיסטורי - מוזיאון ראשון לציון.
כתב היד
יד-מרדכי. שבת, ט"ו בניסן תש"ח. 24.4.48
יקירַי!
מקוה אני כי מכתבי הראשון כבר הגעכם ע"י אלדד.
כפי שרואים אתם הֻעברתי ליד-מרדכי וכנראה שאמצא
כאן באפן קבוע לאחר שבליתי כשבוע וחצי בניר עם.
הייתי השבוע בעליה לנקודה החדשה ליד בְּרֵר ולקחתי
בה חלק פעיל עוד לפני העליה בהכנת המקום והבטחת הסביבה.
ב 2 לפנות בֹקר הגיעה השירה העצומה למקום וב 10
כבר עמדה הנקודה על תלה על אף מטר הכדורים
מצד הערבים.
אתמול התקים כאן ליל הסדר. זה לי הסדר הראשון
מחוץ לבית, אולם גם פה חגגו אותו כראוי (אף כי הייתי
בוחר להיות אתכם, עם כלם בבית הסבא לוין. הערבים
בכפר הסמוך מצאו הזדמנות להפריע והמטירו יריות, אולם
אנו המשכנו בסדר – בקריאת ההגדה (עם שלוב של מאורעות
ימינו) ואזכרת החברים שנפלו. היתה גם סעודה כדבעי
והערב נגמר בשעה מאוחרת בשירה ורקודים.
שמענו אתמול על כבוש חיפה [מידי] הערבים ולשמחה
לא היה גבול, אף כי חושש אני כי איזה מזימה בריטית
מסתתרת מאחרי הענין – אולם אין דבר אנו מוכנים לכל.
כתבתי היום גם לאבא, אם יש באפשרותכם שלחו לי
את מכתביו, אחזירם בבואי. ומה נשמע אצלכם? איך עבר
ה"סדר" – מתאר אני לעצמי כי היה עגום במקצת. אולם אין
דבר גם זה יעבור. מה עם עזי וזזי? האם כבר
יצאו? לאן יצא עוזי?
בזמן האחרון נהרגו ברחבי הארץ הרבה חברים
שלי, אולם אין אנו נופלים ברוחנו, להפך – דבר זה מעוררנו
לפעולה. אצלנו המצב שקט באֹפן יחסי, אולם מי
יודע מה יביא הזמן בכנפיו.
אסים הפעם כי החברֶה מפריעים לי לכתֹב.
ד"ש לכולם צעירים כזקנים וברכת חג שמח,
משלכם אוהבכם
אמנון
נ.ב. כתבתי נמצאת על הצד השני של המעטפה.
ד"ש לדֹב אם כבר הגיע הביתה.
מה שלום סבתא לובמן (כמדומני שהיתה
חולה?).
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
כתב היד
יד-מרדכי. שבת, ט"ו בניסן תש"ח. 24.4.48
יקירַי!
מקוה אני כי מכתבי הראשון כבר הגעכם ע"י אלדד.
כפי שרואים אתם הֻעברתי ליד-מרדכי וכנראה שאמצא
כאן באפן קבוע לאחר שבליתי כשבוע וחצי בניר עם.
הייתי השבוע בעליה לנקודה החדשה ליד בְּרֵר ולקחתי
בה חלק פעיל עוד לפני העליה בהכנת המקום והבטחת הסביבה.
ב 2 לפנות בֹקר הגיעה השירה העצומה למקום וב 10
כבר עמדה הנקודה על תלה על אף מטר הכדורים
מצד הערבים.
אתמול התקים כאן ליל הסדר. זה לי הסדר הראשון
מחוץ לבית, אולם גם פה חגגו אותו כראוי (אף כי הייתי
בוחר להיות אתכם, עם כלם בבית הסבא לוין. הערבים
בכפר הסמוך מצאו הזדמנות להפריע והמטירו יריות, אולם
אנו המשכנו בסדר – בקריאת ההגדה (עם שלוב של מאורעות
ימינו) ואזכרת החברים שנפלו. היתה גם סעודה כדבעי
והערב נגמר בשעה מאוחרת בשירה ורקודים.
שמענו אתמול על כבוש חיפה [מידי] הערבים ולשמחה
לא היה גבול, אף כי חושש אני כי איזה מזימה בריטית
מסתתרת מאחרי הענין – אולם אין דבר אנו מוכנים לכל.
כתבתי היום גם לאבא, אם יש באפשרותכם שלחו לי
את מכתביו, אחזירם בבואי. ומה נשמע אצלכם? איך עבר
ה"סדר" – מתאר אני לעצמי כי היה עגום במקצת. אולם אין
דבר גם זה יעבור. מה עם עזי וזזי? האם כבר
יצאו? לאן יצא עוזי?
בזמן האחרון נהרגו ברחבי הארץ הרבה חברים
שלי, אולם אין אנו נופלים ברוחנו, להפך – דבר זה מעוררנו
לפעולה. אצלנו המצב שקט באֹפן יחסי, אולם מי
יודע מה יביא הזמן בכנפיו.
אסים הפעם כי החברֶה מפריעים לי לכתֹב.
ד"ש לכולם צעירים כזקנים וברכת חג שמח,
משלכם אוהבכם
אמנון
נ.ב. כתבתי נמצאת על הצד השני של המעטפה.
ד"ש לדֹב אם כבר הגיע הביתה.
מה שלום סבתא לובמן (כמדומני שהיתה
חולה?).
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
התנתקות
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
בטוח שאתם רוצים
להתנתק?