אפרים כותב לבתו יפה על החלטתו לבקר את אביו בפולין
סיפור רקע
הרב אפרים וינגוט משתף את בתו יפה בהחלטתו לנסוע לבקר את אביו בפולין. הוא מסביר לה שהוא עושה זאת רק משום שחזקה עליו מצוות כיבוד אב ואם, אבל אינו שש לעזוב את הארץ בזמן המאורעות הקשים. הוא מעדכן אותה בלידה של נכדתו, בת לכלתו יוכבד ובלידה הצפויה אצל כלה אחרת. את המכתב הוא מסיים כהרגלו בברכות חמות ליפה ולכל בני המשפחה.
הרב אפרים שרגא וינגוט נולד בשנת 1888 בעיר ריסעשיץ שבפולין. מימי נערותו בערה בו אהבת ארץ ישראל, והוא הנחיל אותה גם לזרעו אחריו. אפרים עלה לארץ בשנת 1906 ואת השבת הראשונה עשה בביתו של הרב קוק ביפו. משם הוא עלה לירושלים ואחר כך הצטרף לסבתא זלדה בצפת, ושם נשאר. בשנת 1919, בהיותו בן שלושים הוכתר אפרים לרב העיר צפת, ושם חי עד פטירתו בגיל 63.
הרב וינגוט ניהל קשר מכתבים רצוף עם עשרת
הרב אפרים שרגא וינגוט נולד בשנת 1888 בעיר ריסעשיץ שבפולין. מימי נערותו בערה בו אהבת ארץ ישראל, והוא הנחיל אותה גם לזרעו אחריו. אפרים עלה לארץ בשנת 1906 ואת השבת הראשונה עשה בביתו של הרב קוק ביפו. משם הוא עלה לירושלים ואחר כך הצטרף לסבתא זלדה בצפת, ושם נשאר. בשנת 1919, בהיותו בן שלושים הוכתר אפרים לרב העיר צפת, ושם חי עד פטירתו בגיל 63.
הרב וינגוט ניהל קשר מכתבים רצוף עם עשרת בניו ובנותיו שבגרו ועזבו את הבית בצפת. נכדותיו עדנה הורוביץ אלדובי ופנינה שפירא עמלו על איסופם של המכתבים מבתי הילדים והקלדתם. לדבריהן: "סבנו היה איש משפחה דואג ואוהב. באהבה רבה ובחן, התעניין בפרטי פרטים במתרחש בחיי בניו ובנותיו, כשהוא שותף פעיל בהדרכה במתן עצות ובעזרה ככל שיכול היה. ערכי כיבוד הורים, אהבת המשפחה ואהבת הארץ היו לחם חוקו".
הבת יפה נישאה לאריה פיכמן, והשניים היו ממייסדי קיבוץ בית אורן. במלחמת העולם השנייה היה אריה אחד מן הצנחנים שהתנדבו לצנוח באירופה הכבושה, נתפס ועונה בשבי הגרמנים. לאחר שחרורו מן השבי חזר אריה לבית אורן אבל בשנת 1954 נספה באסון בקיבוץ מעגן.
ארועי התקופה
כתב היד
ב"ה ט"ו מנ"א תרח"ץ צפת"ו
[ברוך השם, ט"ו מנחם אב, תרצ"ח, צפת תיבנה ותיכונן]
לבתי היקרה יפה וינגוט
הנני בזה להודיע לך כאשר הוחלט ונקבע נסיעתי לפולין אי"ה [אם ירצה השם]
בשעה טובה ביום ג' שבוע הבא באניה פולניא שתפליג באותו היום
מחיפה ואני חושב אי"ה לנסוע מפה יום ב' שבוע הבא וכבר נגמר.
גם קיבלתי כבר הויזות ולזאת באתי בזה להפרד ממך בברכה
שיהי' [שתהיה] לי דרך צליחה [צלחה] ושמחה ואזכה לחזור ולמצא כלכם במצב טוב
שמח וטוב לב ויהי' [ויהיה] כבר בארץ שקט ושלוה שלום וברכה.
תאמין [תאמיני] לי לו לא הי' [היה] אבי הרב שליט"א כ"כ הפציר בי שאבא [שאבוא] בטח
לא נסעתי ובפרט במצב כזה. אך אצלי חשוב מאד המצוה [המצווה] של
כיבוד אב ואין אני יכול להסיג אחור ולא לקיים ח"ו [חס ושלום]. ובשביל זה אין
להחמיץ המצוה ומוכרח אני לקיימה ולא להביט על שום דבר.
יחד עם זה אוכל להודיע לך מלידת בת למזל שבוע העברה [שבוע שעבר] לכלתי
יוכבד תחי' [תחיה] ונקראה שמה בישראל לאוי"ט [לאורך ימים טובים] נחמה לאה והשי"ת [והשם יתברך] יעזור להם לגדלה ולחנכה עם שאר יו"ח שיחי' [יוצאי חלצי שיחיו] ברב טוב כאות [כאוות]
נפשם. יוכבד ביום ד' שבוע זה חזרה מטבריא למתולה [מטבריה למטולה] עם
הבת תחי' [תחיה] בתי לאה נמצאת שם ביום א' תבא חזרה לפעיה"ק [לפה עיר הקודש]
מכלתי צבי' [צביה] לא קבלתי עוד שום ידיעה אנו מצפים לקבל בשע"ט [בשורות טובות] בכל
רגע. לו לא היו הדרכים כ"כ באי סדר ושקט הייתי נסעתי [נוסע] לתל אביב
אך מה אוכל לעשות הכל מאת השם. אסיים עוד הפעם ומושיט אני
ברכתי החמה אליך מתוך עומק לבי ונזכה להתראות מתוך שמחה וטוב לב.
אביך הצופה לישועה ורחמים בכל עניינים
כל ב"ב שיחי' דו"ש באהבה [כל בני ביתי שיחיו דורש שלומם באהבה]
בפרט בני היקר ראובן שיחי' [שיחיה].
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
גלריה
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת