אוֹצָרוֹת
2024 25 ביולי

אפרים טיקטין כותב לחברתו יהודית שהוא לא מעוניין בנשפים בקיבוץ, אלא בפגישה זוגית

אפרים טיקטין קיבוץ משמר העמק פורסם על ידי נוי לאופר ישראלי
יהודית קוצר ואפרים טיקטין

כתב היד

4 דפי המכתב

סיפור רקע

הביקור הקצר של יהודית במשמר העמק המחיש לאפרים כמה היא סובלת. גם הוא מתגעגע אליה מאוד ומצר על כל יום שהם אינם חיים ביחד, אבל העבודה הקשה עוזרת לו להעביר את הזמן שנשאר להם להיות רחוקים זה מזה. אפרים אינו מתלהב מהאפשרות שהם ייפגשו בנשף, כי הוא מרגיש שהצורך שלו להיות עם יהודית גדול יותר מאשר לחגוג. אפרים, שלא ידע כי ייהרג, בטוח שעוד נכונו להם הרבה ימים יפים. אפרים טיקטין נולד בליטא בשנת 1913. בעודו ילד היגרה משפחתו לארצות הברית לעיר דטרויט, שם היה אפרים ממייסדי קן השומר הצעיר ופעיל בו. בסתיו 1933 עלה אפרים לארץ והצטרף לגרעין "בניר" בחדרה. כשנה לפני העלייה להתיישבות של הגרעין בג'וערה נשלח אפרים להכשרה במטעים של משמר העמק, וכאשר הוקם עין השופט היה לרכז המטעים בקיבוץ. את המכתבים האלה הוא כותב בשנים 1936–1937 ליהודית קוצר, חברתו,

הביקור הקצר של יהודית במשמר העמק המחיש לאפרים כמה היא סובלת. גם הוא מתגעגע אליה מאוד ומצר על כל יום שהם אינם חיים ביחד, אבל העבודה הקשה עוזרת לו להעביר את הזמן שנשאר להם להיות רחוקים זה מזה. אפרים אינו מתלהב מהאפשרות שהם ייפגשו בנשף, כי הוא מרגיש שהצורך שלו להיות עם יהודית גדול יותר מאשר לחגוג. אפרים, שלא ידע כי ייהרג, בטוח שעוד נכונו להם הרבה ימים יפים. אפרים טיקטין נולד בליטא בשנת 1913. בעודו ילד היגרה משפחתו לארצות הברית לעיר דטרויט, שם היה אפרים ממייסדי קן השומר הצעיר ופעיל בו. בסתיו 1933 עלה אפרים לארץ והצטרף לגרעין "בניר" בחדרה. כשנה לפני העלייה להתיישבות של הגרעין בג'וערה נשלח אפרים להכשרה במטעים של משמר העמק, וכאשר הוקם עין השופט היה לרכז המטעים בקיבוץ. את המכתבים האלה הוא כותב בשנים 1936–1937 ליהודית קוצר, חברתו, ולימים אשתו. הוא מתאר בהם את הנעשה במשמר העמק, את העבודה החקלאית ואת הגעגועים העזים אליה. ב־4 באפריל 1938 בדרכם חזרה מעבודתם לג'וערה, נרצחו אפרים טיקטין וחברו אליעזר קרונגולד בידי ערבים. אפרים, שהיה בן 25 במותו נטמן בקבר אחים בעין השופט. הוא הניח אחריו הורים ואחות ואת אשתו יהודית, שילדה אחרי מותו את בנו – אפרים.

