משמר העמק יום שני

שלום רב לך יהודית!
את מכתבך קבלתי. הבינותי שאת עסוקה
מאד. אחרת היית לבטח כותבת יותר תכוף.
אצלי בעצם אין הרבה חדשות. אני סובל
קצת מהקר [מהקור] הנורא ומהרוחות. ביחוד קשה
העבודה במזג אוויר כזה. אני מחכה לדעת
אם הקבוץ יסדר השתתפותי בסמינריון של
מגדלי הפרות [הפירות]. זה עבורי חשוב מאד, כי
שם אוכל לקבל השתלמות תיאורטית חשובה
מאד.
התעניני באם הועדה דנה בענין זה
ועני לי מיד במכתב. אל תחכי לנסיעתו
של יחזקאל.
זה מה שאת כותבת לי בקשר עם
נסיעתך שאין אפילו לחשוב על זה, מצער אותי
מאד. כנראה שמתנקשים בנו מכל הצדדים.
פה הודיעו לנו בהחלט שכול הנסיעות תהינה
על חשבוננו, אם כי זה בהחלט לא צודק
מגיע לנו אותן זכויות כמו לכל חבר
פה. אבל הם נעשו פה חזירים גדולים
[עמוד 2]
בענינים אלו. מצד אחד הם מעמידים
פנים כאילו הם עושים לנו טובה גדולה,
ומצד שני הם מעוניינים לקבל משתלמים
מפני החֹסר [החוסר] בידים עובדות.
אבל מה יש לדבר על זה, סוף דבר יהיה
שנצטרך ללחם [להילחם] על זכויותנו ולא לשתק להם.
פה אנו מחכים כעת שתסדרו
בקור באוטו לג'הרה [לג'וערה], באם זה יצא
לפועל תשתדלי גם את לנסע. אולי נתראה
ככה.
אני מתגעגע אליך, יהודית, למרות זה
שאני עסוק מאד והימים חולפים מבלי אשר
תהיה לי הזדמנות לעמד [לעמוד] ולחשוב רגע. קורסים
בערבית ושעורים באנגלית ועכשיו נוספו כבר
גם אסיפות של העובדים בענף המטעים.
את חנוכה חגגו פה ברב פאר
הדליקו מנורה חשמלית גדולה על הבריכה
אשר משקיפה על כל העמק. במוסד
היה נשף (לא מוצלח ביותר) ובקבוץ היתה
תהלוכת לפידים גדולה.
[עמוד 3]
יהודית נחמדת, אילו ידעת כמה אני כבר
משתוקק להיות אתך. הימים האחדים עברו
מהר וכעת זה כבר נדמה לי כי חדשים
לא ראיתיך. איזה עולם גדול כאילו
מפרידה ביני ובינך, ואני מרגיש את
עצמי כה מבודד. אני גם כן עסוק
מאד, אבל אני לא מוצא בזה שום
תרופה לגעגועים שלי.
יחזקאל כבר ימסר לך יותר פרטים
על החיים שלנו.
בינתיים תעני לי מיד. כמו כן תזכירי
ליחזקאל שהוא צריך לקחת עבורי כֹבע [כובע],
זוג מגפים של גומי וחגורה.
אני מנשק אותך נשיקות אין סוף.
שלך אפרים.
דרישת שלום לכולם.