אפרים טיקטין כותב על ההשתלמות שלו בעבודת הגיזום ותוהה לגבי קבוצת הגרעין בחדרה
סיפור רקע
על אפרים ויהודית עוברת תקופה קשה – הוא במשמר העמק והיא בחדרה. אפרים מבקש ממנה להעלות על הכתב את הרגשותיה ולזכור שהם שותפים גם לרגעי השמחה וגם למשברים. אפרים מספר על ההשתלמות שלו בעבודת הגיזום, שהיא מסובכת מאוד ועל החשש של המדריך שלהם גולדשלגר שיהיה מחסור בבעלי מקצוע. נראה שגם הגרעין בחדרה עובר משבר, ויש עזיבות. אפרים מציע ליהודית לבקר במשמר העמק כי "יש משהו בקבוץ הזה אשר מוסיף מרץ לבן האדם".
אפרים טיקטין נולד בליטא בשנת 1913. בעודו ילד היגרה משפחתו לארצות הברית לעיר דטרויט, שם היה אפרים ממייסדי קן השומר הצעיר ופעיל בו. בסתיו 1933 עלה אפרים לארץ והצטרף לגרעין "בניר" בחדרה. כשנה לפני העלייה להתיישבות של הגרעין בג'וערה נשלח אפרים להכשרה במטעים של משמר העמק, וכאשר הוקם עין השופט היה לרכז המטעים בקיבוץ. את המכתבים האלה הוא כותב בשנים 1936–1937 ליהודית קוצר,
אפרים טיקטין נולד בליטא בשנת 1913. בעודו ילד היגרה משפחתו לארצות הברית לעיר דטרויט, שם היה אפרים ממייסדי קן השומר הצעיר ופעיל בו. בסתיו 1933 עלה אפרים לארץ והצטרף לגרעין "בניר" בחדרה. כשנה לפני העלייה להתיישבות של הגרעין בג'וערה נשלח אפרים להכשרה במטעים של משמר העמק, וכאשר הוקם עין השופט היה לרכז המטעים בקיבוץ. את המכתבים האלה הוא כותב בשנים 1936–1937 ליהודית קוצר, חברתו, ולימים אשתו. הוא מתאר בהם את הנעשה במשמר העמק, את העבודה החקלאית ואת הגעגועים העזים אליה.
ב־4 באפריל 1938 בדרכם חזרה מעבודתם לג'וערה, נרצחו אפרים טיקטין וחברו אליעזר קרונגולד בידי ערבים. אפרים, שהיה בן 25 במותו נטמן בקבר אחים בעין השופט. הוא הניח אחריו הורים ואחות ואת אשתו יהודית, שילדה אחרי מותו את בנו – אפרים.
כתב היד
משמר העמק
יום ב'
[עמוד 1]
יהודית נחמדת!
הצטערתי מאד שלא יכולתי לשלח לך
מכתב בהזדמנות מצוינת שהיתה לי. הבחור
מ"עמיר" חזר לחדרה. הייתי תפוס כל הערב
עד מאוחר. בקרה פה שושנה בלום. היא
כבר שבועיים לא היתה בקבוץ, אז בהזדמנות
זו כבר דברנו הרבה. היא היתה גם
כן מדוכאת מאד מהמצב בקבוץ, והחופש
היה ממש הכרח עבורה. כעת היא מרגישה
כבר קצת יותר טוב ואני בטוח שכשתשוב
לקבוץ היא תהיה יותר פעילה. היא
פה הרגישה טוב מאד. הבקור שלה פה
עודד אותה מאד. יש משהו בקבוץ הזה
אשר מוסיף מרץ לבן האדם. אני בטוח
שגם את תרגישי קצת יותר טוב כשתבקרי
פה.
התחלתי כבר בעבודת הגזום, העבודה
מסובכת מאד ואני אחרי יומיים עבודה עוד
לא מוצא את ידי ורגלי. זאת העבודה
החשובה ביותר ועלי ללמדה טוב. אבל
[עמוד 2]
בעבודה זו קשה יותר להכנס, באשר
נותנים פחות להיות עצמאי בעבודה. כמו
כן יש עבודת הרכבת הגפן שאני מפחד
שרחל כבר לא תספיק ללמוד את זה, וגם
אני טרם למדתי את זה. בכלל מרגישים
שמתקרבת עונת האביב עם כל בהלת
העבודה.
אם [עם] כל רצוני הטוב אינני יכול לשכוח
על [את] המצב הרע שבקיבוץ ואני חושב על זה הרבה
מאוד. שושנה עוד הוסיפה לי חומר.
כתבי לי מה נשמע עם להבוני. האם הוא
באמת נוסע. ואֶלסי האם זה נכון שהיא
גם כן חושבת לעזוב.
גולדשלגר פה דואג שאין לנו מספיק
בעלי מקצוע הוא לא יודע לגמרי שגם
אלו שישנם הם גם כן לא בטוחים.
פה פנה אלי בחור אחד שמשתלם
פה גם כן במטעים בהצעה לבוא לקבוץ
שלנו לעבוד אתי יחד במטעים. הוא
עוד מעט גומר את השתלמותו והוא מוכן
[עמוד 3]
לעלות עם הפלוגה הראשונה להכין
את הקרקע לנטיעות.
אבל יש לי הרושם שדוקא כשיצטרכו
לשלוח פלוגה יהיו יותר מדי אנשים
שירצו להיות בין הראשונים ותהיה עוד
אולי על זה מלחמה. חבל רק מאד
שבשביל בחורות לא תהיה בזמן הראשון
הרבה עבודה ויתכן שגם לך תהיה
מערכה קשה.
יהודית, אני רוצה שתכתבי לי
בהחלט על כל זה, שאת מרגישה וחושבת.
זה לא טוב שיהיו בינינו דברים
נסתרים. יתכן שהיה לך קשה לדבר
על זה, אז עכשיו בכתב זה יהיה
לך קצת יותר קל. אני הבינותי מעט
מאד.
דבר אחד יהודית, אני רוצה שתזכרי
תמיד וזהו שאנחנו צריכים להיות
שותפים בכל גם ברגעי השמחה שלנו וגם
כשאנו עוברים משברים שונים. אני מרגיש
[עמוד 4]
שאהבתנו היא די חזקה ומבוססת שנוכל
שנינו להתגבר על כל הקשיים, עד אשר
נתחיל לחיות שוב ביחד ואז ממילא כבר
יהיה יותר קל לנו.
אני אוהב אותך מאד מאד, אני רוצה
שתמיד תחשבי על זה, אולי זה קצת יעזור
לך להתגבר על הכל.
כתבי לי הרבה ויותר תכוף. דרישת
שלום לכולם.
שלך אפרים.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
כתב היד
משמר העמק
יום ב'
[עמוד 1]
יהודית נחמדת!
הצטערתי מאד שלא יכולתי לשלח לך
מכתב בהזדמנות מצוינת שהיתה לי. הבחור
מ"עמיר" חזר לחדרה. הייתי תפוס כל הערב
עד מאוחר. בקרה פה שושנה בלום. היא
כבר שבועיים לא היתה בקבוץ, אז בהזדמנות
זו כבר דברנו הרבה. היא היתה גם
כן מדוכאת מאד מהמצב בקבוץ, והחופש
היה ממש הכרח עבורה. כעת היא מרגישה
כבר קצת יותר טוב ואני בטוח שכשתשוב
לקבוץ היא תהיה יותר פעילה. היא
פה הרגישה טוב מאד. הבקור שלה פה
עודד אותה מאד. יש משהו בקבוץ הזה
אשר מוסיף מרץ לבן האדם. אני בטוח
שגם את תרגישי קצת יותר טוב כשתבקרי
פה.
התחלתי כבר בעבודת הגזום, העבודה
מסובכת מאד ואני אחרי יומיים עבודה עוד
לא מוצא את ידי ורגלי. זאת העבודה
החשובה ביותר ועלי ללמדה טוב. אבל
[עמוד 2]
בעבודה זו קשה יותר להכנס, באשר
נותנים פחות להיות עצמאי בעבודה. כמו
כן יש עבודת הרכבת הגפן שאני מפחד
שרחל כבר לא תספיק ללמוד את זה, וגם
אני טרם למדתי את זה. בכלל מרגישים
שמתקרבת עונת האביב עם כל בהלת
העבודה.
אם [עם] כל רצוני הטוב אינני יכול לשכוח
על [את] המצב הרע שבקיבוץ ואני חושב על זה הרבה
מאוד. שושנה עוד הוסיפה לי חומר.
כתבי לי מה נשמע עם להבוני. האם הוא
באמת נוסע. ואֶלסי האם זה נכון שהיא
גם כן חושבת לעזוב.
גולדשלגר פה דואג שאין לנו מספיק
בעלי מקצוע הוא לא יודע לגמרי שגם
אלו שישנם הם גם כן לא בטוחים.
פה פנה אלי בחור אחד שמשתלם
פה גם כן במטעים בהצעה לבוא לקבוץ
שלנו לעבוד אתי יחד במטעים. הוא
עוד מעט גומר את השתלמותו והוא מוכן
[עמוד 3]
לעלות עם הפלוגה הראשונה להכין
את הקרקע לנטיעות.
אבל יש לי הרושם שדוקא כשיצטרכו
לשלוח פלוגה יהיו יותר מדי אנשים
שירצו להיות בין הראשונים ותהיה עוד
אולי על זה מלחמה. חבל רק מאד
שבשביל בחורות לא תהיה בזמן הראשון
הרבה עבודה ויתכן שגם לך תהיה
מערכה קשה.
יהודית, אני רוצה שתכתבי לי
בהחלט על כל זה, שאת מרגישה וחושבת.
זה לא טוב שיהיו בינינו דברים
נסתרים. יתכן שהיה לך קשה לדבר
על זה, אז עכשיו בכתב זה יהיה
לך קצת יותר קל. אני הבינותי מעט
מאד.
דבר אחד יהודית, אני רוצה שתזכרי
תמיד וזהו שאנחנו צריכים להיות
שותפים בכל גם ברגעי השמחה שלנו וגם
כשאנו עוברים משברים שונים. אני מרגיש
[עמוד 4]
שאהבתנו היא די חזקה ומבוססת שנוכל
שנינו להתגבר על כל הקשיים, עד אשר
נתחיל לחיות שוב ביחד ואז ממילא כבר
יהיה יותר קל לנו.
אני אוהב אותך מאד מאד, אני רוצה
שתמיד תחשבי על זה, אולי זה קצת יעזור
לך להתגבר על הכל.
כתבי לי הרבה ויותר תכוף. דרישת
שלום לכולם.
שלך אפרים.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
התנתקות
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
בטוח שאתם רוצים
להתנתק?