כתב היד

עמוד 1/4

משמר העמק יום חמישי

[עמוד 1]
יהודית יקרה!
בזמן כתבי [כותבי] מכתב זה, עוד אינני יודע
אם אני אסע מחר הביתה לנשף או לא.
זה תלוי אם האוטו שלנו יבוא לקחת אותנו.
אבל מעצם העובדא [העובדה] שאני כותב מכתב את
יכולה להבין שאני לא מאמין בזה.
יהודית, אל תצטערי הרבה, תשתדלי לההנות [להנות]
מהנשף עד כמה שאפשר, לכן אנו נתראה
יותר בחג הפסח. אני מקוה שאת מרגישה
יותר טוב מאשר עד עכשיו, באמת שאני הרגשתי
בך את כל מצבך הקשה, אני עד כה
לא שערתי לי את זה. אני חשבתי
שפה במשמר העמק תרגישי קצת יותר
טוב, אבל כנראה שיום או יומיים לא מספיקים
להכניס קצת שמחה לבן אדם אשר סובל
במשך תקופה ממושכת.
אצלי זה אמנם קצת אחרת, יהודית,
אני עסוק כולי בעבודה שמענינת אותי
מאד וגם רוב הערבים עסוקים והזמן
אצלי חולף מהר מאוד. שבוע חולף
[עמוד 2]
שבוע בא, אני מתגעגע אליך אבל רגעי
הגעגועים אין בכוחם להשפיע עלי עד כדי
כך שזה יהיה נכר [ניכר] עלי.
אני יודע רק שאני אוהב אותך מאד
מאד, בזה נוכחתי יותר ויותר במשך
כל הזמן. איזו הרגשה של "חבל" אני
מרגיש בכל יום ובכל לילה שאנחנו לא
ביחד. נדמה לי שכבר כתבתי לך פעם
על ההרגשה הזאת של כאילו בזבוז זמן
או יותר נכון חלק של חיים.
נחמדת, אני בטוח שעוד נכונים לנו הרבה
ימים יפים בחיינו, יש לי תמיד ההרגשה
שהשנה הראשונה היה עבורנו רק איזה
תחנת נסיון בחיינו, למדנו שנינו הרבה דברים
אחד על השני. למדנו להתאים את עצמנו
אחד לשני, והדבר הכי חשוב יצרנו בנו את
ההכרח לחיות ביחד. הדבר הכי חשוב שבחיי
המשפחה זהו שהחיים המשותפים נעשים הכרח
של חיים בשביל שניהם. זה לא רק רצון
זה לא רק תענוג או לוקסוס, זהו הכרח
[עמוד 3]
יום יומי. לדעתי אנחנו מרגישים את
זה שנינו ונרגיש את זה עוד יותר כשנשוב
לחיות ביחד.
אומר לך את האמת, יהודית, שאין לי
רצון מיוחד לבוא לנשף בתור נשף. אני
הייתי אולי יותר מרוצה להפגש אתך ביום חול
פשוט מבלי כל הטרַרַם של נשף. זה טוב
כשזה נובע מתוך החיים המסודרים, אז דרוש הנשף
להכניס את החגיגיות לחיים אבל לנו במצבנו כעת
לא דרושה החגיגיות. נחוץ לנו להיות יחד
איזה שלשה ארבע ימים מינימום כדי להתחיל
להרגיש איזו חגיגיות מיוחדת.
מלבד זה אני בטוח שמרוב האורחים
אנחנו לא נמצא לנו אפילו איזו פנת מרגוע.
יהודית נחמדת, אני מקווה שאת תמצאי
את האופן איך להוציא את קצת השמחה מן
החיים אשר נתן לך בתנאים אלו, אפילו
רק שהזמן יעבור יותר מהר. ואמנם
הוא עובר, אפשר להגיד שנשארו לי רק
ששה חדשים [חודשים] להיות פה, יתכן שעוד
[עמוד 4]
כמה שבועות יותר אבל לא יותר מזה וזהו
באמת זמן קצר למדי.
אני אוהב אותך מאד, יהודית, להתראות בקרוב.
שלך אפרים.

עמוד 2/4
עמוד 3/4
עמוד 4/4

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: אפרים טיקטין
מיקום: קיבוץ משמר העמק

מקבל/ת המכתב

שם: יהודית קוצר
מיקום: חדרה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/4

משמר העמק יום חמישי

[עמוד 1]
יהודית יקרה!
בזמן כתבי [כותבי] מכתב זה, עוד אינני יודע
אם אני אסע מחר הביתה לנשף או לא.
זה תלוי אם האוטו שלנו יבוא לקחת אותנו.
אבל מעצם העובדא [העובדה] שאני כותב מכתב את
יכולה להבין שאני לא מאמין בזה.
יהודית, אל תצטערי הרבה, תשתדלי לההנות [להנות]
מהנשף עד כמה שאפשר, לכן אנו נתראה
יותר בחג הפסח. אני מקוה שאת מרגישה
יותר טוב מאשר עד עכשיו, באמת שאני הרגשתי
בך את כל מצבך הקשה, אני עד כה
לא שערתי לי את זה. אני חשבתי
שפה במשמר העמק תרגישי קצת יותר
טוב, אבל כנראה שיום או יומיים לא מספיקים
להכניס קצת שמחה לבן אדם אשר סובל
במשך תקופה ממושכת.
אצלי זה אמנם קצת אחרת, יהודית,
אני עסוק כולי בעבודה שמענינת אותי
מאד וגם רוב הערבים עסוקים והזמן
אצלי חולף מהר מאוד. שבוע חולף
[עמוד 2]
שבוע בא, אני מתגעגע אליך אבל רגעי
הגעגועים אין בכוחם להשפיע עלי עד כדי
כך שזה יהיה נכר [ניכר] עלי.
אני יודע רק שאני אוהב אותך מאד
מאד, בזה נוכחתי יותר ויותר במשך
כל הזמן. איזו הרגשה של "חבל" אני
מרגיש בכל יום ובכל לילה שאנחנו לא
ביחד. נדמה לי שכבר כתבתי לך פעם
על ההרגשה הזאת של כאילו בזבוז זמן
או יותר נכון חלק של חיים.
נחמדת, אני בטוח שעוד נכונים לנו הרבה
ימים יפים בחיינו, יש לי תמיד ההרגשה
שהשנה הראשונה היה עבורנו רק איזה
תחנת נסיון בחיינו, למדנו שנינו הרבה דברים
אחד על השני. למדנו להתאים את עצמנו
אחד לשני, והדבר הכי חשוב יצרנו בנו את
ההכרח לחיות ביחד. הדבר הכי חשוב שבחיי
המשפחה זהו שהחיים המשותפים נעשים הכרח
של חיים בשביל שניהם. זה לא רק רצון
זה לא רק תענוג או לוקסוס, זהו הכרח
[עמוד 3]
יום יומי. לדעתי אנחנו מרגישים את
זה שנינו ונרגיש את זה עוד יותר כשנשוב
לחיות ביחד.
אומר לך את האמת, יהודית, שאין לי
רצון מיוחד לבוא לנשף בתור נשף. אני
הייתי אולי יותר מרוצה להפגש אתך ביום חול
פשוט מבלי כל הטרַרַם של נשף. זה טוב
כשזה נובע מתוך החיים המסודרים, אז דרוש הנשף
להכניס את החגיגיות לחיים אבל לנו במצבנו כעת
לא דרושה החגיגיות. נחוץ לנו להיות יחד
איזה שלשה ארבע ימים מינימום כדי להתחיל
להרגיש איזו חגיגיות מיוחדת.
מלבד זה אני בטוח שמרוב האורחים
אנחנו לא נמצא לנו אפילו איזו פנת מרגוע.
יהודית נחמדת, אני מקווה שאת תמצאי
את האופן איך להוציא את קצת השמחה מן
החיים אשר נתן לך בתנאים אלו, אפילו
רק שהזמן יעבור יותר מהר. ואמנם
הוא עובר, אפשר להגיד שנשארו לי רק
ששה חדשים [חודשים] להיות פה, יתכן שעוד
[עמוד 4]
כמה שבועות יותר אבל לא יותר מזה וזהו
באמת זמן קצר למדי.
אני אוהב אותך מאד, יהודית, להתראות בקרוב.
שלך אפרים.

עמוד 2/4
עמוד 3/4
עמוד 4/4

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: אפרים טיקטין
מיקום: קיבוץ משמר העמק
תאריך: 1937-04-22

מקבל/ת המכתב

שם: יהודית קוצר
מיקום: חדרה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות