אפרים כותב בגעגוע לבת זוגו אולגה בזמן מלחמת יום הכיפורים

סיפור רקע
"מה קורה לנערה בת 19 בשעות אלה? הרגשתי כמו מי שעומד מחוץ לאירוע ומסתכל עליו מהצד. מתפקד אך אינו מודע למתרחש. סוג של חלום בלהות. אין בכי, אין קיטורים... יש רק סיוט שנמשך ונמשך... בינתיים דיווחים ברדיו על הפגזות של פרוגים סוריים על יישובינו. ב־8 באוקטובר מדווח הרדיו בטיפשות מופלאה על נחיתת טילים במגדל העמק ובקיבוץ רמת דוד הנושק לבסיסנו. באותו ערב מפנים את החיילים ממגוריהם הקבועים, והם מעבירים את הלילה בדת"קים [דירים תת־קרקעיים]. רק החובשות נשארות במגוריהן שממול למרפאה במרחק של חציית כביש פנימי."
כך כתבה אולגה (אולי) ברמסון בזיכרונותיה ממלחמת יום הכיפורים.
בתקופת המלחמה הייתה אולי חובשת תעופתית ברמת דוד, אך במכתביה לאפרים, מי שהיה לבעלה במשך 35 שנים, כמעט לא סיפרה דבר על המרחש בבסיס. גם אפרים, מפקד טנק בסיני, מבקש מאולי שלא תספר למשפחתו על ההפצצות וההפגזות בחזית.
המכתבים שהעבירה
כך כתבה אולגה (אולי) ברמסון בזיכרונותיה ממלחמת יום הכיפורים.
בתקופת המלחמה הייתה אולי חובשת תעופתית ברמת דוד, אך במכתביה לאפרים, מי שהיה לבעלה במשך 35 שנים, כמעט לא סיפרה דבר על המרחש בבסיס. גם אפרים, מפקד טנק בסיני, מבקש מאולי שלא תספר למשפחתו על ההפצצות וההפגזות בחזית.
המכתבים שהעבירה אולגה (אולי) ברמסון לפרויקט אוצרות הם ביטוי לגעגועים המוצאים פורקן בהתכתבות על חיי היום־יום. באסופה גם מכתבים מבני משפחה אחרים.
ארועי התקופה
כתב היד
17.10.73
אולגה שלום!
נכתב ב 15.10.73 ונשלח 17.10.73
שוב מוצא אני עצמי כותב אליך. אך
דעי שיהיו ימים שכנראה אינם רחוקים שבהם לא
תהיה לי שום אפשרות לכתוב, לכן אני מבקש
לא לדאוג לי יותר מדי. אני מרגיש מצויין האוכל
טוב והמוראל גבוה.
אולי, הרבה מה לכתוב אין לי, את מה
שיש לי לספר אספר לאחר הקרבות. כבר רמזתי
לך שאין אני מלקק דבש. כל יום, כל רגע טומן
בחובו הפתעות חדשות שלא ידעתי עליהם קודם, אך
מתגברים גם על זה לא רק עם הכלים שישנם
אלא גם עם מוראל גבוה מאוד.
אני מקווה שאצלכם לא קרה כלום כי שמעתי
שירו בקרבת מקום. הכלים שלכם עושים פה עבודה
מצויינת ועל כך יבורכו. אולי את יכולה
לכתוב לי לפי הד.צ הרשום מאחור אולי
אקבל את מכתביך. שלום ולהתראות שלך בנאמנות אפרים.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
גלריה
כתב היד
17.10.73
אולגה שלום!
נכתב ב 15.10.73 ונשלח 17.10.73
שוב מוצא אני עצמי כותב אליך. אך
דעי שיהיו ימים שכנראה אינם רחוקים שבהם לא
תהיה לי שום אפשרות לכתוב, לכן אני מבקש
לא לדאוג לי יותר מדי. אני מרגיש מצויין האוכל
טוב והמוראל גבוה.
אולי, הרבה מה לכתוב אין לי, את מה
שיש לי לספר אספר לאחר הקרבות. כבר רמזתי
לך שאין אני מלקק דבש. כל יום, כל רגע טומן
בחובו הפתעות חדשות שלא ידעתי עליהם קודם, אך
מתגברים גם על זה לא רק עם הכלים שישנם
אלא גם עם מוראל גבוה מאוד.
אני מקווה שאצלכם לא קרה כלום כי שמעתי
שירו בקרבת מקום. הכלים שלכם עושים פה עבודה
מצויינת ועל כך יבורכו. אולי את יכולה
לכתוב לי לפי הד.צ הרשום מאחור אולי
אקבל את מכתביך. שלום ולהתראות שלך בנאמנות אפרים.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

התנתקות
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?