אסתר אייגרמן מקבלת לאנגליה מכתב ארוך מאביה על חשיבות ההשקעה בלימודים, על המשק והקיבוץ ועל שיחות שניהל עם רבנים
סיפור רקע
במכתבו הארוך לבתו כותב נפתלי יוסף אייגרמן על הימים האחרונים. האב כותב מכתב בהמשכים. הוא מציין אירועים שקרו בחג הסוכות, שיחות עם רבנים על משמעות החג ועל הידברות עם החילונים. לאחר מכן הוא מספר מה שלום המשפחה ומזכיר חתונות וארועים משפחתיים נוספים. בהמשך מעדכן גם בחידושים מהמשק, בבנייה חדשה ובעיסוקים של בני המשק ובני המשפחה. נפתלי יוסף כותב על הספר שאסתר ביקשה ממנו לקנות ולשלוח לה, ומתייחס ללימודיה בכלל וללימודי האנגלית בפרט. הוא מזכיר לה עד כמה חשוב להשקיע בלימודים כי עבודת החינוך שאליה היא רוצה להיכנס מבוססת על דוגמה אישית, ורק בעזרתה אפשר להשפיע על אחרים.
מכתב זה הוא חלק מאוסף המכתבים של משפחת אייגרמן. נפתלי יוסף כתב את המכתב לבתו אסתר.
נפתלי יוסף (יוסל) אייגרמן ולאה לבית ראנד נולדו בגרמניה, הכירו בהכשרה והצליחו לברוח מהנאצים. בשנת 1939 עלו לארץ, התיישבו בקיבוץ של
מכתב זה הוא חלק מאוסף המכתבים של משפחת אייגרמן. נפתלי יוסף כתב את המכתב לבתו אסתר.
נפתלי יוסף (יוסל) אייגרמן ולאה לבית ראנד נולדו בגרמניה, הכירו בהכשרה והצליחו לברוח מהנאצים. בשנת 1939 עלו לארץ, התיישבו בקיבוץ של "הנוער האגודתי" – קיבוץ חפץ חיים ושם נישאו. לנפתלי יוסף וללאה נולדו שבעה ילדים. לאה אייגרמן הייתה אישה רבת פעלים, חברותית וחרוצה, שנפטרה בטרם עת בגיל 35. זו הייתה טראומה גדולה למשפחתה ולקיבוץ. לימים נשא נפתלי יוסף את חברת המשפחה בובי רחל פרנקל לאישה, ונולדו להם שני ילדים משותפים. במשך השנים הרבו נפתלי יוסף ולאה, ובהמשך נפתלי יוסף ובובי רחל, לכתוב מכתבים לילדיהם. גם בני משפחה אחרים כתבו מכתבים. רבים מן המכתבים שנשמרו הם מכתבים שנשלחו לאסתר, בתם של לאה ונפתלי יוסף, בשנים שבהן היא למדה באנגליה. אסתר, שנולדה בשנת 1945, נסעה בין השנים 1964-1966 ללמוד בסמינר חרדי לבנות בעיר גייטסהד (Gateshead), שמנהלו היה הגיס של בובי רחל פרנקל. אסתר נהנתה בשנות הלימודים: למדה את השפה האנגלית, הכירה את קרובי המשפחה שגרו באירופה, ומשנה לשנה התחזקה בשמירת מצוות. ואולם, לצערה, מצבה הכלכלי היה קשה, והאחים שחיו בישראל שלחו לה כסף להוצאותיה. גם קרובי משפחה אחרים שלחו את בנותיהם לגייטסהד, ואסתר הידקה את הקשרים עם המשפחה, הוזמנה לארוחות משפחתיות, לחגים ולשבתות. לאחר לימודיה חזרה לארץ, החלה לעבוד כמזכירה ושודכה ליצחק קמפה, בחור ישיבה מבית חלקיה, מושב סמוך לחפץ חיים. משפחת קמפה עברה לגור בבני ברק ובהמשך בתפרח. למרבה הצער חלתה אסתר במחלת כבד, עברה השתלה שהעניקה לה עוד כמה שנים טובות, אך נפטרה בטרם עת.
את אסופת המכתבים תרמה לפרויקט אוצרות אחותה רחל שנרב.
כתב היד
[עמ' 1]
ב"ה חפץ חיים אור ליום ג פ' לך לך תשכ"ה
ערב טוב וליל מנוחה לך, אסתר עמ"ש [עמך שלום]
רק משפט הערב. קבלנו את האגרת ובינתים גם
קבלת את בודאי את המכתב שלנו עם התמונות.
היום שוב קבלנו מכתב ממשפחת פלם עם תמונות
נחמדות מאוד מיוכי והילדים שלה במיוחד.
היום שוב יום ה השעה 2 אחה"צ. תתארי
לך באמצע יום העבודה אני כותב לך.
קניתי לך את הספר אישי תנ"ך. ספר טוב
מאוד. פשוט חבל לשלח. אבל מה לא עושים
הכל בשביל אסתר. אשתדל לענות על כל השאלות
לפי מכתבך האחרון. יתכן שנחזור על הרבה דברים
שכבר כתבנו, אז תוכלי להשוות אם הכל אמת.
האם באמת לא כתבתי שום דבר על חג הסוכות?
ערב אחד דבר הרב קלמן, על בעיות אקטואליות
הוא תאר את האפשרות של הדברות עם החילונים,
על עמדתה של הרבנות הראשית וכו. ערב אחד
ארחנו את הרב פרנקל שדבר [שדיבר] יוצא מן הכלל
יפה על המשמעות של סוכות ושלב גם תיאור
על בקורו בפולין. ביום ה נסענו עם הילדים
[עמ' 2]
ל[?]. אבל לא יתכן שלא כתבתי הכל
זה. והי-ה שלא תכתבי לי אשתדל להזכר
ולכתוב לך. תודה עבור הד"ש מדוד אברימלה
ועוד לא כתבנו לאף אחד אפילו מלה
אחת לר"ה [לראש השנה]. וצריך לעשות עכשיו מאמצים
גדולים כדי לפייס את כולם.
אנו שמחים אתך אם כל הדברים היפים
שאת רואה ושומעת. חושבני אין דבר
אשר משפיע יותר על אופיו של בן אדם מאשר
להתכונן במעשי ידיו של הקב"ה. דור לדור ישבח
מעשיך, ובע"ה תהינה עכשיו גם שמחות
אחרי שמחות ב"מ של שמחה. חתונה של מימי
חתונה של ישראל רנד ושל אחד הברונרים.
שנשמע רק בשורות טובות. כמעט שכחתי
ביום ג בשבוע הבא מתחתנת ורדה
עם קלונימוס, אבל לא הוא ולא היא
קיבלו שחרור ושמעתי יש להם חדר בירושלים
בחפץ חיים ובמודיעין. בודאי שמעת
שגרעין נח"ל של פאי מתישב במודיעין, ואומרים
שורדה וקלונימוס יתלוו עליהם כי אין להם עוד
משפחה. את יודעת שאינני אוהב לשמוע
[עמ' 3]
לחישות וגם לא נכנס לכל העינינים מספיק
הצרות שלי. בקשר להנאה שאין לך מלהיות מורה,
אני תקוה שתשמע [שתשמעי] לעצתנו ותעשי גם את הבחינות
באנגלית. כמעט כל פעם שאני משוחח עם מורות
צעירות אני שומע איך שהן מצטערות שלא
יודעות אנגלית. על כן אסתרקה תהי עקשנית,
ממילא אין כבר רגש בישבן אחרי ישיבה
של שנה והשכל עובד כבר אוטומטי אז
זה לא כל כך נורא את יודעת החיים
הם יפים רק על ידי הנגודים, ועל ידי זה שעושים
ההפך מזה שלא צריכים לעשות שואפים הנאה
ואושר.
כבר כתבתי שקניתי את הספר שאת מבקשת,
אני קראתי בעיון רב בו והוא מסודר להפליא.
בע"ה אשלח את הספר בדואר ביום א ואני
תקוה שתוכלי להעזר בו ובפסח כשתחזרי
ואם עד אז לא רכשתי את הספר עוד הפעם
תביאי אתך. האם כבר בחרת את הנושא?
תכתבי מה שבחרת אולי נוכל לתת עצה.
מה שקרה עם יונתן ז"ל זה קשה מאוד לתפוש.
ועוד יותר קשה התגובה שלנו לאסון.
[עמ' 4]
בערב ראש השנה נופל ילד קטן נחמד
ופקח [ופיקח] וכל המאמצים להצילו עולים בתוהו,
זה אסון איום, אמנם ח"ו [חס וחלילה] לנו להרהר אחרי
מעשיו של הקב"ה שהוא קל רחום וחנון, אבל
אחרי מעשי אני היתי צריך להרהר, וחוששני
מאוד שאנו לא נצא נקיים לפני הקב"ה. כל
כך מהר שוכחים ואותם החיים כמו מקודם,
זה נגד הטבע או הי-ה צריך להיות נגד
הטבע. לדעתי את יוכלה [יכולה] לכתוב להם כמה
מלים. הם בודאי ישמחו. כלפי חוץ הם לא
מראים, אבל מי יכול להסתכל לתוך לבבו
של בן אדם.
חוה מרגישה ב"ה מצוין ונראית טוב מאוד.
יש לי הרושם שאת חייבת לה עוד תודה עבור
הסודר [הסוודר] היפה שהיא שלחה לך והיא עבדה על
זה הרבה, כך שהתרגשותך על שתיקתה לא
כל כך מוצדקת, אבל תביני שהיא צריכה עוד
הרבה מנוחה ואל לך להיות לה ברוגז. היא
שמחה עם כל מלה שרואה ממך ומתענינת
ללא הרף. יעקב לומד כבר, אבל עוד
עובד במשק. בעוד חודש הוא יוצא לרחובות
[עמ' 5]
וילמד ועוד איך. בשנתיים הוא צריך להספיק ארבע
שנים אוניברסיטה. הם גם עושים הרבה מבחינה
חברותית, מי יודע אם זה יעזור, גם אשר
שטרן ודוד זליגר עומדים לעזוב. לי נדמה שהי [שהיה]
כדאי לתכנן משק שתופי כי עם הרצון הטוב
ביותר אינני ראה דרך איך להתגבר על הבעיות
שישנן כעת בקבוץ ובמשק שתופי לפחות כל
הבלבול עם העבודה השכירה בשירותים לא יהיו.
לא כדאי לך לחשוב יותר מדי על כל זה.
את רק עם העינים למטרה שלך. שלוש השנים
תקדישי כולם ללמוד שיביא לידי מעשה וברור
מעל כל ספק שרק על ידי דוגמה אישית אפשר
לשנות אחרים ותפקיד החינוך לגדל בני אדם
רבים שהם יהוו דוגמה.
רבקה גרה בפתח תקוה רח' ההסתדרות 4
אצל עופר מלמדת בראש העין כתה ה
בני תימן, עבודה קשה, אוכלת אצל טובהלה
שגם היא גרה בפ"ת. ביום ג לחתונה היא
תבוא בע"ה. ישראל עובד כל הזמן משמרת
שני-ה על הקטפת כותנה. פרט לשבת כמעט
שלא רואים אותו, הלואי שהוא הי-ה יוצא
[עמ' 6]
לישיבה לפני שמתחיל חיים חדשים בחוץ.
גם שרה שלנו עסוקה מאוד, אבל כשיש לה
זמן היא עוזרת בבית. אשתדל להשפיע
עלי-ה לכתוב לך כי אין לי שום מושג מה
שנעשה בנוער וזה בודאי מענין אותך מאוד.
את התמונות של שושי ואבּי שפלַם עשו בהיותם
כאן בודאי קבלת. הם שניהם יכולים
להיות נחמדים מאוד אבל הם נודניקים
ממדרגה ראשונה או אולי אין לי כבר עצבים
עבורם. הפסקתי להיות אחראי עבור הלולים
והתחלתי לעבוד רק במדגרה אולי יה' [יהיה] לי על
ידי זה יותר פנאי להתעסק אתם. היא
קוראת פנטסתי גם חשבון יודעת טוב ועוד
אוכלת בכוונה גדולה כנראה שלא תהי רזה
מדי ע"י ההתעמלות שהיא עושה כל שבוע.
ספרתי להם שהקב"ה עשה כותנת לאדם הראשון
בגן עדן ואיך שהכותנת הגיע לנמרוד והיום
הוא שואל אותי: מי היה במשק פטר? אני מתחיל
ספר על ר' יוסף פטר ז"ל אז הוא בהתרגשות:
לא זה, זה עם הכתונת שספרת. למדתי
אותו לקרוא בטעמים את שני הפסוקים הראשו
נים
[עמ' 7]
של פרשת בראשית והוא זורח כששר אותם.
זה בערך מה שיש לספר מהמשפחה. רחל וידידי' [וידידיה]
יבואו בע"ה לשבת. הם מרגישים טוב ומאוד
מאושרים. אני מניח שהם כן כותבים, אחרת
יהיו בע"ה נאלצים לעשות זאות בהקדם
ודי לחכימא ברמיזא. אסתר אייזנברג
ספרה לנו שיוכי שוכבת, נשמע מחר מידידי' [מידידיה]
ורחל מה שיש. קבלנו מפלַם תמונות נהדרות
מיוכי ושמואל ומהילדים. אינני יודע אם הם
עבורנו או עבורם. תמונה אחד ממני ששמשון
הלר צלם כשהי' [כשהיה] כאן אני שולח לך גם.
הכושי הוא כומר מולטה העלית באפריקה
והי-ה אצלנו בשבת. מסתובבים כאן מכל
הארצות. כעת חוה מטפלת בשתי בחורות
מאמריקה נוצריות וגם בחור נוצרי מארה"ב
אצלנו מטעם משרד החקלאות.
במשק מתקדמים גם כן. סמנו כבר את
הבתים החדשים שעומדים להבנות. ואת יודעת
עדי לאן שהם יגיעו? עד למשק הילדים!
את הסככה של התרנגולות במשק הילדים
צריך להעביר, כי שם יעמוד בית.
[עמ' 8]
את הגג של החדר אוכל הורידו ומשנים
אותו וכבר 4 ימים כל האוכל מלא לכלוך.
החליטו גם להכניס 100000 ל"י (מאה אלף)
לשנוי המטבח ורוצים גם להגדיל את
בית מרגוע לבנות חדר אוכל חדר עבורו,
ואת כל החדר אוכל לשנות ולשפץ לחדר
אוכל עבור חברים ילדים ומסיבות קטנות.
בינתיים עשיתי כצת [קצת] סדר בחדר ועשיתי
ספונייר [?] ואמא אפתה שלוש עוגות עם
תפוחים ושוקולדה לכבוד שבת. השעה
כבר 0:30 וטרם התקלחתי, אבל ב"ה שגמרתי
את המכתב. ליל מנוחה וד"ש לבבית לכולם
אל תשכחי כל שבוע למסור לכל הידידים
שלנו ד"ש מיוחד, לא חשוב אם כתבנו או
לא. מזל טוב לבבית. שמענו שלחזקאל
ואתר תאומים כ"י, הזמנה לחתונה
של מימי כבר קבלנו אבל כרטיסי טסה
לא היו בפנים לצערנו הגדול.
ובכן ליל מנוחה ושבת שלם וכל טוב
שלך אבא.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
כתב היד
[עמ' 1]
ב"ה חפץ חיים אור ליום ג פ' לך לך תשכ"ה
ערב טוב וליל מנוחה לך, אסתר עמ"ש [עמך שלום]
רק משפט הערב. קבלנו את האגרת ובינתים גם
קבלת את בודאי את המכתב שלנו עם התמונות.
היום שוב קבלנו מכתב ממשפחת פלם עם תמונות
נחמדות מאוד מיוכי והילדים שלה במיוחד.
היום שוב יום ה השעה 2 אחה"צ. תתארי
לך באמצע יום העבודה אני כותב לך.
קניתי לך את הספר אישי תנ"ך. ספר טוב
מאוד. פשוט חבל לשלח. אבל מה לא עושים
הכל בשביל אסתר. אשתדל לענות על כל השאלות
לפי מכתבך האחרון. יתכן שנחזור על הרבה דברים
שכבר כתבנו, אז תוכלי להשוות אם הכל אמת.
האם באמת לא כתבתי שום דבר על חג הסוכות?
ערב אחד דבר הרב קלמן, על בעיות אקטואליות
הוא תאר את האפשרות של הדברות עם החילונים,
על עמדתה של הרבנות הראשית וכו. ערב אחד
ארחנו את הרב פרנקל שדבר [שדיבר] יוצא מן הכלל
יפה על המשמעות של סוכות ושלב גם תיאור
על בקורו בפולין. ביום ה נסענו עם הילדים
[עמ' 2]
ל[?]. אבל לא יתכן שלא כתבתי הכל
זה. והי-ה שלא תכתבי לי אשתדל להזכר
ולכתוב לך. תודה עבור הד"ש מדוד אברימלה
ועוד לא כתבנו לאף אחד אפילו מלה
אחת לר"ה [לראש השנה]. וצריך לעשות עכשיו מאמצים
גדולים כדי לפייס את כולם.
אנו שמחים אתך אם כל הדברים היפים
שאת רואה ושומעת. חושבני אין דבר
אשר משפיע יותר על אופיו של בן אדם מאשר
להתכונן במעשי ידיו של הקב"ה. דור לדור ישבח
מעשיך, ובע"ה תהינה עכשיו גם שמחות
אחרי שמחות ב"מ של שמחה. חתונה של מימי
חתונה של ישראל רנד ושל אחד הברונרים.
שנשמע רק בשורות טובות. כמעט שכחתי
ביום ג בשבוע הבא מתחתנת ורדה
עם קלונימוס, אבל לא הוא ולא היא
קיבלו שחרור ושמעתי יש להם חדר בירושלים
בחפץ חיים ובמודיעין. בודאי שמעת
שגרעין נח"ל של פאי מתישב במודיעין, ואומרים
שורדה וקלונימוס יתלוו עליהם כי אין להם עוד
משפחה. את יודעת שאינני אוהב לשמוע
[עמ' 3]
לחישות וגם לא נכנס לכל העינינים מספיק
הצרות שלי. בקשר להנאה שאין לך מלהיות מורה,
אני תקוה שתשמע [שתשמעי] לעצתנו ותעשי גם את הבחינות
באנגלית. כמעט כל פעם שאני משוחח עם מורות
צעירות אני שומע איך שהן מצטערות שלא
יודעות אנגלית. על כן אסתרקה תהי עקשנית,
ממילא אין כבר רגש בישבן אחרי ישיבה
של שנה והשכל עובד כבר אוטומטי אז
זה לא כל כך נורא את יודעת החיים
הם יפים רק על ידי הנגודים, ועל ידי זה שעושים
ההפך מזה שלא צריכים לעשות שואפים הנאה
ואושר.
כבר כתבתי שקניתי את הספר שאת מבקשת,
אני קראתי בעיון רב בו והוא מסודר להפליא.
בע"ה אשלח את הספר בדואר ביום א ואני
תקוה שתוכלי להעזר בו ובפסח כשתחזרי
ואם עד אז לא רכשתי את הספר עוד הפעם
תביאי אתך. האם כבר בחרת את הנושא?
תכתבי מה שבחרת אולי נוכל לתת עצה.
מה שקרה עם יונתן ז"ל זה קשה מאוד לתפוש.
ועוד יותר קשה התגובה שלנו לאסון.
[עמ' 4]
בערב ראש השנה נופל ילד קטן נחמד
ופקח [ופיקח] וכל המאמצים להצילו עולים בתוהו,
זה אסון איום, אמנם ח"ו [חס וחלילה] לנו להרהר אחרי
מעשיו של הקב"ה שהוא קל רחום וחנון, אבל
אחרי מעשי אני היתי צריך להרהר, וחוששני
מאוד שאנו לא נצא נקיים לפני הקב"ה. כל
כך מהר שוכחים ואותם החיים כמו מקודם,
זה נגד הטבע או הי-ה צריך להיות נגד
הטבע. לדעתי את יוכלה [יכולה] לכתוב להם כמה
מלים. הם בודאי ישמחו. כלפי חוץ הם לא
מראים, אבל מי יכול להסתכל לתוך לבבו
של בן אדם.
חוה מרגישה ב"ה מצוין ונראית טוב מאוד.
יש לי הרושם שאת חייבת לה עוד תודה עבור
הסודר [הסוודר] היפה שהיא שלחה לך והיא עבדה על
זה הרבה, כך שהתרגשותך על שתיקתה לא
כל כך מוצדקת, אבל תביני שהיא צריכה עוד
הרבה מנוחה ואל לך להיות לה ברוגז. היא
שמחה עם כל מלה שרואה ממך ומתענינת
ללא הרף. יעקב לומד כבר, אבל עוד
עובד במשק. בעוד חודש הוא יוצא לרחובות
[עמ' 5]
וילמד ועוד איך. בשנתיים הוא צריך להספיק ארבע
שנים אוניברסיטה. הם גם עושים הרבה מבחינה
חברותית, מי יודע אם זה יעזור, גם אשר
שטרן ודוד זליגר עומדים לעזוב. לי נדמה שהי [שהיה]
כדאי לתכנן משק שתופי כי עם הרצון הטוב
ביותר אינני ראה דרך איך להתגבר על הבעיות
שישנן כעת בקבוץ ובמשק שתופי לפחות כל
הבלבול עם העבודה השכירה בשירותים לא יהיו.
לא כדאי לך לחשוב יותר מדי על כל זה.
את רק עם העינים למטרה שלך. שלוש השנים
תקדישי כולם ללמוד שיביא לידי מעשה וברור
מעל כל ספק שרק על ידי דוגמה אישית אפשר
לשנות אחרים ותפקיד החינוך לגדל בני אדם
רבים שהם יהוו דוגמה.
רבקה גרה בפתח תקוה רח' ההסתדרות 4
אצל עופר מלמדת בראש העין כתה ה
בני תימן, עבודה קשה, אוכלת אצל טובהלה
שגם היא גרה בפ"ת. ביום ג לחתונה היא
תבוא בע"ה. ישראל עובד כל הזמן משמרת
שני-ה על הקטפת כותנה. פרט לשבת כמעט
שלא רואים אותו, הלואי שהוא הי-ה יוצא
[עמ' 6]
לישיבה לפני שמתחיל חיים חדשים בחוץ.
גם שרה שלנו עסוקה מאוד, אבל כשיש לה
זמן היא עוזרת בבית. אשתדל להשפיע
עלי-ה לכתוב לך כי אין לי שום מושג מה
שנעשה בנוער וזה בודאי מענין אותך מאוד.
את התמונות של שושי ואבּי שפלַם עשו בהיותם
כאן בודאי קבלת. הם שניהם יכולים
להיות נחמדים מאוד אבל הם נודניקים
ממדרגה ראשונה או אולי אין לי כבר עצבים
עבורם. הפסקתי להיות אחראי עבור הלולים
והתחלתי לעבוד רק במדגרה אולי יה' [יהיה] לי על
ידי זה יותר פנאי להתעסק אתם. היא
קוראת פנטסתי גם חשבון יודעת טוב ועוד
אוכלת בכוונה גדולה כנראה שלא תהי רזה
מדי ע"י ההתעמלות שהיא עושה כל שבוע.
ספרתי להם שהקב"ה עשה כותנת לאדם הראשון
בגן עדן ואיך שהכותנת הגיע לנמרוד והיום
הוא שואל אותי: מי היה במשק פטר? אני מתחיל
ספר על ר' יוסף פטר ז"ל אז הוא בהתרגשות:
לא זה, זה עם הכתונת שספרת. למדתי
אותו לקרוא בטעמים את שני הפסוקים הראשו
נים
[עמ' 7]
של פרשת בראשית והוא זורח כששר אותם.
זה בערך מה שיש לספר מהמשפחה. רחל וידידי' [וידידיה]
יבואו בע"ה לשבת. הם מרגישים טוב ומאוד
מאושרים. אני מניח שהם כן כותבים, אחרת
יהיו בע"ה נאלצים לעשות זאות בהקדם
ודי לחכימא ברמיזא. אסתר אייזנברג
ספרה לנו שיוכי שוכבת, נשמע מחר מידידי' [מידידיה]
ורחל מה שיש. קבלנו מפלַם תמונות נהדרות
מיוכי ושמואל ומהילדים. אינני יודע אם הם
עבורנו או עבורם. תמונה אחד ממני ששמשון
הלר צלם כשהי' [כשהיה] כאן אני שולח לך גם.
הכושי הוא כומר מולטה העלית באפריקה
והי-ה אצלנו בשבת. מסתובבים כאן מכל
הארצות. כעת חוה מטפלת בשתי בחורות
מאמריקה נוצריות וגם בחור נוצרי מארה"ב
אצלנו מטעם משרד החקלאות.
במשק מתקדמים גם כן. סמנו כבר את
הבתים החדשים שעומדים להבנות. ואת יודעת
עדי לאן שהם יגיעו? עד למשק הילדים!
את הסככה של התרנגולות במשק הילדים
צריך להעביר, כי שם יעמוד בית.
[עמ' 8]
את הגג של החדר אוכל הורידו ומשנים
אותו וכבר 4 ימים כל האוכל מלא לכלוך.
החליטו גם להכניס 100000 ל"י (מאה אלף)
לשנוי המטבח ורוצים גם להגדיל את
בית מרגוע לבנות חדר אוכל חדר עבורו,
ואת כל החדר אוכל לשנות ולשפץ לחדר
אוכל עבור חברים ילדים ומסיבות קטנות.
בינתיים עשיתי כצת [קצת] סדר בחדר ועשיתי
ספונייר [?] ואמא אפתה שלוש עוגות עם
תפוחים ושוקולדה לכבוד שבת. השעה
כבר 0:30 וטרם התקלחתי, אבל ב"ה שגמרתי
את המכתב. ליל מנוחה וד"ש לבבית לכולם
אל תשכחי כל שבוע למסור לכל הידידים
שלנו ד"ש מיוחד, לא חשוב אם כתבנו או
לא. מזל טוב לבבית. שמענו שלחזקאל
ואתר תאומים כ"י, הזמנה לחתונה
של מימי כבר קבלנו אבל כרטיסי טסה
לא היו בפנים לצערנו הגדול.
ובכן ליל מנוחה ושבת שלם וכל טוב
שלך אבא.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
התנתקות
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
בטוח שאתם רוצים
להתנתק?